אושר תקציב המדינה פה אחד: הממשלה התכנסה לדיון ארוך שנמשך לסירוגין אל תוך השעות הקטנות של ליל אמש, לאישור תקציב המדינה הדו־שנתי לשנים 2018-2017. התקציב לשנת 2017 צפוי לעמוד על 454 מיליארד שקלים ולעלות ל־463 מיליארד שקלים ב־2018.
בישיבה לא השתתפו השרים נפתלי בנט ומירי רגב ששוהים בחו"ל, ושר הבריאות יעקב ליצמן הודיע כי הוא מתנגד להצעת תקציב המדינה, מאחר שאין בו מענה לצורך להגדיל את מספר מיטות האשפוז וסיוע לבתי החולים הציבוריים.
זו הפעם הראשונה ששר הפנים והפריפריה, אריה דרעי, מצביע בעד התקציב ובעד קיצוצים, מעולם. בכול הממשלות הקודמות בהן ישב דרעי, הוא תמיד הצביע נגד התקציב. ובנוסף, זו פעם ראשונה שממשלה מאשרת פה אחד את התקציב ללא מתנגדים וללא נמנעים.
בפתח ישיבת הממשלה רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון מנו את הישגיו ואמרו כי תקציב המדינה יכלול תוספות תקציביות משמעותיות למשרדים האזרחיים, דבר שיבוא לידי ביטוי בהגדלת התקציבים בתחומי בריאות, חינוך, תחבורה, רווחה וקליטה.
נתניהו אמר כי "התקציב נושא בשורות של עידוד הצמיחה, הגדלת התחרות והפחתת יוקר המחיה. אני מבקש לחדד ולהבהיר: הצמיחה היא היסוד החשוב ביותר בניהול מדיניות הכלכלה והמדיניות החברתית של ישראל. אין מדיניות חברתית ללא מדיניות כלכלית שמאפשרת צמיחה ומייצרת את המשאבים. כל השאר זה דיבורים על חלוקה, קטיפת הפירות מהעץ".
כן אושרו פה אחד הרפורמות בחוק ההסדרים, לרבות הרפורמה בענף התקשורת שתחייב את בזק לאפשר למתחרות להשתמש בתשתיות שלה, והתוכניות הכלכליות לשנתיים הבאות.
נתניהו מנה את ארבעת המהלכים העיקריים שהוא מבקש לעשות במדינה מבחינה כלכלית: הפחתת שיעורי המס, הפחתת הרגולציה, עידוד חברות טכנולוגיות בינלאומיות נוספות כדי שיבואו וישקיעו בישראל והשקעה גדולה בתשתיות התחבורה הציבורית.
התקציב הדו שנתי לשנתיים הבאות משקף יותר גירעון, פחות מסים אישיים על האזרחים, פחות מסים על חברות, וחברות הייטק בפרט, אך יותר מסים על נדל"ן ודירות, והכבדת נטל התשלומים לביטוחים משלימים וניתוחים פרטיים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
השר כחלון אמר כי "אנחנו ממשיכים במגמה של הפחתת מסים. אנחנו נמשיך להילחם בריכוזיות ולפתוח את השוק לתחרות. נמשיך במאמץ הלאומי לפתרון משבר הדיור ונקצה את כל קרקעות המדינה לזוגות הצעירים".
השרים אופיר אקוניס, גילה גמליאל ומירי רגב יצאו בהודעות ברכה משותפות עם האוצר בעקבות הסיכומים על כך שתקציבי משרדיהם גדלו. שרת התרבות והספורט, השוהה באולימפיאדה בריו, פירסמה הודעה שלפיה משרדה הגדיל את תקציב התרבות ביותר מ־50%. לדבריה, מדובר בגידול דרמטי בסכום של 455 מיליון שקלים בתקציב התרבות, ובכך נחתם "תקציב התרבות הגדול ביותר שהיה אי פעם בישראל".
גם שר המדע אקוניס אמר כי תקציב משרד המדע הגיע לשיא של כל הזמנים. לפי הסיכום עם האוצר, בשנת 2017 יהיה גידול של כ־15% בתקציב המשרד והוא צפוי לעמוד על כ־480 מיליון שקלים. בשנת 2018 יהיה גידול של כ־25% והוא יעמוד על כ־530 מיליון שקלים.
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל אמרה כי משרדה קיבל תוספת משמעותית לתקציבו, שיסתכם בשנת 2016 ב־450 מיליון שקלים, וכי הוא יגדל בשנת 2017 ל־750 מיליון שקלים ושנה לאחר מכן יגיע ל־800 מיליון שקלים.
משרד הרווחה והשירותים החברתיים בראשות חיים כץ יקבל תוספת בסך 1.318 מיליארד שקלים: בשנת 2017 יתווספו לבסיס התקציב 400 מיליון שקלים ובשנת 2018 יועברו 918 מיליון שקלים נוספים.
בנוסף, הוסכם בין משרד האוצר לבין משרד האנרגיה בראשות השר יובל שטייניץ, על גידול של כ־140 מיליון שקלים בתקציב המשרד בכל אחת מהשנים 2018-2017, וכן על תוספת של 360 מיליון שקל לשיפור ופריסת תשתית הגז הטבעי. השר שטייניץ אמר כי "התקציב יאפשר למשרד להביא את המשק למקום של אנרגיה נקייה יותר וזולה יותר".
שר התיירות, יריב לוין הודיע כי תקציב משרדו יגדל ב־50% ויקבל תוספת של כ־400 מיליון שקלים, כלומר יעלה מ-840 מיליון שקלים ל-1.24 מיליארד שקלים.
הגזירות - הממשלה אישרה לבצע קיצוץ רוחבי של 2% במשרדי הממשלה (שני מיליארד שקלים בכול שנה), בשנים 2017 ו-2018. כמו כן, הוחלט למשוך 1.8 מיליארד שקלים כספים עודפים מקק"ל, תמלוגים בסך שני מיליארד שקלים מרשות שדות התעופה ו-400 מיליון שקלים ממפעל הפיס.
תוכנית "אזור אוויר נקי"
בשורה נוספת בתקציב היא תוכנית חדשה לצמצום זיהום אוויר מרכבי דיזל ישנים - בעיקר רכבי משא קלים, משאיות ואוטובוסים. השר להגנת הסביבה זאב אלקין סיכם עם משרד האוצר כי התוכנית, הכוללת מתן מענקים לעידוד גריטה מוקדמת וסבסוד ממשלתי להתקנת מסנני חלקיקים, תתוקצב ב־260 מיליון שקלים למשך שנתיים. יישום התוכנית במלואה צפוי למנוע מאות מקרי מוות מוקדם בשנה.
בנוסף, התקציב יסייע לערים בישראל לקבוע בתחומן "אזורי אוויר נקי", שאליהם תוגבל כניסת כלי רכב מזהמים. אזור אוויר נקי ראשון צפוי לפעול בינואר 2017 בחיפה - כמקובל ביותר מ־200 ערים באירופה.
מכל מקום, מי שנשמעה הרבה יותר מסויגת מהתקציב היתה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שאמרה כי "יעד הגירעון החדש חושף את המשק לסיכון של עלייה ניכרת בגירעון וביחס החוב לתוצר".
בהכנת הידיעה השתתפו שלמה צזנה, זאב קליין, חזי שטרנליכט, דן לביא ונועם (דבול) דביר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו