החרדים זועמים: בג"ץ הורס את היהדות במדינה

בהרכב של תשעה שופטים הגיע אתמול בג"ץ להחלטה היסטורית: על המדינה להכיר בגיור שלא נעשה בבית הדין של המדינה, ובתנאי שייעשה בקהילה יהודית אורתודוקסית מוכרת. עד כה הוכרו גיורים שנערכו בארץ רק במקרה שבוצעו בבית הדין בפיקוח הרבנות הראשית.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כצפוי, ההחלטה עוררה תגובות חריפות ברבנות הראשית ובקרב הח"כים של המפלגות הדתיות. הרב הראשי יצחק יוסף כינה את ההחלטה "שערורייה". "לא יעלה על הדעת שתעשיית הגיורים הפיראטיים, שלא מפוקחים על ידי אף גורם ממשלתי, יוכרו כרשמיים. הכרה כזו מביאה הלכה למעשה לחיסול מערך הגיור הממלכתי של המדינה". הרב הראשי דוד לאו הוסיף: "בית המשפט העליון ושופטיו לא יקבעו מיהו יהודי אלא תורת ישראל. כך היה תמיד, ונדאג שכך יהיה גם הלאה".

הרב יוסף: "שערורייה"

אלא שהשופטים הדגישו כי אינם עוסקים בשאלה דתית, אלא בשאלה אזרחית־ציבורית: מי יוכר כיהודי לצורך קבלת אזרחות מתוקף חוק השבות. את העתירה הגישה עמותת "עתים" בשם אם ובנה הפעוט, שביקשו לקבל אזרחות מתוקף חוק השבות. האישה התגיירה בעבר בבית דין חרדי־ליטאי פרטי של הרב נסים קרליץ, ואף שהוכרה כיהודייה על ידי הרבנות הראשית, משרד הפנים סירב להכיר ביהדותה לצורך קבלת אזרחות, משום שההליך לא בוצע בבית הדין של המדינה. לעתירה הצטרפו עוד שני מתגיירים במצב דומה, ועימם התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית.

"הגבלת ההכרה בגיור למערך הממלכתי בלבד תביא לפגיעה בזכות השבות, שהינה זכות יסודית המוקנית לכל יהודי - ובניגוד להוראות חוק השבות", כתבה בהחלטה נשיאת העליון השופטת מרים נאור. עמיתה השופט ניל הנדל הוסיף: "במדינתנו ישנה רבנות ראשית האמונה על סוגיות דתיות מגוונות. לא באתי לערער על מעמדה, אולם במקרה שלפנינו אין בחוק השבות הסמכה מפורשת המעניקה לרבנות הראשית שליטה בלעדית בהליכי הגיור... יצירת ריכוזיות מוגזמת ומתן מונופול מוחלט לרבנות הראשית על מוסד הגיור - מונופול שמשמעותו המעשית היא אימוץ גישה מחמירה והצבת מכשולים בפני יהודים המבקשים לעלות ארצה - עומדים בניגוד לתכלית המרכזית של חוק השבות, שהיא עידוד העלייה". השופטים הוסיפו: "המתנו לדברו של המחוקק. משבוששה הכרעתו של המחוקק לבוא, לא ראינו מנוס מהכרעה שיפוטית בעניין זה".

ההחלטה, כאמור, עוררה סערה בכנסת. ראשי יהדות התורה, יעקב ליצמן ומשה גפני, מסרו בהודעה משותפת: "בית המשפט העליון רושם על שמו בטאבו את הרס היהדות במדינה. אנו נדרוש תיקון הנושא בחקיקה כדי לשמר את העם היהודי לדורותיו ואת הסטטוס קוו הנהוג במשך כל השנים בתחום הרגיש כל כך של הגיורים". עמיתו לסיעה ח"כ ישראל אייכלר אמר: "אם בג"ץ קורא להפריט את הגיור, אולי הגיע הזמן להפריט את בג"ץ ולהקים בתי משפט פרטיים".

"בשורה גדולה"

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) אמר: "שוב בג"ץ מתערב בענייני מדיניות רגישים, ולא מותיר למחוקק ברירה אלא לתקן את העיוות שנוצר בחקיקה. על רקע שורת פסקי הדין מהתקופה האחרונה, שבהם בג"ץ רואה עצמו כמחוקק וקובע מדיניות מזיקה, אין מנוס מלהסדיר את סמכויותיו בחקיקה ולהחזיר את המשילות לנבחרי הציבור בכנסת ובממשלה".

מנגד, ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) בירך על ההחלטה: "פסיקת בג"ץ היא בשורה גדולה למדינת ישראל, למלחמה בהתבוללות ולאלו המבקשים להתגייר שלא דרך הגיורים המרחיקים של הרבנות הראשית", מסר. יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון: "הפסיקה הדרמטית הזאת שוברת את המונופול הרבני ומהווה עוד צעד במאבקם של הזרמים השונים בישראל להיות יהודים לפי דרכם, ללא דירוג של יהודים שווים ושווים יותר". ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "עוד מונופול בלתי ראוי נופץ. הגיע הזמן שהמדינה תכיר בכל סוגי הגיור, גם רפורמי וגם קונסרבטיבי". ואילו הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, אמר: "החלטת בג"ץ קובעת באופן חד־משמעי שיש יותר מדרך אחת להתגייר במדינת ישראל, ושגיור הנערך בקהילה יהודית בישראל השייכת לאחד מהזרמים ביהדות יוכר על ידי המדינה לעניין חוק השבות".

בהכנת הידיעה השתתפו יהודה שלזינגר, יאיר אלטמן, מתי טוכפלד וגדעון אלון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו