הנשיא לשעבר שמעון פרס, שהלך הלילה לעולמו, עבר בשנה האחרונה מספר לא מבוטל של אירועים בריאותיים - אך תמיד שב לאיתנו. בשבועיים האחרונים הוא נלחם על חייו לאחר שעבר אירוע מוחי - שהכריע את גופו בסופו של דבר, והוא בן 93.
בחודש ינואר לקה פרס בהתקף לב קל. הוא פונה לבית החולים שיבא ועבר צינתור מיידי לאחר שהתגלתה היצרות של אחד העורקים המספקים דם ללב. פרס עבר את הצינתור בהצלחה, נשאר בהשגחה בבית החולים למשך כמה ימים, התאושש ושב לפעילות מלאה.
ב-5 בספטמבר עבר פרס השתלת קוצב לב בבית החולים שיבא לאחר שחזר לישראל מכנס כלכלי-מדיני באיטליה. פרס עבר את הפרוצדורה כדי למנוע הפרעה של קצב הלב ועבר את ההשתלה בהרדמה חלקית בלבד. הוא השתחרר ושב לסדר היום העמוס שלו.
לפני שבועיים ויום - ב-13 בספטמבר - חש פרס חולשה בשעת הצהריים ופונה לבית החולים שיבא, שם התברר שהנשיא לשעבר סובל מקריש דם במוח, שהידרדר לכדי שבץ מדמם חמור. אמנם בסביבות שעת חצות הרופאים הצליחו לעצור את הדימום, אולם מצבו נותר קריטי והוא נאבק על חייו על רקע ציטוטי קרוביו: "נצטרך לקבל החלטות".
נוסף על ברכות ההחלמה של ראשי המדינה, עורר מצבו של פרס עניין רב בתקשורת העולמית שראשיה, שלרובם היכרות אישית עימו, התקשרו ארצה ואיחלו להחלמתו.
בבוקר שלמחרת חל שיפור קל במצבו, שעדיין הוגדר כקשה אך יציב, במה שתואר בתקשורת כאופטימיות זהירה למדי. התקשורת המקומית החלה בדיווחי כתבים שוטפים מבית החולים שיבא לכל אורך שעות היממה.
ביום שני שעבר נמשכה מגמה זהירה זו, כשהחל תהליך הגמילה של פרס ממכשיר ההנשמה. ההחלטה להפחית את מינון חומרי ההרדמה התקבלה לאור בדיקת סי.טי. שערך יום קודם לכן, שהראתה שאין החמרה בדימום המוחי ושלא התפתחו בצקות סביב הדימום, במה שאיפשר את התקדמות תהליך ההתעוררות. כשההרדמה של פרס הופחתה, הוא פקח עיניו, הגיב בלחיצת יד למה שנאמר לו ואף ניסה לתקשר.
פרס נשם באופן כמעט עצמאי, כשהוא נעזר במסיכה חיצונית שתומכת בפעילות הנשימה.
"פרס מעולם לא התנהג ביחס לגילו הכרונולוגי"
ביום חמישי שעבר חל שיפור קל נוסף במצבו, שנותר קשה ויציב, שהתבטא מבחינה נשימתית ויציבות במדדים הגופניים האחרים, הגם שעדיין נעזר בסיוע של מכשיר ההנשמה.
שלשום נמסר כי מצבו נשאר יציב "ללא שינוי במדדים הכלליים והצוות הרפואי ממשיך במתן טיפול שמרני", ואולם אתמול, שבועיים לאחר אישפוזו, חלה הידרדרות משמעותית במצבו של הנשיא התשיעי ומצבו הנוירולוגי נהיה בלתי הפיך.
איציק קרייס, מנהל בית החולים שיבא, אמר: "צוותי הרפואה שלנו עשו כל שביכולתם להעניק לפרס הטיפול האיכותי בהתאם למצבו. ציקי, חמי ויוני ובני המשפחה האצילה, אני מבקש להביע את צערי העמוק וכאזרח המדינה ביחס לאחד האבות המייסדים. מר פרס, נוח על משכבך בשלום".
ד"ר שלמה שגב, מנהל המכון לסקר רפואי בשיבא, ספד לפרס ואמר: "פרס מעולם לא התנהג בהתאמה לגילו הכרונולוגי. למדתי ממנו הרבה יותר מאשר הוא קיבל ממני".
חמי פרס הודה לצוות הרפואי שטיפל באביו במסירות רבה ושלח מסר של החלמה מהירה לחולים המאושפזים במחלקת הטיפול הנמרץ: "שומרי החיים הללו היו עבורנו מלאכים עלי אדמות".
רפי ולדן אמר: "שמעון פרס נפרד מאיתנו ללא סבל. הצוות הנפלא של המרכז הרפואי שיבא נלחם על חיו במלוא העוצמה תוך דאגה למנוע ממנו ייסורים ולשמור על כבודו. עד יום האירוע המוחי הוא היה במלוא אונו. לפני עשרה חודשים עבר התקף לב קל ממנו התאושש פלאים. אחריו חזר לפעילות נמרצת כולל נסיעות לדרום אפריקה וקנדה".
התרומה הגדולה שתרם ישר אחרי מותו אלה קרניות עיניו שנתרמו להשתלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
