ועדה משותפת של ועדות החוקה וחוץ וביטחון של הכנסת המשיכה היום בדיון המרתוני בהצעת "חוק ההסדרה" שנועד למנוע את פינוייה של עמונה והתנחלויות אחרות ביו"ש לקראת ההצבעה שתתקיים מחר לאישורה של הצעת החוק לקריאה ראשונה. מחרתיים תובא הצעת החוק לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה.
היום פנו נציגי סיעות האופוזיציה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין וביקשו את דחיית ההצבעות שנועדו למחר משום שח"כים רבים הוזמנו להשתתף מחר בכנס שדרות לחברה.
ביקורת חריפה על החוק. ועדות החוץ והביטחון // צילום ארכיון: דודו ועקנין
בדיון שהתקיים היום בוועדה מתחו נציגי האופוזיציה ביקורת חריפה על הצעת החוק. שרת המשפטים לשעבר ח"כ ציפי לבני אמרה ש"הממשלה מסתובבת עם גפרור ביד, חוק ההסדרה מהווה סכנה ביטחונית ומדינית לישראל".
"חוק ההסדרה – כמו אש בשדה קוצים"
עוד דרשה לבני בשם סיעתה לזמן דיונים כמה מומחים למשפט בינלאומי שיבהירו את סכנת חוק ההסדרה בהיבט שחל תביעות בהאג וגם את מתאם הפעולות בשטחים פולי מרדכי שיסביר את הסכנה הביטחונית הנובעת מהחוק.
"החוק יקעקע את היסוד שעליו נשען בית המשפט העליון במשך 50 שנה". ח"כ יעל גרמן // צילום: דודו ועקנין
ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה בדיון כי "הלב כואב על המפונים והילדים בעמונה - אבל זהו דיון על אופיה של כל מדינת ישראל ועל אופיו של בית המשפט העליון. החוק הזה הוא ממש לא סופרטנקר - הוא כמו אש בשדה קוצים. נניח שהחוק יתוקן כך שהעליון יקבל אותו - החוק יקעקע את היסוד שעליו נשען בית המשפט העליון במשך 50 שנה, משום שהוא מבקש להכיל חוק ישראלי על השטחים".
עוד באתר:
שאלות ותשובות: מה נשרף? מי יפצה?
חקירת ההצתות: 18 ערבים ישראלים נעצרו
נגעת בטלפון בזמן הנהיגה? תשלם ביוקר
סלומינסקי אמר שבכוונתו להביא מחר לאישור את שלוש הצעות החוק של הח"כים בצלאל סמוטריץ', שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) ויואב קיש (הליכוד) שאושרו בשבוע שעבר בקריאה טרומית. בעקבות פניית האופוזיציה אמר סלומינסקי שישקול לדחות את ההצבעות בוועדה ליום רביעי.
שוקל לדחות את ההצבעה. ח"כ סלומינסקי // צילום: דודו ועקנין
היועמ"ש של ועדת החוקה, עו"ד אלעזר שטרן, מתח ביקורת על הצעת החוק וציין כי "אנו רואים קשיים משמעותיים בהצעות החוק, הן בהיבטים הנוגעים למשפט הבינלאומי והן בהיבטים החוקתיים". לדבריו, ההסדר המוצע בהצעת החוק בנושא הפקעת מקרקעין פרטיים ביהודה ושומרון "חורג באופן ניכר מהמתווה שמאפשר למפקד הצבאי כיום להפקיע מקרקעין ביו"ש לצורך ציבורי, ומעורר קשיים שונים: מדובר בהפקעה גורפת ללא בחינה פרטנית של המאזן בין הצדדים בכל מקרה לפי נסיבותיו, ספק אם הסכמה במשתמע (שטיבה אינו ברור) או הסכמה בדיעבד מצד מגוון הגופים השלטוניים שמוגדרים כ"מדינה", אכן מבסס הצדקה לפגיעה בקניין, ספק האם מוצדק לפגוע בקניין פרטי כדי להכשיר בדיעבד יישוב שהוקם שלא כדין".
"חקיקה בעלת אופי טריטוריאלי"
היועמ"ש הוסיף כי "היבט חריג בהצעת החוק, הוא העובדה שהכנסת מבקשת, לראשונה, לחוקק באופן ישיר חקיקה בעלת אופי טריטוריאלי ביו"ש. גם אם נכונה הטענה כי יש לכנסת את הסמכות לחוקק באופן ישיר על שטחי יו"ש, יש מקום לשקול את המשמעויות שעלולות להיות לאקט מעין זה, ואת ההשלכות האפשריות מבחינת המשפט הבינלאומי.
חוות הדעת מציינת כי "ההסדר שבהצעת החוק אינו יוצר 'הליך הוגן' של הפקעה. יתירה מזאת, ההפקעה נעשית באופן לא שוויוני, שכן היא חלה אך ורק ביחס ליישובים ישראלים שהוקמו על קרקע פרטית ולא על יישובים שאינם ישראלים שהוקמו על קרקע פרטית".
כמו כן קובעת חוות הדעת כי "הצעת החוק חריגה בהיבט יסודי נוסף: בניגוד לחוק 'רגיל' אשר לרוב קובע נורמה לעתיד החלה על קבוצה בלתי מסוימת של אנשים, הצעת החוק מבקשת לקבוע הסדר הנועד לתת מענה לפעולות (התיישבות) שהתבצעו בעבר, ועל כן גם תחולתו היא 'פרסונאלית' – היא חלה על קבוצה מסוימת של יישובים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו