"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ הפקיע את הגיור מידי הרבנות

קבע כי יש להכיר בגיורים שנעשו בבתי דין פרטיים • הרב הראשי מוחה על הפסיקה: "לא יעלה על הדעת"

,עודכן
גיור, צילום: יואב ארי דודקביץ'

פסיקה היסטורית. בג"ץ קבע לראשונה כי על המדינה להכיר בגיור שלא נעשה בבית הדין של המדינה. עד כה הוכרו גיורים שנערכו בארץ רק אם הם בוצעו בבית הדין בפיקוח הרבנות הראשית.

העתירה הוגשה על ידי אישה שעברה הליך גיור אורתודוכסי בבית דין פרטי בבני ברק השייך לרב ניסים קרליץ, וביקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. המדינה סירבה היות וההליך לא בוצע בבית הדין של המדינה.

בית המשפט קבע כי הדרישה להכרה בתוקף של הגיורים במערך הממלכתי בלבד אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק השבות ויש בה פגיעה בזכות היסוד המוקנית לכל יהודי והוסיף כי הגיור יוכר רק אם המתגייר שהה כדין בארץ.

העתירות שהתקבלו עסקו בהליכי גיור אורתודוכסיים בבתי דין פרטיים, אך ההלכה שנקבעה בבית המשפט נוגעת לכלל הגיורים המערכים בקהילות מוכרות, ולמעשה פותח פתח אל הכרה בגיורים הרפורמיים והקונסרבטיביים.

לא שאלה דתית

"גישת המשיבים יוצרת הפליה בין מי שעבר את הליכי הגיור בחו"ל לבין מי שעבר אותם בארץ", פסקה הנשיאה מרים נאור, "איני סבורה כי יש מקום להפלות בין מי שבחר לעבור גיור בחו"ל בטרם בחר להשתקע בישראל, לבין מי ששהה בישראל קודם להחלטתו לעבור גיור, והתגייר בעת ששהה בה כדין. זה גם זה הם יהודים המבקשים לקבוע את מושבם בישראל".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

השופטים הדגישו כי אין מדובר בשאלה דתית, אלא בשאלה אזרחית-ציבורית. "בית המשפט אינו קובע בשאלת ההכרה בגיור שעברו העותרים בהקשרים אחרים".

הרפורמים שמחים, האורתודוכסים מוחים

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית מסר בתגובה כי "החלטת בג"ץ קובעת באופן חד משמעי שיש יותר מדרך אחת להתגייר במדינת ישראל, ושגיור הנערך בקהילה יהודית בישראל השייכת לאחד מהזרמים ביהדות יוכר על ידי המדינה לעניין חוק השבות. פסק הדין ניתן אמנם בעתירות שנגעו לגיור בקהילה אורתודוכסית אך הוא נשען על פסיקת בג"ץ בעתירות שהגישו התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית בשלושת העשורים האחרונים. אנו מצפים ממשלת ישראל, להודיע לאור פסק הדין על הכרתה המלאה בתוקף הגיורים הרפורמים הנערכים בישראל, כשם שהיא מכירה מזה שנים בתוקף גיורים אלו הנערכים בתפוצות. זה הוא יום חג לכל מי שמאמין שאחדותו של העם היהודי".

הרב הראשי לישראל, הרב יצחק, תקף כצפוי את ההחלטה וכינה אותה שערוריה. "לא יעלה על הדעת שתעשיית הגיורים הפיראטיים שלא מפוקחים על ידי אף גורם ממשלתי יוכרו כרשמיים", אמר הרב יצחק, הוא הוסיף כי "מדינת ישראל מפעילה מערך גיור ממלכתי תחת משרד ראש הממשלה אשר פועל תחת סטנדרטים ראויים ומסבירי פנים שנועדו לתת מענה לכלל הציבור במדינת ישראל, הכרה שכזו מביאה הלכה למעשה לחיסול מערך הגיור הממלכתי של המדינה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר