"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכחשת השואה באה לחתור תחת זכותה של ישראל להתקיים

כל הוויכוחים האלה, מן האמת שבתנ"ך - היסטורית וארכיאולוגית - ועד לניסיון לפורר את היות היהודים קורבן ייחודי בשואה ואת היות השואה פשע ייחודי, לא נועדו לקבוע את גבולות הצדק באירועי העבר אלא את קווי אי־הצדק שזוממים לעשות ביהודים בהווה, ובעתיד

,עודכן
צילום ארכיון: GettyImages //

ישראל לא קמה כמענה וכפיצוי וכמירוק חטאים לאירופה בשנות השואה. היא מימוש הקושאן התנ"כי לריבונות על נחלת אבותינו, המגובה בזכות להגדרה עצמית ברוחו של נשיא ארה"ב לשעבר וודרו וילסון ובהחלטות מוסמכות של חבר הלאומים. כל זה קדם לשואה.

ישראל אינה פרי הטרגדיה הנוראה בתולדות האנושות, אלא במידה מסוימת כישלונה. היא איחרה להפציע בשישה מיליון פעימות לב שנדמו בבאבי־יאר ובאושוויץ ובשאר פתחי הגיהינום.

השואה היא ראש לכל רדיפות היהודים והפרעות שנעשו בהם במהלך ההיסטוריה, בהיותם חסרי מגן וישע. היא אינה לבד, אך ייחודה במימדיה. היא מעוגנת ביום־יום הישראלי במובן מכריע אחד, שתפקידה המרכזי של מדינת היהודים הוא למנוע את הישנות ההתנכלויות החד־צדדיות.

אם כל מה שאירע לפניה מבהיר ומצדיק את הצורך של העם היהודי בהגנה עצמית, השואה היא עליית מדרגה לעשות כן גם באמצעים של יום הדין. היא מעניקה לשכפ"צ היהודי היתר של נשק גרעיני.

לפיכך, הכחשת השואה אינה עניין לדיון אקדמי מלומד, ממש כפי שהטיעונים החוזרים ונשנים שמערערים על הנרטיב ההיסטורי של התנ"ך אינם רק שיח לגיטימי בין היסטוריונים וארכיאולוגים (למשל, מה היו מימדי ממלכת דוד? ומתי הידרדרו הנאצים ל"פתרון הסופי"?). ליבת כל המהלכים האלה, שנועדו לגמד את העוול שנעשה ליהודים, באה לחתור תחת זכותה של ישראל להתקיים כישות ריבונית חזקה בגבולות בטוחים ומוכרים.

הסילוף בכל תחומיו ומובניו הוא חלק ממאמץ כולל - אם כי לאו דווקא מאורגן - לערער את צדקת קיומה של ישראל, ובכמה מקומות הוא עושה לו כנפיים. זו נוסחת הזדון לטענה כאילו היה מסד אחיד לציונות ולנאציזם. הטיעון השגור הוא "הסכם ההעברה" - שבפועל היה גירוש יהודי גרמניה מארצם ונישולם מרוב רכושם תמורת הגירתם למדינות אחרות. זה שיתוף פעולה? זה הסדר ביניים בין אויבים.

מעטים נתנו דעתם להוכחה נוספת. במשפטו של ד"ר ישראל קסטנר בפני השופט בנימין הלוי בשנה השישית לעצמאות ישראל, חשף הפרקליט שמואל תמיר מידע מצמרר: קסטנר שיתף פעולה עם אדולף אייכמן ומרעיו להרגיע את מיליון יהודי הונגריה, שהנאצים שלחו להשמדה באושוויץ. בתמורה הסכימו הנאצים לשחרר רכבת של כ־1,600 יהודים. ואז הודה קסטנר בפני תמיר כי ביקש מאייכמן שמעט הניצולים ברכבת שלו יישלחו לארץ ישראל, ורב־הרוצחים השיב כי אינו יכול; מפני שבביקורו בירושלים ב־1937 הבטיח למופתי חאג' אמין אל־חוסייני כי גרמניה לא תשחרר עוד יהודים לארץ ישראל. על איזה שיתוף פעולה יהודי־נאצי מדברים בני העוולה?

כל הוויכוחים האלה, מן האמת שבתנ"ך - היסטורית וארכיאולוגית - ועד לניסיון לפורר את היות היהודים קורבן ייחודי בשואה ואת היות השואה פשע ייחודי, לא נועדו לקבוע את גבולות הצדק באירועי העבר אלא את קווי אי־הצדק שזוממים לעשות ביהודים בהווה, ובעתיד. סכנה אורבת לפתחנו.

• • •

לזכר ששת המיליונים

הערב תתייחד ישראל עם הנספים ותשמע את קולות הניצולים•הטקס המרכזי יתקיים ב־20:00 בירושלים, ומחר ב־10:00 תישמע צפירת זיכרון של שתי דקות •רה"מ נתניהו: "ישראל מאוד חזקה, שואה שנייה לא תקרה"

פעם בשנה עוצרת ישראל ליום אחד, כדי לזכור את ששת מיליון היהודים שנספו בשואה, וכדי להציג את סיפוריהם של הניצולים.

ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה יחל באופן רשמי הערב ב־20:00 בעצרת הפתיחה הממלכתית בכיכר גטו ורשה ביד ושם. בעצרת יישאו דברים הנשיא ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך העצרת יודלקו שש משואות של שורדי שואה ותיערך אזכרה מסורתית.

שרה נתניהו וניצולים בחיפה // צילום: הרצי שפירא

במשכן הכנסת יתקיים מחר הטקס המסורתי, "לכל איש יש שם", ובמהלכו יקריאו חברי הכנסת שמות של נספים. בטקס, שיתקיים בטרקלין "שאגאל", יהיו נוכחים הנשיא ריבלין, ראש הממשלה נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור.

הלב היהודי בקרקוב

בקרקוב מתקבצות להן עשרות קבוצות מרחבי העולם, המסיירות בין שרידי הגטו לשעבר ובין בתי הכנסת המשוחזרים, שנותרו כעדות אילמת לחיי הקהילה היהודית המפוארת ביותר שהיתה באירופה.

היום יתקיים בעיר כנס לציון 70 שנים למשפטי נירנברג, ובו יתקיים דיון בשאלה אם נלמדו לקחי הזמנים האפלים ההם, ומהם הצעדים שיש לנקוט כדי למנוע רצח עם. בכירי מערכת המשפט בארץ ובעולם ישתתפו בכנס, שאותו יזם ארגון "מצעד החיים" העולמי בשיתוף האוניברסיטה מרכז ראול ולנברג לזכויות אדם.

במקביל, לקראת מצעד החיים שיתקיים מחר באושוויץ־בירקנאו בפולין, הגיעה אתמול משלחת של חברי כנסת לטקס הנחת זר באנדרטת רפפורט בוורשה. על קבר האחים, שאליו הושלכו 5,000 ילדים, נשים וגברים ללא זיהוי - קראה ח"כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי) את השיר "בקשות", שחיבר פרופ' אסא כשר לאחר אסון המסוקים.

נתניהו: "די ביד ושם אחד"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה פגשו את ששת ניצולי השואה שידליקו הערב את המשואות בטקס ביד ושם. "המשימה שלי היא אחת - די ביד ושם אחד, פעם אחת. פעם שנייה זה לא יקרה", אמר נתניהו לניצולים. מלשכת רה"מ נמסר כי זוהי פגישה ראשונה מסוגה בין נתניהו למדליקי המשואות, שאותה יזמה רעייתו של ראש הממשלה.

לדברי ראש הממשלה, "שנאת היהודים לא נעלמה ב־70 השנים האחרונות, היא מופנית היום למדינת היהודים, אבל המדינה מאוד מאוד חזקה, והכוח שלה זה הכוח שלכם".

מאוחר יותר התקיים מפגש מרגש בין רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו לניצולי שואה בבית החם של עמותת "יד עזר לחבר" בחיפה. נתניהו שוחחה עם המשתתפים באירוע, חיבקה וחיזקה אותם, שמעה מהם את סיפוריהם האישיים ודרשה בשלומם. יו"ר העמותה, מר שמעון סבג, העניק לגברת נתניהו את "מגן הצדק החברתי" השנתי, כהוקרה על פעילותה ארוכת השנים למען רווחתם של ניצולי השואה בישראל. במהלך הערב הניחה הגברת נתניהו אבן פינה למוזיאון שינציח את זכר נספי השואה.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה אירחו אתמול לראשונה בבית הנשיא מפגש של המפעל "זיכרון בסלון", ופתחו את המפגשים לציון יום הזיכרון בישראל ובעולם. בבית הנשיא התכנסו כ־40 משתתפים, ובהם שכנים מרחוב הנשיא ואורחים נוספים, לשמוע את עדותו של מאיר גינוסר (87), יליד פולין, שניצל מהמחנות אושוויץ ובוכנוואלד. "אנו גאים על הזכות לשמוע כאן היום את אחד האנשים המופלאים שעבר את הדרך כולה, משואה לגבורה ותקומה של עם ישראל, אדם שמבין שהנפת דגל ישראל אל ראש התורן אינה דבר מובן מאליו", אמר הנשיא ריבלין בתום המפגש.

ריבלין וניצול השואה מאיר // צילום: אורן בן חקון

בתוך כך, ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אישרה אתמול העברת 98 מיליון שקלים לניצולי שואה. הסכום מבוסס על עודפים לא מנוצלים בתקציב. את הבקשה בנושא העביר ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), שאמר כי "עלינו למנוע כל סחבת בעניין ניצולי השואה".

יאיר אלטמן, קרקוב,יורי ילון, שלמה צזנה, דניאל סיריוטי,מתי טוכפלד וזאב קלייןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר