פריצת דרך רפואית: נוירולוגים הצליחו לתקשר עם מטופל שמוגדר כצמח. מטופלים נוספים שהוגדרו כצמחים הראו סימני מודעות. הניסוי פורץ הדרך נערך בבלגיה, ותוצאותיו התפרסמו אתמול בביטאון היוקרתי לרפואה של ניו אינגלנד. קבוצה בינלאומית של מדענים בדקה 54 פגועי ראש, 23 מתוכם הוגדרו כצמחים (כלומר הם נושמים, מתעוררים ונרדמים בכוחות עצמם, אולם אינם קולטים גירויים מהסביבה) ו-31 הוגדרו כבעלי מצב הכרה מינימלי (כלומר מטופלים שהמודעות שלהם מקוטעת או פגומה). המטופלים, גברים ונשים, נבדקו באמצעות סורק מוח מתקדם וניתנו להם הנחיות מדויקות: הם התבקשו לדמיין שהם משחקים טניס, ולדמיין שהם משוטטים בביתם. ברוב המקרים לא נרשמה פעילות מוחית רצונית, אולם בחמישה מקרים הפעילות המוחית הרצונית שקלט הסורק היתה זהה לזו שהתקבלה אצל נבדקים בריאים. שלושה מהמטופלים הראו סימני מודעות של ממש. אחד המטופלים, צעיר בן 29 מבלגיה, אפילו הצליח לענות על שאלות כן ולא בנוגע לחיים שניהל לפני הטראומה שבעקבותיה אושפז ברמת דיוק של מאה אחוזים. המטופל התבקש לחשוב על טניס כשרצה לענות על שאלה בחיוב, ולדמיין שהוא משוטט בביתו כשרצה לענות בשלילה. "הוא לא יכול לתקשר פיזית, אבל הוא הצליח לשנות את הפעילות המוחית שלו באופן סיסטמטי כדי לומר כן או לא, וענה על כל השאלות נכונה", סיפר אדריאן מ. אוון, מומחה למדעי המוח שנמנה על הקבוצה שערכה את המחקר פורץ הדרך. "המטופלים הללו אינם יכולים למצמץ אפילו, אך הם לגמרי בהכרה. זו תובנה די מטרידה", הוסיף. אוון ומומחים אחרים הדגישו כי כדי לאשש את הממצאים יש להמשיך לחקור את הנושא ולשפר את הטכנולוגיה שבאמצעותה נבדקים המטופלים. עם זאת, לדבריו התוצאות יכולות לאפשר אבחון מדויק יותר של פגיעות מוחיות - מה שעשוי לשפר את חייהם של עשרות אלפי מטופלים בכל העולם. בארה"ב לבדה מאושפזים כ-20 אלף בני אדם שאובחנו כצמחים. בין 100 ל-300 אלף מטופלים אובחנו כבעלי רמת מודעות מינימלית. מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שהאבחון של חלק משמעותי מהמטופלים הללו מוטעה, והם בעלי מודעות רבה יותר מאשר מקובל לייחס להם. "ממצאי המחקר פותחים אופקים חדשים בהבנת התהליכים שעשויים להתרחש במוחם של חולים שעד כה הוגדרו במצב צמח" אומר ד"ר גבי זייליג, מנהל מחלקת שיקום נוירולוגי במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. לדבריו, יש אפשרות שבעתיד "השיטה תסייע לפיתוח טיפולים חדשים לשיפור מצב החולים. בנוסף, תיתכן תקשורת עם אותם מטופלים, ומבחינת המטפלים והמשפחות הוכחת היכולת הקוגניטיבית תגדיל את המוטיבציה להמשיך במאמצי הטיפול בחולים קשים אלה".
