"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
העונש לא קוצר, קצב חזר לתאו
כך החליטה ועדת השחרורים, לאחר שבחנה אפשרות לשחרור על תנאי: "מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו" • הוועדה ציינה כי קצב עדיין מכחיש את העבירות שביצע, לא הביע חרטה או אמפטיה כלפי הנשים שפגע בהן ורק "חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם"
יישאר בכלא. הנשיא לשעבר משה קצב // צילום: דודי ועקנין (ארכיון) // יישאר בכלא. הנשיא לשעבר משה קצב

העונש לא קוצר, קצב חזר לתאו

כך החליטה ועדת השחרורים, לאחר שבחנה אפשרות לשחרור על תנאי: "מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו" • הוועדה ציינה כי קצב עדיין מכחיש את העבירות שביצע, לא הביע חרטה או אמפטיה כלפי הנשים שפגע בהן ורק "חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם"

איציק סבןדני ברנר
, עודכן

בקשתו של הנשיא לשעבר משה קצב לשחרור על תנאי נדחתה על ידי ועדת השחרורים. מהוועדה נמסר כי קצב "תופסעצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד".

הוועדה, בראשותו של השופט בדימוס משה מכליס, ציינה כי קצב, שהורשע במעשי אונס והטרדה מינית, לא הביע חרטה או אמפטיה כלפי הנשים שהוא פגע בהן, אלא "חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם".

"בפנינו אסיר המכחיש את העבירות שביצע", סיכמו חברי הוועדה, "שממשיך וטוען לחפותו למרות פסקי הדין בעניינו, וממשיך להיות עסוק בהוכחת חפותו כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדבריו בפנינו, כאילו ולא היה כלל הליך משפטי".חברי הוועדה הוסיפו כי "מדובר במי שלא עבר כל טיפול סביב העבירות שביצע", וכי "בתי המשפט קבעו מפורשות שמדובר בעבירות חמורות וציינו את חומרת הפגיעה בקורבנות והפגיעה בנפשן.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת), אמרה בתגובה להחלטה כי "לא ניתן לנכות שליש מכאבן של הנשים שקצב פגע בהן". היא הוסיפה כי לא ניתן להקל עם עבריין מין שלא הביע שום חרטה על מעשה, לא עבר שיקום ואינו מודה באשמתו.

ועדת השחרורים התכנסה בשבוע שעבר לדיון שאמור היה להיות מכריע, אך הודיעה שתפרסם היום את החלטתה. יצוין כי ככל הידוע, הרשות לשיקום האסיר במשרד הרווחה לא הציגה תוכנית שיקום לקצב - תוכנית שעברייני מין נדרשים לעבור עם שחרורם מהכלא.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר נכחו קצב ושני פרקליטיו, עוה"ד ציון אמיר ויהושע רזניק. "אני לא רוצה להיכנס לניחושים ולהשערות", אמר בתום הדיון עו"ד אמיר והוסיף כי "מעולם לא טענתי טיעון צודק יותר מזה שצריך להביא לשחרורו ולקיצור עונשו". עם זאת, הפרקליטות דווקא הביעה את התנגדותה לקצר את עונשו של קצב מהטעמים שהוא לא הודה במעשים שיוחסו לו וגם לא הביע עליהם חרטה. כך או כך, הפסיקה בעניין אמורה להביא בחשבון רק את מסוכנותו של האסיר ואת אופן התנהגותו בכלא. נראה שאם על כך תישען ההחלטה, הוועדה צפויה לנכות לקצב שליש מעונשו, והנשיא לשעבר ישתחרר בסוף החודש.

כידוע, קצב הורשע בשנת 2010 בשתי עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו, ואת שבע שנות המאסר בפועל שהוטלו עליו הוא מרצה באגף התורני בכלא מעשיהו. בדיון בשבוע שעבר הוא פנה לחברי הוועדה ואמר כי אינו יכול להודות במעשה - שלטענתו - לא עשה.

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, התייחס היום (רביעי) לסוגיית קצב בפארק תעשיות בכנס נצרת, ואמר: "יש מערכות משפט, שחרור וחנינה במדינת ישראל. הן פועלות על-פי חוק. רצוי שסמכות אחת לא תזלוג ותתערב בסמכותה של האחרת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...