פייסבוק // צילום: GettyImages // פייסבוק

מתי "לייק" בפייסבוק הוא לשון הרע?

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי "לייק" ברשת החברתית אינו לשון הרע - למעט מקרים חריגים

בית משפט השלום בתל אביב קבע אתמול כי לחיצה על כפתור ה"לייק" בפייסבוק ושיתוף סטטוס של אדם אחר אינם לשון הרע כלפי הנפגע, למעט במקרים קשים וחריגים במיוחד.

השופט עודד מאור דן לראשונה בתביעת לשון הרע שהגישה חברת נידיילי תקשורת בע"מ, המוציאה לאור עיתון שבועי בשם "המקומון רמת גן גבעתיים". הנתבעים הם יואל שאול וגלית שואל, שלטענת התובעת פירסמו בזדון עשרות פרסומים נגד המקומון.

לדעת השופט, אין לראות את הנתבעים כמי שפירסמו לשון הרע ו"אין בעצם הלחיצה על כפתור הלייק, או כפתור השיתוף, את יסוד הבעת לשון הרע". לדבריו, אם תתקבל הפרשנות כי הלייק (או השיתוף) הוא עוולה בלשון הרע, כי אז "אנו מצמצמים או מגבילים את חופש הביטוי של היחיד". 

לדעת השופט, "סימון לייק אינו אלא הבעת תמיכה, הזדהות, הבעת רגש של חיוך או הכרה, פעמים רבות ספונטנית בלא משים או מחשבה מרובה, על ידי מי שנחשף לסטטוס הראשון - ולא לבצע את פעולת הפרסום". עם זאת, מבהיר השופט, כי יש כאלה העושים שימוש בפלטפורמה הזמינה והפשוטה הזו, כאשר הם יורים את חיצם וגורמים "לפגיעה קשה שלעיתים אף קטלנית היא".

לדעת השופט, אין מנוס אלא להתאים את עצמנו למציאות המשתנה. הוא קרא למחוקק להתערב בנושא, ועד לתיקון החוק הפתרון לטעמו במקרים קשים וחריגים הוא כדלקמן: "להטיל את האחריות על נתבע שבחר ללחוץ על כפתור הלייק או לשתף סטטוס וזאת במקום שאותו סטטוס פוגע בנפגע פגיעה משמעותית, חד־משמעית ובלתי מוצדקת". השופט חותם את פסק הדין ב"תרופת הנפגע", כלשונו. התשובה לכך היא נקיטת פעולה נגד המפרסם הראשון על ידי הגשת תביעת לשון הרע נגדו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...