בשיתוף ברק רום
ענן - הכל או כלום
הטענה הנפוצה בה אנו נתקלים מדי יום, היא ההנחה שאם עוברים לענן, כל שירותי המחשוב של הארגון מועברים אליו, ובבעלות הארגון לא נותרת אחריות בכל הקשור למערכות המחשוב.
בפועל, כל מערכת נשקלת לגופה ובהחלטה אם כדאי להעביר אותה לענן, בוחנים את היתרונות התפעוליים, את עלות המערכות המחזיקות אותה, מידור ,שיקולים פוליטיים, פנים ארגוניים ורגולציה, כך שבסוף תהליך האפיון, הארגון יכול לשמור לעצמו את המערכות הקריטיות שעליהן הוא רוצה שליטה מלאה ואת המערכות שעושות לו “כאב ראש” (תפעולי, כלכלי וכו’), להגר לענן ובכך למקסם את יכולותיו מול מטרותיו העסקיות.
ההגירה לענן אמנם מסירה מהארגון את הבעלות על התשתיות, אבל האחריות לפעולת המערכת עדיין בכל מקרה נשארת בארגון.
ענן זה טכנולוגיה
שיטת המחשוב בענן נתפסת כטכנולוגיה המתקדמת ביותר הקיימת כיום, כאשר לא מדובר בטכנולוגיה כלל.
הענן הוא קונספט כלכלי לצריכת מחשוב בעשור השני של המילניום. מה שמאפשר את התפיסה הזאת היא טכנולוגית ה”וירטואליזציה של מחשוב”, הקיימת כסטנדרט כבר למעלה מעשור. אליה מתווספת מוכנות תשתיות ורוחבי פס, המייתרים את המיקום הפיזי של המערכות, בין אם הן בחדר השרתים של הארגון בקצה המסדרון או בחוות הענק של ספקית הענן.
למעשה, הליבה של ענן ציבורי נראית ברוב המקרים דומה למערכות המחשוב הוירטואליות המסורתיות, למעט שכבת אפליקציה שרוכבת עליה ויודעת לייצר מערכות ולחיייב לפי שימוש הארגון.
הענן עולה יותר ממחשוב מסורתי
ההנחה היא כי הארגונים מכפילים ב-36 חודשים את התשלום החודשי שקיבלו בהצעת המחיר, לשם השוואת חיי המדף של מערכות On-premise ואת הסכום המתקבל משווים לעלות המערכות בעת רכישה. בחישוב זה לרוב, מערכות הענן יעלו יותר אך מה שהחברות לא לוקחות בחשבון, הוא את השווי של כל השירותים הנלווים למערכות בענן כגון מערכות הגיבוי, מערכות אבטחת המידע וההגנות על המידע, עלויות חשמל וקירור, עלות הנדל”ן וחדרי שירותים לאחסנת המערכות, ובעיקר את שעות התפעול והתחזוקה של כח האדם המקצועי, המתחזק את המערכות הללו.
לאחר חישוב כל הנקודות שמנינו למעלה תתקבל עלות ריאלית לארגון, ולרוב זולה משמעותית בענן לעומת פתרון מחשוב מסורתי.
אצלי בארגון זה יותר מאובטח ויותר טוב
טעות שמקורה במרכיב פסיכולוגי – הנטייה לחשוב שאם המערכות יושבות אצלך בארגון הן מאובטחות יותר – לרוב הארגונים יש תקציב IT מסודר לכל שנה, בו הארגון מחדש משנה ומשפר מערכות מחשוב עפ”י צרכיו בתעדוף חשיבות יורדת..
לספקיות ענן אין שיקול כזה, שכן ברשותן יהיו המערכות החדשות והמעודכנות ביותר שיתוחזקו באופן שוטף. במילים אחרות, הארגונים מתארחים על גבי מערכות טובות יותר, חדשות יותר ומתוחזקות יותר, הן מבחינת התשתית והן מבחינת אבטחת המידע. למשל, ארגון אשר רוצה להגן על מערכותיו עם מערכות אבטחה מתקדמות, יאלץ להוציא מאות אלפי דולרים על מערכות, בכדי לעבוד בסטנדרטים הקיימים של אבטחת המידע ושרידות הקישוריות לעולם, בהנחה שהארגון מעונין באבטחה ושרידות הגבוהים ביותר, בעוד שבענן הוא ישלם על חלקו היחסי בשימוש במערכות אלו.
כאמור, “ישנן לא מעט טעויות וחוסר ידע בכל הנוגע לתחום הענן, אך החסמים שפורטו לעיל אלו החסמים העיקריים שאנו נתקלים בהם”, אומר ליר שרון שותף ומייסד בחברת וירטואל איי.טי – ספקית ענן ושירותי מומחה, המתמחה במתן פתרונות ענן בצורה אלסטית ומותאמת אישית ללקוח הקצה. זאת ועוד, יש לזכור כי המרת חלק משרותי הארגון או כולם לענן חשובים יותר מהמחיר, זאת משום שבסופו של יום, השיקולים נמדדים בכסף, שמשמעותו במקרה של קריסת מערכות איבוד מידע חשוב וקריטי לחיי הארגון, איבוד זמן וחוסר אונים הנמדדים בכסף וכמובן במוניטין שנפגע.
השיקולים המרכזיים שארגון צריך לקחת בחשבון במעבר לשירותי ענן:
התלות בגוף צד שלישי
כשארגון מעביר מערכות לספקית הענן, הוא בעצם הופך עצמו לתלוי באותו ספק. כל מנמ”ר או מנכ”ל חושש מהיכולת לתפעל את צוות ה -IT שלו בעת תקלה. החשש הזה אכן מוצדק והנטיה של מקבלי ההחלטה לעבור לענן היא לבחור בספקיות הענק (כגון Amazon ,Azure ,Google או גופים ישראלים גדולים), כי ההנחה לכאורה היא שהסיכוי שלהן תהיינה תקלות הוא נמוך.
במציאות, אף אחד לא חסין מתקלות ודווקא בארגוני הענק, כאשר יש תקלה משך הטיפול בתקלה ומתן הפתרון לוקח זמן רב יותר.
כשיש תקלה אם משהו לא עובד כלל זה מקרה פשוט יחסית, אך מה קורה שיש תקלה של משהו שעובד חלקית? בעת תקלה כזו מתחיל דיאלוג בין כלל הספקים שיכול להמשך זמן רב, דבר הפוגע בארגון.
כאשר ארגון בוחן ספקית ענן, עליו לוודא זמינות מיידית של אנשי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר, אשר מסוגלים לתת מענה מיידי ומקצועי בשיתוף פעולה ישיר מול הארגון, כך שבעת הצורך, הארגון יזכה למענה מיידי של אנשי מקצוע המכירים אישית את צרכיו ומערכותיו.
ברגע שהארגון יקפיד על כך, התלות בספקי השרות שלו תרד למינימום, ובעצם הוא יקבל תמיכה שוטפת זהה לזו אשר היה מקבל מצוות ה – IT שלו פנימית בארגון.
הענן בשמיים? חשוב לדעת איפה החווה
שיקול נוסף בבחירת ספק ענן, הוא מיקומה הפיזי של חוות השרתים בה נמצאת המערכת של אותו ספק. נכון שבעידן תשתיות הפס הרחב, המרחק הפיזי הופך להיות חסר משמעות אך עדיין חשוב לדעת היכן ממוקמת חוות השרתים של הספק.
רוב האפליקציות היום, נכתבות כך שהם רגישות לשיהוי (Latency) ופחות לביצועים (IOPS) ורוחבי פס, כך שהשיקול לפעילות תקינה למערכות אשר ממקומות באתר מרוחק, הינו היכן יושב כובד המשתמשים למערכת ואז יש לשקול כל מערכת לגופה. למשל, מערכת אשר רוב משתמשיה ממוקמים בצפון אמריקה, רצוי למקמה בחווה באיזור, לעומת מערכות אשר משרתות משתמשי קצה שרובם בישראל, רצוי למקם בישראל.
“אנו נתקלים במערכות רבות הממוקמות בארה”ב או במקרה הטוב באירופה, ומשתמשי המערכת חווים שיהוי גבוה בזמן התגובה של אותן מערכות, זאת בשעה שאם היו לוקחים בחשבון את נושא המיקום, הארגון היה נהנה משימוש הרבה יותר יעיל במערכותיו. שיהוי תמיד יהיה יותר גבוה בזמני עומסים, כאשר צוואר הבקבוק הוא בעצם החיבור של ישראל לעולם”, מדגיש שרון.
פתרון אלסטי או “תקרת זכוכית”?
אחד מחסרונות הענן בעידן הנוכחי נעוץ בכך, שספקיות הענן מייצרות חבילות שירות מוכנות מראש, והארגונים צריכים לבחור את המתאימה להם, זאת ללא יכולת התאמת המערכות לצרכי הארגון. בעולם המחשוב הדבר מהווה מכשול רציני, מאחר ויש אינספור דרכים להטמיע פתרונות מחשוב וכל ארגון רוצה עצמאות בדרך בה צוותי ה – IT שלו יטמיעו את המערכות. “זה מתקשר לסוגיית הנגישות והמקצועיות”, אומר שרון ומוסיף, “הופתענו לראות כי בחבילת חלק מספקיות הענן הגדולות, לא ניתן להוסיף שירותים בסיסיים, לצורך אינטגרציה פשוטה והדבר הופך להיות מסורבל ויקר. המסקנה שלנו היא, כי יש לוודא שברשות ספקית הענן שלך הידע המקצועי בכלל התחומים אותם היא מספקת. זאת ברמת ההתשתיות וברמת ההטמעות וביכולתה לעמוד לרשות לקוחותיה בפתרונות המותאמים אישית לצרכיהם. זאת ללא “תקרת זכוכית” או מבוי סתום, בו הספקית לא יכולה לעזור ותלויה אף היא בספק נוסף”.
“הענן משנה את חוקי המשחק בעולמות ה -IT . לטכנולוגיות ושינויי תפיסה מערכתיים יש אבולוציה וככל שיותר ארגונים ומשתמשים נעזרים בה, כך היא הולכת ומשתפרת עד למצב שהיא הופכת לסטנדרט בתעשיה. דבר דומה קרה עם הטכנולוגיה שמאפשרת את הענן, וירטואליזצית המחשוב”, מסביר שרון ונזכר, “בעבר הלא רחוק, כשביקשתי מלקוחות לבחון את פתרונות הוירטואליזציה (לרוב מבית VMware), רק ההרפתקנים, אותם אלו האוהבים לאמץ חדשנות הסכימו לנסות, וגם זה היה רק בבחינת מערכות שוליות ולא חשובות יחסית. ככל שעבר הזמן, נוכחו לדעת שהשד אינו נורא ואף עובד נהדר. כתוצאה מהשימוש עלו בקשות לתיקונים והתבצע בעצם סוג של QA בין הארגונים לספקיות, מה שהביא למצב בו אנו נמצאים כיום - וירטואליזציה, שהיא הסטנדרט ואין שאלה לגבי מהות הפתרון וזה בדיוק מה שקורה עם טכנולוגית הענן” אומר שרון.
אז מה צופן העתיד הלא רחוק?
מדבריו של ליר שרון עולה כי, “מחשוב ענן הינו תחום שהולך ומשתפר כל הזמן, ויש מערכות שעובדות בצורה מושלמת כבר היום, לעומת מערכות שכל הזמן משתפרות. תחום מחשוב הענן כבר מזמן לא טרנד והוא הפך להיות סטנדרט בתעשיה. חשוב לשים דגש בשלב הזה על זמינות הספק, עם דגש על הקשר האישי, מקצועיות הספק ברמת ההטמעות (חשוב שיהיה אינטגרטור בעל ידע נרחב בפרוייקטים מורכבים) ומערכות ענן המוטמעות לפי הסטנדרטים המחמירים ביותר, כאלה הנותנות מצד אחד שליטה מלאה לארגון לייצר, להגדיל, או להקטין תוך שליטה בהוצאות על מערכותיו, אך באותה נשימה להפעיל את ספק הענן שלו כיועץ, מטמיע ונגיש לכל צורך של הארגון”, אומר שרון ומוסיף, “האמור לעיל הוא למעשה אמנת השרות שלנו וה – DNA שלנו כחברה, מה שמאפשר לנו את זכות הקיום מול ספקיות הענק ואנו שומרים על כך בקנאות מיום הקמת החברה לפני כ-6 שנים”.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו