"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עניין למשפטנים בלבד

עתה, לאחר המכון הפתולוגי, צריך לפעול על פי הכלל כי "אחרי הרעש - קול דממה דקה"

,עודכן
החייל החשוד (באמצע) בדיון בבית הדין בקריה, ביום שישי // צילום: גדעון מרקוביץ' // החייל החשוד (באמצע) בדיון בבית הדין בקריה, ביום שישי

עכשיו הדברים ברורים. נמחק סימן השאלה. הפתולוגים קבעו כי החייל מחברון ירה במחבל־רוצח, שנפצע תוך כדי לחימה ושכב על הקרקע חסר אונים במשך 11 דקות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

התקרית זוהמה מבחינה משפטית וציבורית בצרור הצהרות מפי פוליטיקאים שרצו לגזור קופון בקהלם. זה היה מיותר ומזיק. עתה נחוץ שיסלקו את ידם מהטיפול בסוגיה הקשה. זה עניין למשפטנים בלבד. כמו בחדר הניתוח, שבו מצויים החולה והרופאים והאחיות, ואין בלתם.

המבחן האמיתי אינו רק בירי, הגובל בפלילים. גם לא בסיפורים חסרי טעם ומזיקים של מי שנזכר למתוח ביקורת על החיילים עשרות בשנים אחרי שאירעו תקריות אסורות. אחד צבי כפתורי, שכבר היכה על חטא בפומבי על שכעובד שב"כ עשה בשליחותה של גולדה מאיר ועקב אחריי בעבודתי העיתונאית, נזכר לפתע כי פעם ראה חיילי אויב ירויים בגבם, ושוב הוא מכה על חטא ב"הארץ" ממרחק של שנים רבות.

זה לא מה שקובע, אלא עמדת מנהיגי המדינה ובעיקר משפטני הצמרת, שמקרים אלה הובאו בפניהם. איזה מסר העבירו לציבור - מותר או אסור? היו מאבקים, אפילו בתקופת האינתיפאדה הראשונה כאשר הפרקליט הצבאי הראשי אמנון סטרשנוב הקפיד על עליונות שלטון החוק, והביא את הדברים בספרו. תמיד היתה התלהטות יצרים, ותמיד התוצאה הסופית היתה שאסור מכל איסור.

בסיבוב הנוכחי המערכה בעיצומה. המון נזעם ונזעק וחרדתי ודואג ומוסת ומוסט רואה את החייל כקורבן - ובמובנים מסוימים הוא אכן כזה - ולא את הנזק שייגרם לדור שלם של צעירים אם יסיקו את המסקנה כי הכל מותר, גם מעשה כזה.

אולי הפוליטיקאים שאיבדו כל רסן ייאותו למשוך ידיהם מהמשך העיסוק בפרשה; ואולי לא יניחו לזעקות ההמון לחדור את קירות בית המשפט כפי שאירע בשלהי המאה ה־19, שבה חווה העם היהודי באירופה אירוע קשה מאין כמותו.

הדיון הזה זקוק למה שקרוי בצה"ל - "רגילה". חופשה רגילה. יש להפקידו בידי אנשי מקצוע אלמונים, והם חייבים לרדת לחקר האמת, אבל גם להגן על כל זכויותיו של החשוד ו/או האשם ו/או המורשע. גם מה שנשמע עתה בלהט הדברים ואינו ממין העניין יכול לשמש אולי טיעון להקלה בעונש. עתה, לאחר המכון הפתולוגי, צריך לפעול על פי הכלל כי "אחרי הרעש - קול דממה דקה".

• • •

"המחבל מת מהירייה בראשו"

כך קבע הפתולוג הפלשתיני שנכח בנתיחת הגופה • בישראל לא מכחישים•הממצא מחזק את התביעה בסעיף ההריגה, אך גם את ההגנה, שטוענת: "אם המחבל היה עדיין חי, מתחזקת טענת החייל לסכנת חיים"

אילו הנתיחה במכון לרפואה משפטית היתה קובעת שהמחבל מחברון מת לפני ירי החייל, סעיף ההריגה היה יורד מהפרק. זה בוודאי התסריט שהיו מעדיפים בצוות ההגנה של החייל, אבל נראה שהוא לא התממש. עם זאת, גם בממצאים הם מצאו קרן אור: "אם המחבל עדיין היה חי, אפשר להבין שהחייל חש סכנה".

הנתיחה התבצעה אתמול בשעות הצהריים במכון לרפואה משפטית באבו כביר, וממצאיה הועברו לגורמי החקירה הצבאיים. לפי דיווחים פלשתיניים, בנתיחה נקבע כי מותו של המחבל עבד אל־פתאח א־שריף נגרם כתוצאה מפגיעת כדור שירה החייל בראשו. לטענת הפתולוג הפלשתיני, שהשתתף בנתיחה, ד"ר ריאד עלי, הוא ועמיתיו הישראלים הגיעו למסקנה כי פציעות המחבל עבד אל־פתאח א־שריף בעת הנטרול לא היו קטלניות. על פי הדיווח, המסקנה התקבלה פה אחד.

במשרד הבריאות לא סתרו את הדיווח ומסרו שהממצאים נמסרו לגורמי החקירה הצבאית. במערכת הביטחון גם לא הכחישו את הדיווח, אך גם לא אישרו אותו.

רגע הירי השנוי במחלוקת // צילום: אי.אף.פי

בשבוע שעבר הודיעה התביעה הצבאית כי הסמל חשוד בהריגה. בהנחה שהממצאים הפתולוגיים של הגופה אכן אישרו כי יש קשר סיבתי ברור בין ירי החייל לבין מותו של המחבל, הרי יהיה בכך חיזוק לעמדתה של התביעה הצבאית.

אתמול מסרו סניגוריו של החייל, עורכי הדין אילן כץ ואייל בסרגליק: "ההגנה לא תתייחס להדלפת ממצאים מטעם 'מועדון האסיר הפלשתיני' ותמתין לתוצאות רשמיות של הנתיחה, ובכל מקרה - ככל שהתוצאה תהיה שהמחבל נהרג מירי הלוחם, הרי זה מחזק את גרסתו שחש סכנת חיים ממשית לו ולכוח שנמצא בזירת הפיגוע ופעל כדי לנטרל את הסכנה בשל תזוזות המחשידות של המחבל, שלבש מעיל ביום חם בחברון, ולנוכח ההתרעה מפני פיגוע משולב עם חגורת נפץ".

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, הגיב לדיווח הפלשתיני ומסר: "לא היינו צריכים קביעת פתולוג כדי לראות במו עינינו את ההוצאה להרוג ואת האדישות המוחלטת של כל מי שנכח במקום".

מחר: עוד דיון

מחר יובא הסמל החשוד בירי במחבל מנוטרל לדיון בערעור התביעה בבית הדין הצבאי לערעורים שבבסיס הקריה בתל אביב. התביעה עירערה על החלטת בית הדין בקסטינה בשבוע שעבר להעביר את החייל למעצר פתוח עד ליום חמישי הקרוב. בדיון ביום שישי בבית הדין לערעורים קיבלה התביעה את המלצת השופט להסכים למעצר פתוח, והיום יתקיים דיון על הערעור. ביום חמישי הקרוב יתקיים דיון נוסף בעניין הארכת מעצרו.

בתוך כך, המשטרה תיגברה את הסיורים באזור המגורים של משפחת החייל. הסיבה: תלונה על איומים בשבוע שעבר ותלונה נוספת על איומים ועל פרסומים מאיימים בפייסבוק, שהוגשה אתמול בבוקר בתחנת העיר שבה מתגוררת המשפחה.

מיטל יסעור בית־אור,לילך שובל, דניאל סיריוטי ושלומי דיאזטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר