היא: מורה בריטית עם חוש הומור משובח וליבידו בריא. הוא: פרסומאי אמריקני גבוה ומנומס, ילד טוב של אמא. הם: הורים לעובר בן 7.5 חודשים, תוצאה של סטוץ אינטנסיבי בן שבוע. "קטסטרופה" היא קומדיה רומנטית מתוקה, הנראית כמו הכלאה בין "הדייט שתקע אותי" לבין סידרת הטלוויזיה "רגליים קרות". כמו האחרונה, גם "קטסטרופה" מתרחשת באנגליה ומתנהלת כמו סיטקום בריטי מודע לעצמו. כתיבה המאופיינת בדיאלוגים מושחזים, הומור חד ושנון וסיטואציות מעוררות הזדהות הופכים את הסידרה לאוצר טלוויזיוני בעל ערך. איפה עוד תמצאו זוג בני 40 מחזיקים ידיים ומדברים שטויות? רק בטלוויזיה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הריון לא מתוכנן הוא נקודת מוצא של הרבה קומדיות (ודרמות. וטלנובלות. אפשר להמשיך). כאן הוא משמש נקודת מוצא לייסוד זוגיות, כשמכשולים נוספים ניצבים לפני בני הזוג. הראשון הוא הפער התרבותי: שרון היא בת האימפריה הבריטית, רוב הוא יאנקי גאה - בלאגן. כדי להוסיף עומס קיבלה שרון גם גידול טרום סרטני, אשר יכריח את בני הזוג לפעול במהירות. הקצב המהיר פועל לטובת הקומדיה. הגיבורים נאלצים לקבל החלטות ולפעול בכל סצנה, לא לכל דבר יש פתרון מובן מאליו, וההתמודדות שלהם עם שלל קונפליקטים בו בזמן - להמשיך את ההריון? ללמוד על הגידול? להתחתן? לגור בלונדון? - מעוררת כבוד והערכה.
הפלוס הגדול של הסידרה הוא משהו שאי אפשר ללמד: כימיה אדירה בין צמד היוצרים, המגלמים את הגיבורים שרון ורוב (היא שרון הורגן והוא רוב דילייני והם נפגשו בטוויטר), שחורכת את המסך. הם מגלמים שתי דמויות שקל לחבב, וכצמד הם מעוררים חשק להזמין אותם לבירה. לא נעים לקלקל את החגיגה, אבל אפשר לקוות שהתינוק - שייוולד להם בעונה הבאה בע"ה - לא יהרוס את כל ההרמוניה.
• • •
שחור חזק
הורג אותי ברכות - סיפורה של רוברטה פלאק, ערוץ 8, 10:30
"חשבתי שאני מסוגלת לעשות הכל", מודה רוברטה פלאק, ילידת 1937 מדרום קרוליינה. סיפורה של זמרת הפופ השחורה כרוך בסיפורה של התנועה לזכויות האזרח, במאבק נגד ההפרדה הגזעית, בהתפתחות זהות שחורה ותודעה שחורה, והוא מסתיים בעלייתו של דור זמרות חדש, כלורן היל ואלישיה קיז, בעת שבה נשיא שחור יושב בבית הלבן.
"הורג אותי ברכות" הוא אגדה מוסיקלית על סינדרלה לא קלאסית, בת המעמד הבינוני, שהתגברה על מכשולים והפכה לאמנית פופולרית ונערצת, אבל הוא גם סרט תעודה בעל ערך היסטורי. מוסיקה היא אף פעם לא רק מוסיקה - כפי שלמד העולם המערבי שוב רק בחודש האחרון - היא מגלמת בתוכה תרבות, השקפות עולם, ערכים ואמונות, ולפעמים היא מכריעה בין חיים למוות. "הורג אותי ברכות" הוא סרט אופטימי על ניצחון ועל הגשמה עצמית, והוא ישמח את כל מעריצי מוסיקת הנשמה, הגוספל והפופ הרך. כמעט אפשר לפספס את העובדה שכל המרואיינים בסרט, למעט בעל מועדון אחד, הם שחורים. מה יש לומר על היריבות בין פלאק לבין אריתה פרנקלין? מדוע בחר קלינט איסטווד בבלדה רומנטית של פלאק לסצנת שיא בסרטו הראשון? שאל את השחור המשכיל הקרוב לביתך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו