תרבות המאיה

אחת משיחות הטלפון הראשונות שעשה רועי יצחקי, מנכ"ל יקב טוליפ, כשהחליט לחפש יועץ בינלאומי לפרויקט היין הים־תיכוני שהגה, היתה למארק סקווירס, שטועם ומדרג יינות ישראליים עבור מגזין היין "Wine Advocate". "דבר עם פרופ' יאניס סראסקבופולוס מיוון", אמר לו סקווירס. "יוון?" התפלא יצחקי, "עושים שם יין בכלל?". לאחר שהשם של הפרופסור עלה גם בשיחות עם אנשי איגוד הייננים האירופי, רועי נפגש איתו באתונה. הוא קיבל ממנו כמה עצות וטיפים, ובסופו של דבר הציע לו להצטרף לפרויקט כיועץ. "אני יינן, לא יועץ", אמר הפרופסור. אבל אחרי כמה מאמצי שכנוע הוא הסכים, בתנאי שפרופ' קוסטאס בקיאסטס, מומחה לגפנים ים־תיכוניות ואחד מיועצי הכרמים העסוקים ביותר בבלקן, יצטרף אליו. כך, לפני כשלוש שנים, יצא לדרך פרויקט מאיה - שמייצר כ־30 אלף בקבוקים בשנה.

"יש לכם מזל", אמר פרופ' יאניס לרועי כשהגיע לראשונה לישראל, "שחתמנו באתונה לפני שראינו את מצב הכרמים". את נטיעות הכרמים בישראל הוא מגדיר כ"אנרכיסטיות"; זני ענבים שונים שגדלים באותן חלקות, כרמים באזורי גידול שונים שמושקים באותן כמויות מים באותם מועדים, כנות שלא מתאימות לקרקע, תת־זנים שלא מתאימים לאקלים, יבולים גדולים מדי ומרחקי נטיעה שגויים הם רק חלק ממה שהפרופסור מתייג כ"טעויות היסטוריות". הוא מציין שעד לפני כעשרים שנה גידלו רוב הכורמים בארץ עצי פרי, כך שהניסיון שלהם בגידול כרמי איכות מצומצם יחסית למדינות יין מסורתיות, שהיועצים לגידול כרמים לא הרבה יותר מנוסים מהם ושהייננים הישראלים שלמדו בחו"ל רכשו את השכלתם באזורים לא רלוונטיים. אני לא יודע באילו כרמים ביקרו הפרופסורים ואילו יינות ישראליים טעמו, ואני משוכנע שחוסר ההערכה הגורף שלהם קצת לא הוגן. עם זאת, אם הם יצליחו לגרום לשינוי קטן, כולנו נרוויח. טעימת היינות של מאיה מבציר 2014 מוכיחה שהם יכולים לעשות את זה.

מאיה, מארה ווייט 2014

היין הלבן של מאיה נעשה מענבי מרסן מהגלבוע וענבי פרנץ' קולומבר מאזור בנימינה. שילוב לא שגרתי שנראה כאילו נולד מחוסר ברירה, אבל הוא עובד. בהשוואה לבציר הקודם, שבו הוא היה פירותי וחביב, ב־2014 הוא שלף ציפורניים מינרליות והתחיל לשרוט. יין מאופק, חמצמץ, מרענן ומהנה. המחיר: כ־80 שקלים.

מאיה, מארה פינק 2014

הבלנד של ענבי קריניאן מזכרון יעקב ומורבדר מהרי יהודה נכנס לבקבוק כדוגמה, כמה שעות לפני שטעמתי אותו, ועדיין לא היה מוכן לשתייה. אהבתי את הצבע הבהיר, את האיפוק, את החמיצות ואת המבנה הקשוח, ואני מאמין שבקרוב מאוד הוא יהיה רוזה לא רע בכלל. המחיר: כ־85 שקלים.

מאיה, מארה רד 2014

הרעיון הוא יין אדום שאפשר ליהנות ממנו גם בימים חמים. הוא עשוי מענבי קריניאן, מורבדר, סירה וארגמן, שהותססו בנפרד והתיישנו יחד שמונה חודשים בחביות. יש לו ריחות אופייניים לסירה - פרי בשל ועישון קל, מלווים בריחות פרחים, עשבים ואדמה. הטעמים בשלים ועשירים, החמיצות טובה והמבנה מוצק וקליל. זה לא יין שנועד ליישון ארוך אלא לשתייה מיידית, כשהוא קר מאוד. המחיר: כ־85 שקלים.

מאיה, מארה נוסטרום 2013

בהשוואה למארה רד הקליל, מדובר ביין שנועד להרשים. הוא נעשה מענבי קריניאן, מורבדר, סירה ופטיט סירה שתססו בנפרד, והתיישן שנה בחביות. יש לו ריחות פרי בשל, אדמה ועץ קלוי, שמזכירים לא מעט יינות ישראליים אחרים, אבל החמיצות הטובה, איזון הטעמים והמרקם הלא מתנפל לוקחים אותו לכיוון מתון ואלגנטי. המחיר: כ־135 שקלים.