ספרות בנויה על קונפליקטים, על דילמות, על חריגה מהנורמה, על מחשבות, על רגשות ועל מעשים - לאו דווקא לגיטימיים - כדי להוציאם מתחתית הנפש ולתת להם שם וביטוי. רק הספרות מישירה מבט לפחד ונותנת לו פה, מעבירה אותו מחושך לאור ומעניקה לו לפעמים גאולה קטנה שמשמעותה חשיפה ותמלול. מי שפוסל רומן דוגמת "גדר חיה" של דורית רביניאן מלהיכלל ברשימת הלימוד למבחני הבגרות, אינו יורד לעומקה של מהות הספרות.
מערכת יחסים רומנטית בין יהודי לערבייה עומדת בליבו של הרומן הפופולרי "חצוצרה בוואדי" של סמי מיכאל, אחד מרבי המכר הגדולים של הספרות הישראלית, שעובד לסרט ולהצגות, וסחף (ועדיין סוחף) צעירים ומבוגרים למסתורי האהבה הבלתי אפשרית. גם "גדר חיה" של רביניאן הוא ספר כזה ואף עולה עליו בתיאור הקונפליקט ובהתרתו. במרחב זר ובחורף לא מוכר, שמתעצם למימדים מיתולוגיים, מתרחש מפגש אהבה בלתי אפשרית בין ליאת הישראלית לבין חילמי הפלשתיני. שניהם באו לניו יורק מאותו מרחב של שמש ואור ומתגעגעים לחזור אליו. אלא שהמקום המשותף שאליו יחזרו הוא גם זה שלא יוכל לשאתם יחדיו. עוד בניו יורק התוודעה ליאת המספרת לעובדה המכבידה שכל אחד מהם נושא על כתפיו מטען חורג המתנגש עם המטען החורג של האהוב: "אפילו בעיר הענקית הזאת, הרחק מהבית (אפילו כאן בחדר הזה, במיטה הזאת), לא רק שנינו שוכבים כאן".
הרומן של רביניאן הוא סיפור סוחף על שני אוהבים, שאף שהסתבכו באהבה לא שגרתית אין הם מהפכנים וכל אחד מהם קשור בטבורו למשפחתו, למוסכמות חברתו ולמקום שממנו בא. זוהי אהבה עם "סטופר", עם "דד־ליין", כי לשניהם ברור מלכתחילה שהיא לא תוכל לשרוד. אז מה לו למשרד החינוך לפסול רומן שבו ההכרה שההשתייכות לעם ולגזע גוברת על האהבה? גם אם היה הרומן מסתיים בכך שהאהבה ניצחה את השייכות והנאמנות לעם ולתרבות - אל לו למשרד החינוך להתערב במהלך הדברים אלא להתמודד איתם. הלוא זה כוחה של הספרות.
ב"גדר חיה" מלהטטת רביניאן בין תרבויות, בין לשונות, בין אמנויות, בין מקומות, בין זמנים ובין עונות השנה. זהו רומן עשיר ורב רבדים. החורף המיתולוגי של ניו יורק והקיץ בתל אביב וברמאללה מתרוממים למעמד סמלי: קור נורא, ולא רק פיזי, מאפיין את המקום הזר, והחום המתיש מאפיין את המרחב המשותף המוכר. מורה שיידע לנתח לפני תלמידיו דברים אלה יעשיר את נפשם וייתן להם תחמושת נפשית ורגשית להתמודד עם סתירות ועם חיים מלאי גוונים. המלאות האפית של הרומן, העלילה הריאליסטית שלו, המתרחשת בשלוש ערים, שהמימד הסמלי שלהן בתוך הריאליזם הפסיכולוגי והפוליטי הוא מושך ועמוק, האיזון הנכון בין האישי לפוליטי והיכולת לספר סיפור מתוח ומספק - עושים את הרומן הזה לראוי ללמידה ולניתוח. פסילת הרומן היא טעות גדולה לטעמי, והפוסלים ישיגו - ולמעשה כבר השיגו, לפי הדיווחים והפרסומים על העלייה במכירות - תוצאה הפוכה.
הכותבת היא פרופסור לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו