הסופר היהודי-הונגרי אימרה קרטש, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2002, הלך לפנות בוקר לעולמו בגיל 86 בביתו שבבודפשט, לאחר שנאבק בשנים האחרונות במחלת הפרקינסון.
קרטש נולד בבודפשט בשנת 1929, וכשהיה בן 14 גורש לאושוויץ יחד עם יהודים הונגרים נוספים. משם הוא גורש שוב, למחנה הריכוז בוכנוולד, והצליח לשרוד עד לשחרור המחנה ב-1945. לאחר ששב להונגריה החל לעבוד כעיתונאי, אך עליית הקומוניזם בארצו גרמה לו להתרחק מהמקצוע. הוא התמקד בתרגום ספרות, ובין השאר תירגם להונגרית כתבים פילוסופיים של ניטשה, פרויד ו-ויטגנשטיין.
ספרו הראשון והנודע ביותר של קרטש הוא "ללא גורל" (1975) – המבוסס על חוויותיו כנער שגורש לאושוויץ. הרומן תורגם לעברית בשנות -90 על ידי מרים אלגזי וראה אור בהוצאת עם עובד. בשנת 2005 עיבד קרטש את הספר לקולנוע, בבימויו של לאיוש קולטאי. שלושה ספרים נוספים מתוך 13 ספריו ראו אור בעברית: "קדיש לילד שלא נולד" (המעורר), "פיאסקו" ו"סיפור בלשי" (מחברות לספרות).
בנימוקים לזכייתו בפרס נובל בשנת 2002 נכתב על כתיבתו של קרטש כי היא מתארת "את החוויה השברירית של הפרט מול הברבריות של ההיסטוריה". כתיבתו נגעה תמיד בהרהור קיומי אחרי אושוויץ; ב"קדיש לילד שלא נולד" כתב קרטש: "באמצעות הכתיבה אני תר אחר הכאב, אחר הכאב הפולח והחד מכל אשר כמעט אין לשאתו עוד. כן, אני נוהג כך, קרוב לוודאי, משום שהכאב הוא האמת, ואילו האמת מזמינה תשובה פשוטה ביותר. האמת היא דבר המכלה את בעלי-האמת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
