"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחלוקת סביב ניסיון שקד לשנות ההצבעה למינוי שופטים
שרת המשפטים תומכת בהצעת החוק של ח"כ אילטוב, לפיה די ברוב של 5 מ־9 חברי הוועדה למינוי שופטים במקום 7 מ־9 כיום • בלשכת שקד דחו את הטענות כי מדובר בהפעלת לחץ על בג"ץ
השרה שקד ונשיאת העליון נאור // צילום: דודי ועקנין

מחלוקת סביב ניסיון שקד לשנות ההצבעה למינוי שופטים

שרת המשפטים תומכת בהצעת החוק של ח"כ אילטוב, לפיה די ברוב של 5 מ־9 חברי הוועדה למינוי שופטים במקום 7 מ־9 כיום • בלשכת שקד דחו את הטענות כי מדובר בהפעלת לחץ על בג"ץ

יאיר אלטמן
, עודכן

הצעת החוק שהגיש אתמול ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), בתמיכת שרת המשפטים איילת שקד, שלפיה ניתן יהיה למנות שופטים לבית המשפט העליון בוועדה למינוי שופטים גם ברוב רגיל, כלומר ללא הסכמת נשיאת העליון מרים נאור, מעוררת מחלוקת הן במערכת הפוליטית והן במערכת המשפטית.

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) תקפה את שקד ואמרה כי "שרת המשפטים מנסה להלך אימים על שופטי העליון לפני החלטת בג"ץ בבקשה לדחיית המועד לפינוי עמונה. שקד, העומדת בראש מערכת המשפט, מעבירה לשופטי העליון מסר סמוי - נחליש אתכם אם לא תתיישרו".

ח"כ סויד // צילום: דודי ועקנין

שקד הדפה את הביקורת ובלשכתה אמרו כי "השרה ביחסי עבודה טובים עם נשיאת העליון והיא אינה זקוקה להטפות מוסר מאיש. לעצם העניין, טענות ח"כ סויד מופרכות. צר לנו שח"כ סויד חושדת בשופטים בכך שהם מושפעים מכתבות בתקשורת ולא מהעובדות המונחות בפניהם".

ח"כ אילטוב, החבר בוועדה למינוי שופטים, אמר ל"ישראל היום" כי "חשיבות החוק היא בכך שהוא מחזיר את המצב לקדמותו, כך שניתן יהיה למנות שופט גם ברוב רגיל בוועדה, על מנת לקבוע את המבנה והנציגים של בית המשפט העליון. אנו נמצאים במערכת דמוקרטית ואין צורך בכך שכל הצדדים בוועדה יצטרכו להסכים. אין טעם להכריח את הרוב לקבל את מועמדי דעת המיעוט".

גם השר לשעבר גדעון סער, שהיה מי שיזם את תיקון החוק ב־2008, תקף את המהלך של שקד ואמר בראיון לגלי צה''ל כי "אני מציע לא לשנות סדרי משטר חוקתיים חדשות לבקרים. בשעתו, כשחוקקנו את החוק הזה מהאופוזיציה, הוא זכה לתמיכת כולם למעט השמאל הקיצוני. הצעד מנוגד באופן עמוק לאינטרסים של המחנה הפוליטי שאני מייצג".

ח"כ אליטוב // צילום: אסנת קרסנסקי

בשבועות הקרובים צפויה הוועדה למינוי שופטים למנות ארבעה שופטים לעליון, מה שיקבע את פניו של בית המשפט לשנים רבות קדימה, דבר ששקד רואה בו נכס אסטרטגי.

הוועדה למינוי שופטים מורכבת מפוליטיקאים, שופטי עליון ואנשי לשכת עורכי הדין. על פי החוק הקיים, לשם מינוי שופטים יש להשיג רוב של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה, כך שכל צד יכול למעשה להטיל וטו על מינוי שהוא אינו מעוניין בו. על פי הצעת החוק החדשה, די להשיג רוב רגיל בוועדה לשם מינוי שופטים. שקד פיתחה יחסים טובים עם לשכת עורכי הדין והיא מנסה לנצל מצב שבו תוכל להשיג רוב גם ללא הסכמת שופטי העליון.

למעשה, המהלך של שקד משמש "מקל" בוויכוח עם נאור, שכן אם השתיים לא יגיעו לפתרון, נאור לא תקבע כלל מי יהיה בעליון בשנים הבאות וכל ארבעת המועמדים יהיו על דעתה של שרת המשפטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...