"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היום: הוועדה המיוחדת תדון בחוק ההסדרה

היועץ המשפטי של ועדת החוקה של הכנסת מותח ביקורת על הצעת חוק ההסדרה בחוות דעת מקיפה שהכין לקראת הדיון בוועדה

,עודכן
ח"כ ניסן סלומינסקי // צילום: דודי ועקנין // ח"כ ניסן סלומינסקי // צילום: דודי ועקנין

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי, מתכוון להביא מחר את הצעת חוק ההסדרה לאישור הוועדה המשותפת לחוקה ולחוץ וביטחון לקריאה ראשונה. לדבריו, בישיבה היום יחל הליך של הקראת הנוסחים השונים של שלוש הצעות החוק שאושרו בקריאה טרומית שיזמו הח"כים בצלאל סמוטריץ', שולי מועלם־רפאלי ויואב קיש.

סלומינסקי ציין כי לאחר שהצעת החוק תאושר בוועדה לקריאה ראשונה, היא תובא לאישור מליאת הכנסת, אולם עדיין לא נקבע מתי ייערכו הדיון וההצבעה.

היועץ המשפטי של ועדת החוקה של הכנסת מותח ביקורת על הצעת חוק ההסדרה בחוות דעת מקיפה שהכין לקראת הדיון הצפוי היום בוועדה. היועמ"ש עו"ד אלעזר שטרן קובע כי "היבט חריג בהצעת החוק, הוא העובדה שהכנסת מבקשת, לראשונה, לחוקק חקיקה בעלת אופי טריטוריאלי ביו"ש. גם אם נכונה הטענה כי יש לכנסת את הסמכות לכך, יש מקום לשקול את ההשלכות מבחינת המשפט הבינלאומי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר