"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית: כל מה שלא ידעתם על לימודי החינוך בישראל

פילוח סטודנטים לתואר ראשון מלמד על העדפות הדור הצעיר לחינוך: מעורבות רבה וניסיון לשפר את המערכת מבפנים.

,עודכן

בשנת הלימודים האקדמית תשע"ו (2015/2016) פעלו בישראל 63 מוסדות להשכלה גבוהה, בהם למדו 306,370 סטודנטים. מתוכם, מעל 235 אלף למדו לתואר ראשון, כ-59 אלף לתואר שני וכ-10,000 לתואר שלישי.

חוץ מזה, נרשמו עוד 1,410 סטודנטים ללימודי תעודה. אבל מה שיותר מעניין מבחינת עתיד החברה והילדים של כולנו הוא האופן שבו לימודי חינוך משתלבים בתוך המערכת האקדמית.

כמה סטודנטים נרשמו ללימודי חינוך השנה ובשנים קודמות?

במכללות האקדמיות לחינוך לבדן למדו בשנת תשע"ו כ-24 אלף סטודנטים. לנתון הזה יש להוסיף את הסטודנטים שבחרולימודי חינוךבאוניברסיטאות המחקר, באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות האקדמיות (שבתוכן המכללות המתוקצבות על ידי הועדה לתכנון ולתקצוב ומכללות חוץ תקציביות).

למעשה, מבין 190 אלף הסטודנטים שנרשמו בשנת תשע"ו לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה שאינם האוניברסיטה הפתוחה, למדו 66% במכללות. מתוכם אותם סטודנטים, 13% בחרו במכללות אקדמיות לחינוך. לפיכך, במכללות האקדמיות לחינוך למדו, על פי הערכות של משרד החינוך, כ-24,070 סטודנטים לקראת תואר "בוגר בהוראה". זהו גידול בהשוואה לשנים קודמות, כי בשנת תשע"ה הוא עמד על 24,580 ובשנת תשע"ד מספרם של הלומדים במכללות האקדמיות לחינוך היה 23,800 "בלבד".

פילוח של סטודנטים לתואר ראשון לפי סוג מוסד מגלה שהמגמה הזו לא חדשה. בשנת תש"ן לדוגמא למדו רק 8.6% מהסטודנטים לתואר ראשון במכללות אקדמיות לחינוך, לעומת 11.7% בשנה שלאחר מכן ולא פחות מ-14.4% בשנת תשס"ה. כיום הנתון עומד על 12.8% סטודנטים במכללות אקדמיות לחינוך מתוך כלל הסטודנטים באקדמיה, והוא כאמור עדיין גבוה בהשוואה לשנים העוקבות.

היתרון - אפשרויות תעסוקה כמעט בלתי מוגבלות

לימודי חינוך זוכים לדירוג גבוה בקרב סטודנטים ששוקלים להצטרף לאקדמיה. הם נתפסים כדרך מצוינת להשגת דריסת רגל בתחום דינאמי, משפיע ומספק. לאחר הלימודים יכולים הסטודנטים לבחור האם להשתלב כמורים בבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים.

יתרה מכך, חלקם מעדיפים להמשיך את המסלול האקדמי ללימודי תואר שני או אפילו דוקטורט. בתשע"ה לבדה גדל מספר הלומדים לתואר שני במכללות לחינוך בכ-30% ו הגיע ל-6,080 סטודנטים. במקביל, סטודנטים בטווח רחב של גילאים מציעים מועמדים למשרות שקשורות לחינוך במסגרות חברות פרטיות. אלו יכולות להיות חברות טכנולוגיה, חברות לפיתוח תכנים פדגוגיים, מוסדות מקצועיים להשכלה גבוהה ועוד.

התהליכים מאחורי הקלעים: העברת אחריות ומיזוג מוסדות

רוב הציבור לא מודע לתהליכים שנערכים מאחורי הקלעים בכל הנוגע ללימודי חינוך. לפני מספר שנים למשל הוחלט לייעל את המערכת האקדמית ולקדם את איכותה. השיטה שנבחרה הייתה שילוב של שני מסלולים מקבילים: מצד אחד, העברת מכללות לחינוך מאחריות משרד החינוך לאחריות הות"ת. מצד שני, צמצום מספרן של המכללות לחינוך, בעיקר באמצעות מיזוגים וחיבורים עם מוסדות אחרים.

ההשפעה בשטח לא איחרה להגיע וכיום יש מסלולים אקדמיים מובחרים של לימודי חינוך. אם בעבר התמקדו הלימודים בתיאוריה, הרי שכעת יש אפשרות גם לשלב התנסות מעשית. חוץ מזה, מגוון רחב של מסלולים מציע לסטודנטים לשלב את החינוך עם תחומים במדעי הרוח והחברה. אלו לימודים עם ערך מוסף ומי שמסיים אותם זוכה ליתרון משמעותי בשוק העבודה המודרני. בסופו של דבר, הדור הצעיר רואה בלימודי חינוך הזדמנות להשפיע על המערכת מבפנים והוא מצביע ברגליים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר