הקורבנות של אור: "התחושה היא שהעולם נחרב"

איפה שומרי הסף והדרג המקצועי? כולם נרדמו בשמירה ואנחנו אכלנו אותה. וגם התקשורת אשמה, כי יצרה מקסם שווא. אנחנו מתפללים שאלוהים ירחם עלינו ושנראה את הכסף שלנו. אין לנו רחמים כלפי ענבל אור". מאחורי דברים אלה עומדת אחת מקורבנות העקיצה הרבים של "אור סיטי", החברה שבראשה עומדת יזמית הנדל"ן ענבל אור, ושבית המשפט קבע השבוע כי היא חדלת פירעון.

"אור סיטי" כבר פורקה, זאת בעקבות חשיפת ההונאה הגדולה בכמה פרויקטים לדיור. אור מכרה בהם זכויות על 38 דירות ל־140 לקוחות ונהנתה מתזרים אשראי ללא ריבית על חשבון הנעקצים. בינתיים, נפתחה חקירה פלילית במפלג ההונאה של מחוז ת"א, לשם הוזמנו אור ועובדיה. כל העת הולכות ונערמות במשטרה התלונות של קורבנות ההונאה.

•••

רבקה ויהודה אורן מתל אביב, בני 56 ו־60 בהתאמה, הם בין הנופלים בפח. רבקה עובדת בשופרסל, יהודה מחסנאי באל על. לשניים שני ילדים בוגרים ושישה נכדים. "הכל היה כל כך מפתה, אני לא מבין איך נפלתי לזה", אומר יהודה, שאת דמי ההצטרפות לפרויקט ההונאה, 100 אלף שקלים, העביר לסוכן המכירות של "אור סיטי" מהפנסיה שלו.

זה קרה בינואר האחרון. יהודה הגיע למשרדי החברה שהציגה פרויקט אטרקטיבי ברחוב אלוף הניצחון 20 ברמת גן. כעבור שישה ימים הגיעה אשתו לאותו משרד, כדי לבטל את העיסקה, אך זה היה מאוחר מדי. "אני מודה. עשינו טעות גדולה, למרות שידעתי מראש שמדובר בעוקץ. הכל נוכלות", היא מספרת בכאב.

יהודה, אחרי שהגיש תלונה במשטרה, מספר בכעס: "התלונה היא על הונאה, תרמית וגניבה. על שגזלו ממני, בלי בושה, בשנייה, כסף שחסכתי בשנים של עבודה קשה. שבתות, חגים, שעות נוספות". לרבקה קשה לראות את בעלה הנסער והיא מנסה להרגיעו: "יהודה, כסף בא וכסף הולך, העיקר הבריאות".

עם זאת, רבקה לחוצה: "לרגע העזנו לפנטז שבתוך שלוש שנים ניכנס לדירה חדשה. 60 מ"ר. המקום לא מציאה, אבל המחיר כן. רצינו דירה עם מעלית. והנה, כבר באותו יום שבעלי הלך לברר על הפרויקט, סוכן המכירות הגיע אלי הביתה ולקח את הכסף. מאז אין לנו חיים".

הפעם זה יהודה שמנסה להרגיע את אשתו, אבל לשווא. "סוכן המכירות, ראובן שמו, גנב אותנו. נהייתי חולה מזה. 'חבל לבזבז זמן', הוא אמר לנו, 'אני כמו עו"ד, אל תדאג', הוא הרגיע אותנו וכל הזמן אמר לי, 'אתה כמו אבא שלי. אני לעולם לא אפיל אותך'. האמנתי לו. הוא צריך להיכנס לכלא להרבה זמן. זה שוד לאור היום".

כספי פנסיה אבודים. הזוג רבקה ויהודה אורן

הסוכן ראובן, בתגובה להאשמות, ניתק שיחה קצרצרה, שבה הספיק להגיד: "אני לא יודע על מה מדובר. זאת טעות". את יהודה ורבקה זה רק מרגיז עוד יותר. "הרגשתי שזו עיסקה שאסור לעשות אותה", אומרת רבקה ומבכה, "בעלי מת להחזיר את הגלגל לאחור, אבל אי אפשר. מה בער לנו באמצע החיים לרצות את זה?"

רבקה ויהודה מבינים שהסיכוי לקבל את כספם בחזרה הוא קלוש. "מציעים לך דירת שלושה חדרים חדשה, ב־1.2 מיליון, בר"ג, עם מעלית ומרפסת שמש - מי לא היה קופץ על זה?" אומרת רבקה, "את הכסף הסוכן לקח כשאני לא הייתי. כשבאתי ושמעתי את השם 'ענבל אור', חשכו עיניי ואמרתי ליהודה שחייבים לבטל. התחושה עכשיו היא שהעולם נחרב".

אחת הדאגות של רבקה, כך היא מספרת, היא איך הם יתמכו בילדיהם: "הבן שלנו חרדי עם שישה ילדים והבת שלנו סטודנטית. איך נוכל לעזור להם עכשיו?" ומוסיפה: "אמרתי ליהודה שענבל אור היא העוקץ הגדול של חיינו. לא נתנו לנו אפילו שנייה לחשוב. ראובן הסוכן ממש דחף את בעלי להוציא את הכסף".

ענבל אור טוענת שהיא עצמה רומתה.

"אין שום נחמה באפשרות שהיא נעקצה. אי אפשר לסמוך על אנשים".

בהתחלה השיטה שלה דווקא כן עבדה, והרבה אנשים הרוויחו ממנה.

רבקה: "גם עכשיו זה היה נראה ככה, עובדה שהרבה אנשים הוציאו את מיטב כספם, גם כספי פנסיה, כמו בעלי. אבל זה לא משנה. זו נבזות מתוכננת. זה לא משהו מקרי, ושענבל אור לא תתבלבל, היא לא הקורבן. אנחנו הקורבנות. בהתחלה דווקא הערכתי את הרעיון שלה לעזור לאנשים, אבל זה גלש לתוהו ובוהו".

יהודה: "היא מדברת על נכסים שיש לה, בשווי 190 מיליון שקלים - אז איפה הם? חוץ מזה, לא הוגן שהבנקים והמדינה מקבלים את הכסף ראשונים, בעוד אנחנו, החלשים, בסוף, כך שיש סיכוי שבכלל לא נראה שקל. זה משגע. מהחלטת בית המשפט אנחנו הולכים להידפק פעם שנייה".

רבקה מנסה, לרגע, לגלות חמלה כלפי ענבל אור, מאחלת ליזמית שמס הכנסה לא "יטפל" בה. אבל יהודה כועס. הוא לא יסלח לענבל אור לעולם. "הגוף והנשמה שלו לא ישכחו את זה", מסבירה רבקה, שמאמינה כעת רק בדבר אחד: "אנחנו אנשים מאמינים, אלוהים עוד יחזיר לנו את הכסף מכיוון אחר".

אין מחילה

אסתר ושמעון גולן, זוג פנסיונרים מאשקלון, הסכימו להוציא 100 אלף שקלים על פרויקט רחוב שדרות הילד בר"ג (סמוך לרחוב ז'בוטינסקי), כדירה להשקעה וכעזרה עתידית לארבעת ילדיהם הנשואים. אחרי ששילמו את המקדמה והתחרטו, הבינו השניים ש"אף אחד לא מחלק מתנות סתם". שמעון מרחיב: "אחרי שהחלטנו לבטל, היה עלינו לחץ מתון. בהתחלה ראינו בזה לחץ עסקי רגיל. הסוכנים שלה לחצו, כדי שיוכלו לקדם את הפרויקט, וטענו שהם רוצים להביא אותנו למצב שלא כדאי לנו להפסיד את ההזדמנות. ראינו בזה עיסקה שמשתלמת יותר מהרגיל, רווח גדול מהרגיל, אבל רצינו לבטל כי ההתנהלות היתה חשודה. היתה תחושה חזקה מאוד של חוסר יושר מצידה ומצד העובדים שלה. התחושה שמפילים אותך בפח רק הלכה והתעצמה".

ובכל זאת המשכתם להאמין להם.

"כגודל הסיכון, גודל הסיכוי - כך האמנתי. בשביל להרוויח משקיעים ומסתכנים".

בעוד אסתר ושמעון שומרים על איפוק, כמו גם רבקה ויהודה, יש מי שלא מגלים שמץ של חמלה כלפי ענבל אור. "אין לי חמלה לאכזרים ולא אכפת לי מה יקרה לה", אמרה ח', אחת הנעקצות שהעדיפה להישאר בעילום שם. "ענבל אור, ראיתי בתקשורת, בכתה בכל הפעמים שהתראיינה. היא טענה שעקצו אותה, שהיא קורבן ושמתנכלים לה בתקשורת וגם בעולם הנדל"ן - אבל לא ריחמתי עליה, אפילו לא לרגע.

הונאה. פרויקט אור על הפארק בר"ג // צילום: יהושע יוסף

"עדיין לא שמעתי ממנה הסבר על הרכישות המטורפות שלה, שהיו על חשבוננו, על גב הפנסיה והחסכונות שלנו. לקנות תכשיטים, לבנים מפונפנים ואיפור על חשבוננו? אנחנו מדברים פה על החיים שלנו - ועל זה אין מחילה. מצידי, שתסיים את חייה מאחורי סורג ובריח".

שמעון גולן מתערב בשלב זה בשיחה, מתנגד ל"ברכות" שח' מרעיפה על ענבל אור. "אם היא פעלה בניגוד לחוק, אז מגיע לה להיענש בכל חומרת הדין, אבל אל לנו ללכת רחוק ולאחל לה דברים נוראיים. היא קידמה פרויקטים לא בדרך הישר, העסק שלה התמוטט וטוב שכך. אי אפשר לרמות לאורך זמן הרבה אנשים. לחלקנו זה כבר מאוחר מדי, אבל אני מקווה שיהיו אנשים שיוכלו בכל זאת להיכנס לדירות האלה, אולי בתוספת קטנה, וזה יהיה הרע במיעוטו".

ככל שמתקדמת השיחה, שמעון מתגלה כבעל נפש גדולה וחושבת, למרות המכה שספג. "האחריות היא גם עלינו, הרוכשים. בעבר היו אפס הגנות על הרוכשים והרבה הפסידו, גם את הנשמה שלהם. זה קרה בכל מיני פרויקטים. היום יש הגנות ב־90% ואנחנו יכולים להאשים גם את עצמנו. רצינו להרוויח בגדול, אבל כשאנחנו לא דואגים לעצמנו, לא מגינים על עצמנו, אנחנו צריכים להביא בחשבון שגם מפסידים".

ח' לא מוותרת לשמעון, בטח לא לענבל אור: "נכון, מהרכישות הללו חשבנו לחסוך לעצמנו המון כסף, אבל מה נגיד על מכירת אותה הדירה לכמה קורבנות פוטנציאליים?" ח' גם מעלה נקודה נוספת: "התקשורת, היחצנות שבה השקיעה אור והעובדה שהיא נראית אטרקטיבית - כי בכל זאת מדובר בעולם גברי, שבו הנשים פחות שולטות - די תרמו לכל מסכת ההונאות הזו".

והביקורת הכועסת נמשכת: "שוב, התקשורת יצרה מקסם שווא, וענבל אור היתה המרוויחה העיקרית. גם עלינו זה עבד. לראות אותה בטלוויזיה כמומחית שנותנת עצות רק הוסיף לה אמון. זה הפיל את כולנו. בינתיים השתן עלה לה לראש והיא התחילה להתפרע עם הכספים שלנו, לכן הטענות שלי כלפי הרשויות המפקחות - למה לקח להן כל כך הרבה זמן להתעורר? אין ספק שזאת שאלת מיליון הדולר".

בשלב הזה חוזר שמעון ואומר שגם על ח' היה לקבל אחריות: "הכל דיבורי סרק. ענבל אור עשתה משהו ונכשלה, והאשמה היא לא פחות גם בי, בנו. למה? כי לא לקחתי ביטחונות על הכסף, כך שהבנק יהיה נאמן לכסף הזה, עד להרמת הפרויקט. יש הרבה חסרונות למדינה שלנו, אבל לפחות יש לנו חוק שמגן על מי שנהג בשכל. מי שלא נוהג בשכל, כמוני וכמו רבים אחרים, זה עניינו".

אתה נשמע כועס על עצמך.

"במידה מסוימת, כן, אבל אני לא חושב על עצמי, אלא על המסכנים שנפלו בפח והכסף הזה הוא כל חייהם. מערכת המשפט, במקרה הספציפי, חייבת לחשוב עליהם, להתחשב בהם. אלו האנשים שחייבים להיות הראשונים לקבל את מה שהמפרק יוציא מהסיפור הזה. לפני הבנקים, שהם גם ככה גנבים. המפרק חייב לדאוג קודם כל לאחרון המסכנים, ועל המדינה לדאוג שזה יקרה. לדאוג קודם לחלשים ורק אחר כך לחזקים".

"תברחו ממנה, ומהר"

אלי בן־אליעזר, פנסיונר של חברת החשמל, בן 69, הוא אב לשלוש בנות בוגרות. הוא מספר בכעס כי נעקץ בסכום כפול מקודמיו בכתבה, משמע 200 אלף שקלים שהוציא על דירות עבורו ועבור אחת מבנותיו בפרויקט שדרות הילד בר"ג. "הם אכלו לנו 40 שנה של עבודה, וגם את החסכונות של אשתי, שעבדה במשטרה", הוא מפנה אצבע מאשימה לענבל אור ולעובדיה.

"הרבה דם ויזע יש בכסף הזה", אלי ממשיך, "ומה שמצחיק־עצוב בסיפור הזה, שאני בדרך כלל מאוד סקפטי בהשקעות. הפעם, איכשהו, שיחררתי. חשבתי שזה יצליח ותהיה לנו הכנסה קטנה בפנסיה". לדבריו, הוא פותה במשרדים הזוהרים של "אור סיטי" בגלל הלוקיישן האטרקטיבי. כעת הוא יודע, בניין הפרויקט, בן 20 קומות, לא יקום בקרוב.

"הלכתי לשטח בחודש דצמבר האחרון", הוא מתאר איך נפל בפח, "התכוונתי לקנות שתי דירות, אחת לי ואחת לבת שלי; בקומות ה־14 וה־17. ביקשו, כאמור, שניתן 200 אלף שקלים - שילמתי. העברתי את הסכום הזה לחשבון של ענבל אור, היישר לבנק שלה. עכשיו יש לי צמרמורת רק מהמחשבה על זה".

רק בשלב הזה, אחרי שהכסף הועבר, אלי התחיל להבין כי טעה: "הסתכלתי בשורות הקטנות של ההסכם, שם היה כתוב שאם לא הולכים על הפרויקט בתוך שלושה חודשים, מקבלים את כל הכסף בחזרה. אז נזכרתי בכותרות שעלו בנושא, וכל הבלאגן שלי התחיל. הגעתי למשרדים שלה, ושם אמרו לי: 'מה אתה דואג, יש לך עוד חודש'. הם שלחו אותי משם עם מסמכים וחותמת של ענבל אור עליהם. נשארתי עם המסמכים, ואת הכסף אקבל בחזרה רק בחלומות".

בדומה לשמעון, אלי מאשים את עצמו בנפילה. "ענבל אור היא נוכלת, ונותר לי רק להגיד 'ברוך השם' שלא נפלתי בסכומים גבוהים יותר. אני אתאושש מזה. זה מדהים. החתן שלי, בחור חריף שמבין נדל"ן, בן של קבלן גדול מנתניה, מהוותיקים שם. סמכתי עליו. אמרתי לחבר'ה של ענבל אור: 'תדברו איתו. אם החתן שלי יגיד לכם כן - אני הולך על זה'. והוא באמת אמר לי: ' אלי, הכל בסדר'. מייד חתמתי להם והעברתי את הכסף - והנה, שנינו נפלנו".

איך לדעתך קבלן גדול, כפי שאתה מתאר, מאשר עיסקה כזאת?

"האמת שרק אחרי שעשינו את העיסקה, אבא של החתן שלי שמע את השם של ענבל אור ומייד פתח זוג עיניים. 'ענבל אור?' הוא אמר, 'תברחו ממנה ומהר'. אבל זה היה מאוחר מדי. רק עכשיו אני קורא בעיתונים שכבר ביולי 2015 היה בלאגן סביבה, אבל מי שמע על זה אז?!"

אלי מודה שענבל אור יודעת לעבוד על אנשים, ושזאת הסיבה שגם הוא נעקץ. "אתה נכנס למשרדים שלה במגדל העגול בעזריאלי, קומה 21, רואה את הצילומים הגדולים של הפרויקטים הענקיים על הקירות, צבעוניים. עליהם כתוב: 'נמכר', 'בשלבי מכירה'. בהתחלה אתה לא ממש קולט שמדובר בניפוח, במצג שווא.

20 הקומות יקומו? הבית ברחוב שדרות הילד 1 // צילום: יהושע יוסף

"הכל מפואר שם: הספות, הריהוט, הכל נוצץ, רק כדי למכור משהו שלא קיים. הכל פיקציה. אחיזת עיניים אחת גדולה שהפילה את כולנו. גם כשהיינו לא כל כך בטוחים, דאגו שם לשכנע אותנו ולדחוק בנו, אמרו שאנחנו מהססים ושהזמן לא לטובתנו, שאנחנו מפסידים מציאה. 'או־טו־טו תניבו את הפירות', הבטיחו. האמנו להם".

תורו של הצדק

גם מ', ניצולת שואה בת 89 ממרכז הארץ, נפלה קורבן. 790 אלף שקלים היא שילמה על מנת לרכוש דירה בפרויקט אלוף הניצחון 20 עבור נכדיה. עורך דינה הערני, שוקי שועלי, הבחין בשלב מסוים בעיסקה הבעייתית והספיק לבטל את הצ'ק האחרון על סך 180 אלף שקלים.

"ענבל אור איימה לתבוע אותה באופן אישי", מספר עו"ד שועלי על טלפון שקיבל אחרי ביטול הצ'ק, "זו היתה שיחה הזויה. ענבל אור הוציאה ממ' את הכספים האחרונים שלה. אסור שמקרה כזה יישנה".

אלי בן־אליעזר יכול להזדהות עם הסיפור, בגלל הדירה שביקש לרכוש לבתו ולחתנו, ששוכנעו על ידי המשפחה לחזור ארצה לאחר תקופה באוסטרליה: "עליהם באמת הכי כואב לי. זוג צעיר עם שני הנכדים שלי, בני 4.5 ושנתיים. זאת היתה צריכה להיות ההתחלה היפה שלהם".

אתה חושב שהאצבע המאשימה צריכה להיות מופנית לעבר ענבל אור בלבד?

"לא. אני לא מאמין שרואי חשבון עבדו באופן עצמאי על כל השקרים שסיפרו לנו. כולם שם בעסק הזה. האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית גם לעבר הרשויות המפקחות. איפה הן היו? למה לקח להן כל כך הרבה זמן לבדוק את הדברים? המזל הוא שבסופו של דבר, העסק התחיל להתפוצץ והכל יוצא החוצה. עכשיו זה כדור שלג שאי אפשר לעצור".

אתה יכול להפסיק לחשוב על איך זה קרה?

"הכל שם בלוף. שום תמרור אזהרה לא היה לנו. את הכסף כבר לא נקבל בחזרה, כך שנותר לי לאחל לענבל אור שתשב כמה שנים טובות בכלא, אולי אז משהו בי ובאחרים יירגע. טחנות הצדק חייבות להראות לחכמצ'יק הבא, זה שעומד לפתוח חברה שכזו, שיכולה להרוס חיי משפחות רבות - מה מצפה לו. חייב להיות פיקוח הדוק יותר".

האם תסלח לה?

"אני יכול להגיד שאני לא מרחם עליה. אני שומע מה היא אומרת בתקשורת. היא נוכלת שעשקה, גנבה וחמדה כספים רבים שלא שלה. מדברים על 216 מיליון שקלים - זה סכום מטורף. את הקריירה שלה היא סיימה, אין ספק. עכשיו רוצים להעביר את זה לפלילי, איזה סיכוי יש לה לשרוד? אני שומע אותה אומרת, שהיא יכולה להחזיר את הכסף בתוך 24 שעות, להחזיר לכולם, אבל אחר כך היא מבקשת עוד ארכה. אם לסכם את הסיפור שלה? סינדרלה שחיה לה בסרט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו