רישיון לעריכת דין במירמה

חד משבעת הנאשמים בפרשת השחיתות והפרוטקציה ברשות המיסים הוא יגאל סער, מי שהיה נציג הרשות בארה"ב. סער הורשע לאחרונה בכל שלוש הפרשיות שיוחסו לו בעבירה של הפרת אמונים, אך זוכה מעבירות שוחד וסיוע למתן שוחד. בן היתר הורשע סער בכך שביקש מיורם קארשי, אחיה של שולה זקן, מנהלת לשכתו של שר האוצר לשעבר אהוד אולמרט, לסייע לו להתקדם בצמרת רשות המיסים - תחילה לתפקיד הסמנכ"ל ולאחר כך לתפקד של נציג הרשות בארה"ב. הסתבכותו בפרשת המיסים הביאה בסופו של דבר לשלילת רישיון העו"ד שלו.

במקביל למשפטו של סער בפרשת רשות המיסים, הוגשה נגדו קובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, שסיפורה מובא במדור זה לראשונה. בקובלנה ביקשה הלשכה לבטל את הרישיון לעריכת דין שקיבל סער, בטענה כי עשה זאת במירמה (סעיף 47 לחוק לשכת עורכי הדין). הסיבה: ביוני 2009 הופיע סער בוועדת ההתמחות של הלשכה ונשאל ביחס לקיום השימוע נגדו בפרשת רשות המיסים. הוא החליט שלא לספר בוועדה כי השימוע נגדו נדחה וכי הוחלט להעמידו לדין. לא זו בלבד שסער הסתיר עובדה מהותית זו, הוא גם בחר להתייחס בזלזול לתיק הפלילי החמור נגדו בפרקליטות. "הפרשה שהתפוצצה ברעש גדול מתפוגגת לאיטה. אני ממתין כבר שנתיים וחצי", השיב בביטחון לחברי ועדת ההתמחות, שהחליטו לא לאשר לו קבלת רישיון עו"ד.

כחודש לאחר מכן החליט הוועד המרכזי, ברוב דעות, לקבל את סער כחבר בלשכת עורכי הדין, בניגוד להמלצת ועדת ההתמחות. ואולם, כמה ימים לאחר שסער הפך לעורך דין בישראל, הופתעו אנשי לשכת עורכי הדין לקרוא, באמצעי התקשורת, כי הוגש נגדו כתב האישום החמור לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה. רק אז התברר לאנשי הלשכה כי סער הערים עליהם.

“מידות שאינן טהורות"

בית הדין המשמעתי של הלשכה החליט לאחרונה לבטל את חברותו של סער בלשכת עורכי הדין, כאשר קבע ביחס לעבירת המירמה, כי "זו יכולה להיעשות גם בדרך של מחדל והעלמת עובדה, לא כמירמה במובנה הפלילי אלא כמירמה במובנה המינהלי".

החלטת בית הדין המשמעתי ניתנה פה אחד על ידי שלושת חברי בית הדין: אראל גלבוע, שי גלילי ואופיר מנצ'ל. ראש ההרכב גלבוע כתב בנימוקי החלטתו כי הוא אינו מקבל את טענתו של סער, שלפיה חשב שהליכי השימוע טרם הסתיימו הואיל וגם סניגורו עו"ד יהושע רזניק, שייצג אותו מול פרקליטות מדינה, העיד כי אין בחוק זכות ערעור על החלטת השימוע. "לא זאת אף זאת", קבע גלבוע, "אין עסקינן בהדיוט, הרי המשיב (סער) סיים לימודי משפטים, סיים את תקופת ההתמחות ועמד בהצלחה בבחינות הלשכה, כך שהיו בידיו הכלים לבדוק ולהבין כי ההחלטה בשימוע סופית".

גלבוע מנער את התמימות שביקש סער לשוות לעצמו כאשר הופיע בפני חברי ועדת ההתמחות: "לו נהג ביושר היה עליו לומד מייד עם קבלת רשות הדיבור בישיבת ועדת ההתמחות כי נדחו טענותיו בשימוע וכי הוחלט להעמידו לדין. אך, במקום זאת, בחר לטעון לחזקת החפות".

עתה, לאחר הרשעתו, אפשר לקבל פרספקטיבה נכונה, אובייקטיבית, ביחס להתנהגותו השנויה במחלוקת של מי שנשא באחד התפקידים הבכירים ביותר ברשות המיסים. סער, כך פסק שופט המחוזי זכריה כספי שהרשיע אותו בפרשת רשות המיסים, "הבאיש את רשות המיסים כולה בעיני הציבור ופגע באמון של הציבור בה". ביחס להתנהלות הנאשם נקבע ע"י השופט כספי: "התנהלותו של סער וכל מה שפעל והפעיל יש בהם פגיעה בכל הערכים המוגנים על ידי האיסור הפלילי של הפרת אמונים. עובד הציבור, ובמיוחד עובד בכיר המתנהל כך, מידותיו אינן טהורות ואין הוא פועל בדרך של יושר והגינות".