"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ארוכה הדרך לגלימה: הסטאז' יוארך לשנה וחצי
שרת המשפטים שקד הפיצה את תזכיר החוק שלפיו ההתמחות במשפטים תוארך בחצי שנה • "עורכי הדין מגיעים כיום לשוק עם הכשרה לא מספיקה"
טקס הסמכת עו"ד. ימשיך להיות המוני? צילום ארכיון: קונטקט // טקס הסמכת עו"ד. ימשיך להיות המוני? צילום ארכיון: קונטקט

ארוכה הדרך לגלימה: הסטאז' יוארך לשנה וחצי

שרת המשפטים שקד הפיצה את תזכיר החוק שלפיו ההתמחות במשפטים תוארך בחצי שנה • "עורכי הדין מגיעים כיום לשוק עם הכשרה לא מספיקה"

יאיר אלטמן
, עודכן

שרת המשפטים, איילת שקד, הפיצה אתמול תזכיר לחוק הארכת תקופת ההתמחות במשפטים לשנה וחצי, במקום שנת התמחות הנהוגה כיום.

הארכת ההתמחות צפויה להתחיל למעשה ארבע שנים לאחר שהצעת החוק תאושר סופית, שכן היא לא תחול על סטודנטים שכבר התחילו את לימודיהם. הכנת התזכיר נעשתה בשיתוף יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה ודיקני הפקולטות למשפטים.

על פי התזכיר, ההתמחות תארך שנה וחצי למעט כמה מקרים שבהם ההתמחות תישאר במשך שנה.

מדובר בין השאר במקרה שבו המתמחה הוא בעל תואר אקדמי בתחום לימודים נוסף ובכלל זאת בעל תואר שני במשפטים. כן מדובר במי שהוא בעל תואר ראשון משולב - במשפטים ובתחום לימודים נוסף. במקרים חריגים אלו הסטודנטים יצטרכו לעבור קורס מעשי, בן 80 שעות לימוד, כדי שתקופת ההתמחות תקוצר עבורם לשנה אחת.

על פי התזכיר, הדרישה הזו נועדה כדי "להקנות מטען ידע בסיסי הנדרש לעורך דין במהלך עבודתו ובהשלמה לידע הנרכש תוך כדי ההתמחות". את הקורס יהיו רשאיות לקיים הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות והוא לא יזכה בנקודות זכות אקדמיות, לא יהווה חלק מהדרישות לתואר אקדמי ולא יהיה נתון לפיקוחה של המועצה להשכלה גבוהה.

בתזכיר מובא הסבר לקיצור תקופת ההתמחות למי שיש תואר נוסף: "המטען שטמון בהשכלה האקדמית המעובה, על היתרונות שהיא מקנה והכישורים שהיא מפתחת, מצדיק תקופה קצרה יותר של התמחות לשם רכישת הכלים הפרקטיים הנחוצים", נכתב.

במקביל, שקד פעלה להגברת הפיקוח בפועל על המאמנים, באופן שימונה נציב שיהיה שופט בדימוס, והוא ישמש כתובת להגשת תלונות של מתמחים על מאמנים.

השרה שקד מסרה כי "הארכת ההתמחות חשובה בעיקר בשביל טיוב המקצוע. היום עורכי הדין מגיעים לשוק כשההכשרה שלהם לא מספיקה".

לדבריה, "כדי שהארכת ההתמחות לא תנוצל לביצוע עבודות שאינן מקצועיות, נהדק את הפיקוח על המאמנים, באמצעות מינוי נציב תלונות שיהיה כתובת למתמחים. ההחלטה תעלה את קרנם של עורכי הדין בישראל. אני מודה ליו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה על הסיוע בהכנת התזכיר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...