"אבא מת כשהוא עושה את מה שהכי אהב"
משפחות ההרוגים מהאסון בגאורגיה מספרות על האובדן • בנו של מיכאל לויאנט: "בטוחים שחייך עד הרגע האחרון" • אשתו של בוריס גורפינקל: " מעולם לא עצרתי אותו"
,עודכן
הר של דמעות ועצב: בני משפחותיהם של המטיילים הישראלים בוריס גורפינקל מקיבוץ משמר העמק ומיכאל לויאנט מבנימינה, שנהרגו בניסיון טיפוס על הר אושבה שבגאורגיה, סיפרו אתמול על האובדן הקשה ועל האהבה של יקיריהם לאתגר טיפוס ההרים.
דניאל לויאנט (18), בנו הבכור של מיכאל, שמע את בשורת האיוב כששב לחופשת סוף שבוע משירותו הצבאי בחיל ההנדסה הקרבית. אתמול סיפר כי "אין נחמה ברגעים כאלה. אבל אבא מת כשהוא מאושר, כשהוא עושה את מה שהוא הכי אהב. אני בטוח שהיה לו חיוך גדול על הפנים. אבא היה איש מדהים ואבא מדהים, אבל לקח לי זמן להבין את זה. וכשהבנתי - היתה בינינו אהבה גדולה. אבא לא עזב אותי לרגע וליווה אותי בכל. עכשיו התפקיד שלנו זה לשמור אחד על השני ולהיות ביחד, כמו שהוא לימד אותנו".
בבית המשפחה בבנימינה ממתינים להגעת הגופה. בינתיים דניאל, בנו של לויאנט מנישואיו הראשונים, יושב בבית עם אריאל בת ה־6 מבת זוגו מאיה גולדשטיין ושני ילדיה החורגים, לב ואנדריי, כשהם מוקפים בבני משפחה, בחברים ובמנחמים רבים, ומנסים לעכל את הבשורה. "זו היתה צריכה להיות עוד נסיעה של אבא. בשיחה האחרונה בדרכו להר, הוא התקשר והתבכיינתי לו בקטנה על ענייני הצבא", סיפר דניאל, "אם הייתי יודע שזו השיחה האחרונה הייתי אומר לו לצאת משם, לחזור הביתה. רגע לפני שניתקתי את השיחה אמרתי לו: 'אבא שימרו על עצמכם. אני אוהב אותך'. אבא לא ייקבר לבד, זה ברור. הרבה אנשים אהבו אותו. הוא היה איש מדהים".

מיכאל לויאנט עם בנו דניאל // צילום: באדיבות המשפחה
לדברי דניאל, "אבא היה קורע את עצמו בעבודה קשה בהיי־טק במשך חודשים רבים כדי לצאת לטיולים, אבל מעולם זה לא בא על חשבוננו. והטיולים מעולם לא היו בריחה מהחיים. תמיד זה היה בנוסף. אבא היה יוצא איתנו להרבה טיולי סקי, טבע, הרבה שטח. הרים. שלג. סנפלינג. ותמיד הייתי מרגיש איתו הכי בטוח. לכל אחד מהחבורה היה ניסיון, ולכן זה כל כך קשה לעכל".
בראיון לגלי צה"ל סיפרה ד"ר ניקה צ'נקוב (38), רעייתו של בוריס גורפינקל ומטפסת הרים מקצועית בעצמה, כי "הוא יצא לטיול לפני כשבועיים. הכוונה שלו היתה לטפס על שני הרים, ובהם הר אושבה, שנחשב להר קשה טכנית ומסוכן מבחינת מפולות שלגים וסלעים ומזג אוויר הפכפך. שמרתי איתו על קשר רצוף בטלפון ובווטסאפ. ואולם, כשלא היה בינינו קשר עד יום רביעי, פניתי לחברת מגדל, וביום חמישי החיפושים החלו באמצעות יחידת החילוץ של חיליק מגנוס", סיפרה ניקה, שהכירה את בעלה בזכות התחביב המשותף, "מכיוון שגם אני מטפסת הרים, מעולם לא עצרתי אותו. החברים בקיבוץ עוזרים ללא הרף ותומכים בי", סיפרה ניקה.

בוריס עם אשתו ניקה ובתם אביגיל // צילום: עופר ריבק/סטודיו זוז
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו