"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לפני שנריב, נכיר אחד את השני"

הנשיא ריבלין ורעייתו אירחו את צעירי "אחי ישראלי" - מסע לקידום היכרות בין קהילות חרדים, ערבים, דתיים וחילונים

,עודכן
הנשיא ריבלין ורעייתו עם משתתפי פרויקט "אחי ישראלי // צילום: מארק ניימן / לע"מ // הנשיא ריבלין ורעייתו עם משתתפי פרויקט "אחי ישראלי

הנשיא ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה ריבלין אירחו אתמול את חברי פרויקט "אחי ישראלי", שנועד לקדם היכרות משמעותית בין ארבעת המגזרים בחברה הישראלית: חרדים, ערבים, דתיים וחילונים.

במסגרת הפרויקט יצאה קבוצה של עשרה צעירות וצעירים, ממגוון זהויות ומגזרים, לחיות בארבעת החודשים האחרונים בכל חודש בעיר של מגזר אחר: בקהילה החרדית בעיר העתיקה של צפת, בישוב עפרה שבשומרון, בכפר דיר אל אסד שבגליל ובקהילת יוצאי אתיופיה שבשכונת קריית משה ברחובות.

באמצעות החשיפה לעולמה התרבותי של הקהילה המארחת, זוכים משתתפי המסע, כמו גם חברי הקהילה, למגע קרוב ופתוח עם אנשים מרקע שונה, כדי להפיל מחיצות, ולהפיג חששות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"הדרך שבה בחרתם להכיר היא הדבר הכי ישראלי שיש", אמר הנשיא ריבלין לצעירים והוסיף כי "אנו מדברים על הבעיה, הניצבת בפני החברה הישראלית. כולנו חיים כאן, לא נכפה עלינו לחיות כאן. בראשית הדרך אנו צריכים להבין זאת, ללמוד את הקבוצות השונות בתוך המערכת. כיום כבר אין קבוצות של רוב ומיעוט, וצריך לכבד כל קבוצה לפי אורח חייה, כדי שתוכל להתנהל כפי שבחרה מבלי שזה יפריע לה להיות חלק מהקיבוץ הישראלי".

הנשיא ריבלין ורעייתו נחמה עם מנהל מרכז הינם ירון קנר ויוזם הפרויקט אדם מילבאור // צילום: מארק ניימן / לע"מ

הנשיא בירך את הצעירים על העשייה יוצאת הדופן והמסע שערכו ואמר בחיוך: "לפני שנריב, נכיר אחד את השני ונראה אולי אפשר לחיות יחד".

ריבלין הדגיש כי המסע והמפגש הבלתי אמצעי עם הקהילות השונות הוא מסע מעורר תקווה ואמר כי "כשאתם יוצאים לדרך ונפגשים כולכם יחד עם כל חברי המגזרים, זה מביא תקווה רבה לכך שיש תקווה ישראלית. אנו שמחים לפגוש אתכם כאן בסיום פרויקט שהוא רק התחלה".

ירון קנר, מנהל מרכז הינם לסובלנות חברתית המפעיל את פרויקט אחי ישראלי, ציין כי "היכרות משמעותית וארוכה עם האחר תוכל לקדם חברה משותפת וסובלנית".

לאחר דברי הנשיא, הציגו את עצמם חברי הפרויקט וסיפרו על חוויותיהם מהמסע וההיכרות המעמיקה. אדם מילבאור, יוזם הפרויקט, בן ה-22 מרמת אביב, סיפר כיצד הגה את הרעיון ואמר כי "לא יצא לי להכיר אנשים שונים ממני וגם כשהכרתי לא קישרתי אותם אלי. בצבא לראשונה נפגשתי עם אנשים שונים ממני והרגשתי ששופטים אותי על כך שאני מתל אביב ולא מבינים איך זה שאני לא משתמט, ואני שפטתי אחרים".

אדם הוסיף שחיפש פרויקטים שיאפשרו לו להכיר קהילות שונות וכשלא מצא החליט ליצור בעצמו. "היום, אני עוסק בחיבור", אמר, וסיפר כי אחרי הביקור בצפת הבין שגם החרדי שהקים דוכן להניח תפילין מחוץ לקניון ברמת אביב, עוסק בחיבור ולא בהכרח בכפייה דתית כפי שנהג לחשוב "וכשאנו חושבים ככה, נראה כי אנו יותר דומים אחד לשני מאשר שונים".

יעקב לייטר, ממארחי הפרויקט בצפת, סיפר כי "אנו רגילים לארח אך כאן היה רובד עמוק יותר. זה להכניס לבית שלנו, להכיר, לשמוע ולחוות אחד את השני. וזה גרם לתנועה משמעותית אצל כולם וכולנו הגענו לתובנות מעניינות על כל אחד".

"בתחילה היה קשה לארח מתנחלת מגוש עציון לחודש" סיפר לאפז אסד מדיר אל אסד, שאירח את הקבוצה ביישובו, "לאחר תקופה חברי הכפר התרגלו והתחברו לכולם וזו הייתה אחת מהחוויות המיוחדות אצלנו בכפר. אני זוכר במיוחד את הכניסה של הקבוצה בזמן תפילת יום שישי למסגד. כמה שזה היה יוצא דופן קיבלו אותם יפה".

הדר ליימן, ירושלמית מהקהילה הדתית, סיפרה ששיא החוויה מבחינתה הייתה בביקור בדיר אל אסד שם ערכו בערב שבת קידוש משותף לחברי הקבוצה תושבי הכפר ותושבי מישובים יהודים באזור, והוסיפה: "עברתי חוויה מיוחדת. הפרויקט הזה מאוד הנגיש אותי לאסלאם, הלכנו למסגד וראיתי הרבה דברים שהם משותפים כל כך בין הדת שלי, היהדות, לאסלאם. הופתעתי לגלות שסיפורי התנ"ך שלנו כתובים גם בקוראן שלהם. דרך זה ראיתי איך אנו דומים".

רעיית הנשיא, הגברת נחמה ריבלין פנתה להדר והוסיפה: "כדי לדעת מה כתוב בקוראן יכולת לשבת ולקרוא, אבל את עשית משהו יותר חזק ורגשי מזה. עשיתם כולכם מעשה מאוד מרגש ויישר כוח לכם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר