פרישתו המהדהדת של ראש חטיבת המחקר, תא"ל אלי בן מאיר, חשפה אתמול את מה שהיה ידוע עד כה רק למתי מעט בצה"ל ומחוצה לו: אגף המודיעין נתון במשבר עמוק.
הרבה שמועות ורכילויות עטפו את הפרישה הזאת. טענו שמדובר בוויכוח על מודיעין (קשקוש) או במריבות על רקע היותו של בן מאיר דתי (קשקוש מקושקש; ראש אמ"ן, הרצי הלוי, הוא דתי בלי כיפה). האמת פשוטה בהרבה: מדובר בשני אנשים שלא הסתדרו ביניהם, ועל זה בנו
אידיאולוגיה מקצועית.
המצוקה התקציבית בצה"ל לא פסחה גם על אמ"ן. הלוי השית חלק ניכר מהקיצוצים בזרוע על חטיבת המחקר. הוא איחד זירות (עומק וצפונית), הקטין אחרת (הזירה האזורית), קיצץ תקנים ואיחד תפקידים. בן מאיר חשב שזאת טעות: שטף המידע שמביא איתו עידן הסייבר מחייב, לטעמו, חטיבת מחקר חזקה; מה הטעם, תהה, אם יהיה לנו המידע ולא נבין את משמעותו?
הלוי סבר שהקיצוץ הכרחי. "התייעלות", הוא קרא לו. ייתכן שהוא צדק במהות, אבל הוא כשל בדרך. בן מאיר הפך לאויבו. כאמור, הוויכוח המקצועי היה רק תירוץ. בפועל, נפערה תהום בין שניים מהגורמים החשובים ביותר במערכת הביטחון. הם עבדו יחד, אבל לחוד. כל הניסיונות - של הרמטכ"ל בעיקר - להרגיע ולפשר עלו בתוהו.
בן מאיר הוא קצין מודיעין מקצועי. הוא עשה תפקידים בחטיבת המחקר (בין השאר בזירת טרור ובזירה הטכנית) ותפקידים בשטח (קמ"ן אוגדה ופיקוד). אפשר לחלוק על דרכו המקצועית, אבל לא על היושרה שלו. בהליכתו, הוא סימן קו לעצמו, אבל גם הרים דגל: אמירתו המפורשת היא שצריך לעשות סדר באמ"ן.
אלוף הלוי. תקופה מתוחה \ צילום: מירי צחי
הלוי היה קצין שטח מצטיין. מפקד בולט של סיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים ואוגדת הגליל, שאף הוכתר בידי ה"ניו יורק טיימס" לרמטכ"ל העתיד של צה"ל. הוא אדם ברוך כישרונות, שסובל מליקוי אחד בולט: חסר לו EQ (אינטליגנציה רגשית). הוא ענייני מדי, יבש מדי, רציני מדי - תכונות שהקשו עליו לזכות באהדת פקודיו, בעיקר הבכירים שבהם.
לרוע מזלו, נכנס הלוי לנעליו הגדולות של אביב כוכבי, שעשה מהפכות באמ"ן. לרוע מזלו (2), הוא מכהן בתקופה שבה עתיד אגף המודיעין לאבד את אחד הנכסים העיקריים שלו - הסייבר, ובפועל נתח נכבד מיחידה 8200 - לטובת זרוע הסייבר שתוקם בצה"ל, מה שעורר עליו לא מעט ביקורת מבית. לרוע מזלו (3), הוא מכהן בתקופה שבה ההישגים חסויים, והכישלונות מהדהדים.
ואם לא די בכל אלה, צפה אמ"ן בהתבססותו של גורם כוח חדש במרחב - אגף המבצעים. ראש אמ"ץ החדש, ניצן אלון (גם הוא, כמו הלוי, אקס מפקד סיירת מטכ"ל ורח"ט הפעלה, וגם אלוף פיקוד לשעבר) נמצא בכל דיון, ואומר את דעתו, גם בענייני מודיעין, בגיבויו המלא והמפורש של הרמטכ"ל איזנקוט. אפילו בסידור הישיבה בפורום מטכ"ל הוסט אלון לכיסא קרוב יותר אל הבוס, לפני הלוי; בארגון שמתבסס על סמלים וכבוד, כולם הבינו את המסר.
פרישתו של בן מאיר לא פותרת את הבעיה באמ"ן. קודם כל יידרש להחליפו (ההערכות הן שהמועמד המוביל הוא תא"ל רם יבנה, כיום ראש החטיבה האסטרטגית וחביבו של איזנקוט), אבל גם אז יישארו באמ"ן עוד לא מעט כיסי התנגדות להלוי. תחת המוסכמה שקשה להפריז בחשיבותו של אמ"ן לביטחון ישראל, לא יהיה לרמטכ"ל הלוקסוס להמשיך ולנהל את המשבר הזה לאורך זמן, והוא יידרש לעשות סדר בעניינים ואולי אף לקבל החלטות מקצועיות ופיקודיות מרחיקות לכת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו