"הכנסת אינה גוף בזבזני - אך יש מקום להתייעלות"

מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ היה בן 4 בלבד כשעלה בשנת 1978 עם הוריו מצ'רנוביץ שבאוקראינה. הוא לא זוכר במדויק את התקופה הראשונה בארץ, שבה התגורר במרכז הקליטה בלוד עם הוריו ועם סבתו, אבל אומר בוודאות שלא היו לו קשיי קליטה. הוא למד מהר מאוד עברית, התאקלם במהירות בגן הילדים, וכך גם לאחר מכן בביה"ס - בחברת חבריו הצברים. בניגוד לעולים רבים אחרים ממדינות חבר העמים, לסחרוביץ אין כלל מבטא זר.

זהו ראיון עיתונאי ראשון של סחרוביץ, שנכנס לפני כחצי שנה לנעליו של המנכ"ל היוצא רונן פלוט, שנבחר לראשות עיריית נצרת עילית. המנכ"ל החדש נרתע מחשיפה פומבית. הוא מעדיף לפעול מאחורי הקלעים ומודה ש"לא העליתי בדעתי שאהיה מנכ"ל בית המחוקקים של מדינת ישראל. אם מישהו היה אומר לי בילדותי שאתמנה לתפקיד הזה, הייתי מתייחס לכך בביטול". 

סחרוביץ, בעל תואר שני בניהול משאבי אנוש וייעוץ ארגוני, מצהיר שאין לו שום יומרה "לחצות את הקווים" ולהיות שר או חבר כנסת. למרות המגע היומיומי עם ח"כים מכל הסיעות, העיסוק הפוליטי לא מושך אותו. "טוב לי בתפקידי הנוכחי", הוא אומר, "יש לי הרבה מאוד סיפוק בעבודה, וזכות גדולה נפלה בחלקי לעבוד עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שאותו אני מלווה מאז בחירתו לכנסת ב־1996 במסגרת סיעת ישראל ביתנו". סחרוביץ היה עוזרו הפרלמנטרי של אדלשטיין ולאחר מכן עבד כעוזרו, כמנהל לשכתו וכראש המטה שלו כשהיה שר הקליטה ושר ההסברה והתפוצות.

"מטלות הכנסת גדלו"

ב־2016 חל גידול של 68 מיליון שקלים בתקציב הכנסת, מ־651 ל־719 מיליון שקלים בשנה. כשהוא נשאל אם יש הצדקה להגדלה כזו של התקציב, עונה סחרוביץ כי "תקציב הכנסת גדל משום שמטלות הכנסת גדלו. על פי החלטת ועדת הכנסת, הגדלנו את מספר העוזרים הפרלמנטריים של כל ח"כ משניים לשלושה, ונוסף על כך אנחנו משקיעים 13.5 מיליון שקלים בהקמת מוזיאון הכנסת ו־13 מיליון נוספים בשיפוץ משכן הכנסת הישן, בית פרומין - פרויקט שאני מקווה שנשלים עד 2018. בשנת 2017 לא יוגדל התקציב, למעט התחייבויות שנטלנו על עצמנו". 

בכנסת מועסקים כיום כ־530 עובדים, בעלות שכר של 171 מיליון שקלים, לצד כ־200 עובדי משמר הכנסת שעלות שכרם 55 מיליון שקלים. זה לא מנגנון "מנופח" מדי?

"אינני חושב שמספר העובדים גדול מדי. אנחנו משתדלים לתת לנבחרי הציבור את השירות הטוב ביותר בכל תחומי העשייה שלהם במליאת הכנסת ובוועדות השונות, וכמובן להעמיד לרשותם את מחלקת המחקר והמידע שלנו. כמו כן, הורחב היקף הפעילות של המחלקה לקשרי חוץ ומרכז המבקרים. בקרוב בכוונתי להציע לעובדים פרישה מרצון בתנאים הולמים, ובשנה הבאה אין לנו כוונה להגדיל את מצבת העובדים". 

יש כמה עשרות עובדים בכירים שמשתכרים בין 30 ל־50 אלף שקלים בחודש. חלקם משתכרים יותר מהח"כים. זה לא מוגזם?

"השכר הגבוה של אותה קבוצת עובדים נובע מכך ששכרם מוקבל לזה של אחרים. שכרם של חלק מהיועצים המשפטיים בלשכה המשפטית, למשל, מוקבל לזה של שופטים, שכרם של חברי הנהלת הכנסת מוקבל לזה של סמנכ"לים במשרדי הממשלה, ושכרו של קצין הכנסת וקצינים אחרים במשמר הכנסת מוקבל לזה של קצינים בכירים במשטרה. נוסף על כך, עובדי הכנסת נהנים מתוספת ייחודית שנקראת 'תוספת פרלמנטרית', שגם היא מעלה את עלות שכרם. אינני יכול לבטל הטבות שהעובדים השיגו במהלך השנים, אבל בכוונתי להפסיק את תשלום התוספת הזו לעובדים שיתקבלו לעבוד בכנסת בעתיד".

בתוך כך, יש כ־250 עוזרים פרלמנטריים שאינם נחשבים לעובדי כנסת ושכרם צנוע. יש הצדקה לפערים?

"הפערים נובעים מכך שעוזר פרלמנטרי הוא מעין 'יציר כלאיים'. יש לי רגישות רבה לנושא זה, כי הייתי בעצמי עוזר פרלמנטרי של יולי אדלשטיין ב־2003 והשכר אז היה עלוב מאוד. קיבלתי כ־4,000 שקלים לחודש והייתי צריך להסתדר למרות שהייתי כבר נשוי ואב לילד. מאז השתפרו מאוד תנאי ההעסקה של העוזרים הפרלמנטריים וכיום שכרם נע בין 9,000 ל־12 אלף שקלים, בהתאם להשכלה ולוותק, אבל אין ספק שהם בנים חורגים ואינם יכולים להשתתף במכרזי משרות בכנסת".

"ללא מינויים פוליטיים"

לאחרונה ביקשת מוועדת הכספים לאשר איוש של שמונה תפקידים בכירים בכנסת באמצעות ועדת איתור במקום במכרזים. מבקריך טוענים שזה נועד כדי לבצע מינויים פוליטיים. האומנם?

"אין לי שום כוונה להצניח אנשים מטעמים פוליטיים, אלא מועמדים בעלי כישורים טובים. אני מאמין שבשיטת האיתור נצליח להביא למשרות הבכירות אנשים ברמה גבוהה יותר. אני מאוד נחוש לקדם את הנושא הזה ומקווה מאוד להגיע להבנה עם ועד העובדים, המתנגד לכך".

רבים מעובדי הכנסת נהנים מרכב שכור הניתן להם בשיטת הליסינג. עלות ההטבה הזו לעובדים היא כ־6.2 מיליון שקלים בשנה. האם יש הצדקה לכך שעובדים שאינם זקוקים לרכב לצורכי עבודתם ייהנו מרכב שכור?

"השיטה הזו מפחיתה את עלויות הרכב. אילו היינו צריכים לשלם לעובדים הללו את הוצאות הדלק והביטוח של הרכבים שלהם, ההוצאות היו גדולות יותר. עם זאת, אילו הייתי צריך לקבל את ההחלטה בעניין הזה היום, לא הייתי מקיים את ההסדר כפי שהוא. אבל אינני יכול לפגוע היום בתנאי ההעסקה של העובדים".

השנה פירסמתם מכרז חדש להפעלת ערוץ הכנסת, שהוכנסו בו שינויים לעומת תנאי המכרז הקודם. אתה שבע רצון משידורי ערוץ הכנסת שעלותם כ־24 מיליון שקלים בשנה?

"ערוץ הכנסת נועד לשקף את פעילות הכנסת. אנחנו מודעים לכך שנתוני הרייטינג של הערוץ אינם גבוהים, ויש מקום לתקן ולשפר את התכנים שישקפו את מהותו של בית המחוקקים לא רק בסיקור שוטף של דיוני מליאת הכנסת והוועדות אלא גם בתוכניות מקוריות. לדעתנו, לא כל מה ששודר במהלך עשר השנים האחרונות עמד באותם כללים". 

איזו הצדקה היתה להפיק שבעה תשדירים על פעילות הכנסת, בעלות של 4.4 מיליון שקלים, כדי לשפר את תדמיתה, כשכל פרשה מבישה שבה מעורבים ח"כים גורמת נזק אדיר לתדמית הכנסת? 

"אני מסכים שח"כים שאינם מתנהגים כראוי גורמים נזק לתדמית הכנסת, אבל אם לא נעשה כלום המצב יהיה יותר טוב? אני מרוצה מהתשדירים. על פי הנתונים שקיבלנו, התוצאות חיוביות". 

לסיכום, האם הכנסת היא גוף בזבזני שיכול "להדק את החגורה"?

"אני לא חושב שהכנסת היא גוף בזבזני, אבל מסכים שיש מקום להתייעל ולהשתפר. אני מתכוון להשקיע מאמץ בכיוון זה ולהגיע לגוף יעיל עוד יותר". 

•   •   •

במסדרונות

עונשים בקואליציה. יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) מגלה קשיחות רבה כלפי ח"כים מהקואליציה שאינם מוכנים לציית אוטומטית לכל הצעת חוק שהקואליציה תומכת בו. בסוף השבוע הודיע ביטן כי הח"כיות שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי) ורחל עזריה (כולנו) לא יוכלו להגיש הצעות חוק במשך חודש, משום שסירבו לתמוך בהצעת חוק חזקת הגיל הרך. חברת הכנסת עזריה הגיבה לנושא בחריפות ואמרה כי "נמרצות היתר של ביטן היכתה שוב עם החלטה פזיזה וקפריזית. אותו ביטן, שמייצר מדי שבוע משברים קואליציוניים מיותרים, יצר שוב אחד כזה כשביקש להעלות הצעת חוק שנויה במחלוקת, שלא קיבלה את הסכמת חברי הקואליציה". 

ח"כ ביטן. מעניש  //  צילום: דודי ועקנין

מחר: נשיא גואטמלה יתארח בכנסת. נשיא גואטמלה ג'ימי מוראלס יהיה מחר אורחו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בטקס לציון התרומה המיוחדת של גואטמלה להחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 לאשר את הקמת מדינת ישראל. לאחר טקס קבלת הפנים הרשמי ברחבת וייל, יחתום האורח בספר האורחים. 

לציון 25 שנות יחסים: אדלשטיין ביקר באוקראינה עם משלחת ח"כים. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין קיים בסוף השבוע ביקור רשמי באוקראינה, לציון 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. לאדלשטיין הצטרפה משלחת של שלושה ח"כים, יואל חסון (מחנ"צ), יואל רזבוזוב (יש עתיד) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו),‬ ובמהלך הביקור קיימה המשלחת פגישות עם נשיא אוקראינה, עם ראש ממשלת המדינה ועם יו"ר בית המחוקקים (הראדה). כן השתתפה המשלחת בכנס מיוחד לציון 25 שנים לכינון היחסים, בטקס באנדרטה לחייל האלמוני ובמפגש עם בכירי הקהילה היהודית באוקראינה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו