שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, החליט לשחרר לביתו את צעיר בן ה-18, שרדף עם אלה ושבר שמשת רכב בשבוע שעבר בצפון תל אביב, זאת למרות שהיום אמור להיות מוגש נגדו כתב אישום. אותו צעיר ששוחרר, מבצע בימים אלה עבודות שרות זאת מאחר והורשע בדקירת אדם אחר. פרקליטתו, עו"ד נאוה דהאן, שביקשה לשחררו אמרה בבית המשפט: "הוא טיפוס עצבני, שגדל בשכונת התקווה...".
בשבוע שעבר תועד הצעיר שבמהלך ויכוח עם נהג אחר בכניסה לחניון בצפון תל אביב. הצעיר יצא מרכבו, הוציא אלה מעץ ורדף אחרי כלי הרכב השני שניסה לברוח מהמקום. הצעיר הצליח לנפץ את אחד מחלונות המכונית והורה לנהג השני לעזוב את החניון. ביום רביעי הוארך מעצרו בבית משפט השלום בתל אביב, לשם הגשת כתב אישום ובקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים.
"חילוקי דעות בין אובאמה לנתניהו מעכבים את הסיוע הביטחוני לישראל"
פרקליטתו עורך דין דהאן, הגישה ערר על ההחלטה לעצור את הצעיר. "לא מדובר ברוצח סדרתי. לא הצגתי את המקרה כלא מפחיד, אך יחד עם זאת, הוא לא איזה צייד עם אלה", אמרה עו"ד דהאן והסבירה את הימצאות האלה ברכב: "לגבי המקל ברכב – יש להם כלב גדול. זורקים את המקל והכלב רץ. במקרה הזה נעשה שימוש מכוער במקל מתוך זעם, מתוך עלבון, לא מידתי ולא הגיוני, אך מדובר בשמשה אחורית של הרכב, לא היה ניסיון אחר, אני מניחה שזו השתלחות שנועדה להזיק לרכב". החשוד עצמו, שכאמור כבר מרצה עבודות שרות בשל דקירה אמר לשופט בכר: "כבוד השופט, אם אני אשתחרר, אתה לא תראה אותי פה יותר".
המשטרה: החשוד לא הביע חרטה
נציג המשטרה, מפקח יניב פקטו, לא התרשם יותר מדי מדברי החשוד ואמר: "הוא ביצע את העבירה תוך ריצוי עבודות השירות שלו. אם אותם זוג מבוגרים לא היה ממשיך בנסיעה שלו קדימה, הוא היה עושה את החבלה בהם", אמר מפקח פקטו והוסיף: "התנהגותו העבריינית של החשוד בחקירה – זכותו לשמור על שתיקה, אך הוא כבר הגיע ולא גילה אמפתיה ולא הביע צער גם בחקירה, לא הביע שום דבר, וכאן הוא קם ואומר לבית המשפט "לא תראה אותי יותר" – הוא לא חשב שהוא יעמוד מול שופט ופתאום הוא נהיה צדיק".
השופט בכר ציין בהחלטת השחרור, כי אין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה בתיק, ולמעשה גם אין מחלוקת בדבר מסוכנותו של החשוד לנוכח התנהגותו זו ולנוכח הרשעתו בינואר השנה בעבירת תקיפה הגורמת חבלה חמורה כעבריין מזוין, אולם השופט ציין, כי הוא התחבט בנסיבות המקרה אולם החליט לשחררו כי לדבריו מדובר: "בחג שני של פסח, אותו יבלה העורר בבית העצורים מבלי שבפועל יש לו מה לעשות שם לכאורה, אלא להמתין, כאמור, לכתב האישום".