שבוע של שינויים דרמטיים במפת התחבורה בישראל. שלשום התבשרנו כי שר התחבורה החליט להעלות את המהירות המירבית בכבישים המהירים ל-110 קמ"ש, וכעת מתברר שהשר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ, לא נשאר מאחור ומתכוון לטפל במכשירי הלייזר המשטרתיים, ובכללם מכשיר הינשוף, כדי להפוך אותם למהימנים יותר.
מדובר באותו מכשיר שבאמצעותו מבצעת המשטרה בדיקה של רמת האלכוהול בדמם של נהגים, ואשר איבד בשנה האחרונה מאמינותו הן בקרב הציבור והן בקרב שופטי תעבורה.
אמינותו של המכשיר נידונה חדשות לבקרים בבתי המשפט. בכל פעם שבה עולה טענה נגד אמינות הינשוף, נדרשת התביעה להוכיח מחדש את מהימנותו של המידע המופק מהמכשיר באמצעות מומחים, בין היתר משום שמעולם לא עבר בדיקת תקינות של מכון התקנים. נאשמים מגישים כדבר שבשגרה חוות דעת של מומחים כדי להפריך את אמינותו של המכשיר. במקרים אלה מוטל על ביהמ"ש, בין השאר, לבחון את חוות הדעת האמורות, ולקבל הכרעות בתחומי האלקטרוניקה, האלקטרו-אופטיקה, טכנולוגיית הלייזר, הפיזיקה ותחומים נוספים שאינם בתחום מומחיותם. כך, לעיתים מתקבלים הנתונים מהינשוף לצורך הוכחת נהיגה בהשפעת אלכוהול, ולעיתים הם נדחים.
כדי להשיב למכשיר את אמינותו מבקש אהרונוביץ להכניס תיקון בפקודת התעבורה, שיחייב את המשטרה לקבל תו תקן למכשיר ממכון התקנים טרם השימוש בו - דבר שכאמור לא נעשה עד היום. מטרתו של התיקון בפקודת התעבורה, שתוכנו הגיע ל"ישראל היום", היא לקבוע כי כל מידע שיתקבל ממכשיר אכיפה ייחשב כראיה קבילה לאמיתות תוכנו. לצורך כך יחויב יצרן המכשיר לסמנו בתו תקן, והשימוש בו יחויב בבדיקות תקופתיות בכל הנוגע לאמינות התוצאות ודיוקן. כמו כן, על מכשיר האכיפה להיות מסוג שמכון התקנים פירסם על אודותיו ברשומות.
הינשוף הוכנס לשימוש במשטרת ישראל ב-1998. אף שהיה צורך להעבירו הליך של בדיקה מדעית שתבחן את תקינות תוצאותיו ואמינותו, הוא לא עבר שום בדיקה על ידי מכון התקנים ו/או גוף אחר, ולא נערך כל ניסוי מטעם המשטרה בטרם הכנסתו לשימוש. המכשיר התקבל תוך הסתמכות מוחלטת על היצרן ועל המוניטין שיצאו לחברה.
בשנת 2000, ועל סמך המלצת המשטרה, אושר הינשוף לשימוש, ובעקבות תיקון בחוק מדצמבר 2005 הפך המכשיר לכלי עיקרי, כמעט בלעדי, לביסוס כתבי אישום בגין עבירת נהיגה בשכרות. בהליך משפטי נוסף שהתקיים בשנה שעברה בבית המשפט לתעבורה בירושלים נבדק הינשוף לראשונה בישראל במעבדה אנליטית, וזו גילתה כי המכשיר מזהה גם חומרים שאינם אלכוהול כאלכוהול. בעקבות זאת שינה בית המשפט לתעבורה בירושלים את רף האכיפה בבדיקת הינשוף בעבירות אלכוהול ל-400 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, במקום 240 מיקרוגרם.
* * *
הינשוף: בעייתי - אבל קביל בביהמ"ש
הינשוף הוא המכשיר שבאמצעותו בודקת המשטרה את הנהגים בחשד לנהיגה בשכרות, וזאת על ידי בדיקת כמות האלכוהול באוויר נשוף.
על פי החוק, הכמות המותרת בליטר אוויר נשוף לא תעלה על 240 מיקרוגרם. עם זאת, משטרת ישראל אוכפת את העבירה של נהיגה בשכרות רק מ-255 מיקרוגרם, מאחר שמובאת בחשבון סטייה מסוימת של המכשיר.
הינשוף מודד את רמת האלכוהול באוויר הנשוף באמצעות שני חיישנים שונים: אינפרה אדום (IR) ואלקטרו כימי (EC) לגיבוי.
בפלט המתקבל מהמכשיר מוצגת תוצאת חיישן האינפרה-אדום בלבד ולא ניתן לבחון אם בשעת ביצוע בדיקת הנשיפה היה קיים פער חריג בין שני החיישנים שיש בו כדי לפסול את הבדיקה כולה.
המכשיר הנמצא בשימוש משטרת ישראל הוא מכשיר מדגם Drager Alcotest 7110 מתוצרת גרמנית. בעולם קיימים מכשירים מתקדמים יותר המאפשרים קבלת פלט עם תוצאת שני החיישנים, כך שניתן לקבל מידע אמין יותר לגבי מצב השכרות של הנהג. בנוסף, בחקירה נגדית של השוטרים המפעילים את הינשוף בבתי הדין לתעבורה עולה לא פעם כי הם פועלים בניגוד להוראות ההפעלה של המכשיר, ובכך עשויים להכשיל נהג שאינו שיכור על לא עוול בכפו.
במקרה כזה, שבו מתגלים פגמים בהליך ההפעלה של המכשיר, משמש הדבר לא פעם לזיכוי הנאשם ולצמצום עונשו. נהגים, עורכי דין ומדענים רבים ממשיכים לטעון כי המכשיר אינו מדויק.
למרות המגבלות הרבות, פלט המכשיר קביל בבית משפט ויכול לשמש כדי להרשיע אדם בגין נהיגה בשכרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו