"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא יהיו תקציבים שדורשים קיצוצים"

כך ראש הממשלה נתניהו בישיבת ממשלה שדנה בתקציב המדינה • משרד האוצר התריע על קיצוצים כבדים בשנים הקרובות • צורך בקיצוץ נוסף נובע מהצטרפות ישראל ביתנו לקואליציה

,עודכן
נתניהו (ארכיון) // צילום: אמיל סלמן // נתניהו (ארכיון) // צילום: אמיל סלמן

שר האוצרמשה כחלוןהגיש היום את החשבון והכין את השרים לקיצוצים כבדים בשנים הקרובות. לקראת ישיבת הממשלה בנושא התקציב, משרד האוצר מתריע כי על מנת לעמוד ביעדי הגירעון יש צורך בקיצוצים נרחבים בסך 14.1 מיליארד שקלים ב-2017, 22 מיליארד שקלים ב-2018, ו-27.5 מיליארד שקלים ב-2018 - 63.6 מיליארד שקלים במצטבר בשלוש השנים הקרובות.

בנוסף, בעקבות הצטרפותישראל ביתנולקואליציה יהיה צורך בקיצוץ של עוד 1.8 מיליארד שקלים בכדי לממן את עלות הפנסיה לקשישים ולדיור ציבורי ומקבצי דיור לעולים.

בפתח ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה נתניהו כי "תוך שנתיים, למדינת ישראל לא יהיו תקציבים שדורשים קיצוצים בהגדרה. זה שינוי מהפכני. זה ניהול נכון של הכלכלה, זה ניהול אחראי של הכלכלה. אני מברך על שיתוף הפעולה עם שר האוצר, יחד עשינו את השינוי הזה, והיום אנחנו מקבלים את הדיווח כנדרש בחוק על המצב התקציבי שלנו ועל ההתחייבויות העתידיות".

חשיפה: המנתחים נגד משרד הבריאות

מסמכי מסגרות התקציב לשלוש השנים הקרובות 2017-2019 הונחו הבוקר על שולחן הממשלה בקריית בן גוריון בירושלים.

תקציב המדינה צפוי לגדול כל שנה ב-15 מיליארד שקלים בשנים 2017-2019 ולהגיע לכ-400 מיליארד שקלים ב-2019. הנחת העבודה של האוצר היא שהמשק יצמח כול שנה בשיעור יחסית נמוך של 2.9 אחוז בלבד. וזאת בהנחה שלא יהיה משבר כלכלי עולמי.

מכיוון שהתקציב הבא לשנים 2017-18 האוצר ישמור רזרבה בסך 3.5 מיליארד שקלים שיקוצצו בנובמבר 2017 במידה ותהיה נפילה בהכנסות מכסים כתוצאה ממשבר כלכלי.

סךהוצאות הביטחוןותקציב המשטרה יעמוד על סכום שיא של 89.9 מיליארד שקלים ב-2017 ויזנק ל-93.7 מיליארד שקלים ב-2018, סך הכל יגיע לשיא - 96.6 מיליארד שקלים ב-2019. סך ההוצאה לנושאים חברתיים יעמוד על 155.1 מיליארד שקלים ב-2017 ויותר מ-176 מיליארד שקלים ב-2019.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר