משכן הכנסת והתעויוט

הרחק מהזרקורים, בקומה החמישית של משכן הכנסת, פועלת מחלקת "דברי הכנסת". במחלקה צנועה זו, שנחשפת היום לראשונה לתקשורת, עובדות שש נשים שתפקידן לקרוא בעיון את כל הנאומים שראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת השמיעו במליאת הכנסת ולדאוג לכך שלמען ההיסטוריה, נאומיהם יישמרו בכרכים העבים של דברי הכנסת, וכן באינטרנט, ללא שגיאות כתיב ושיבושי לשון ועם סימני פיסוק מדויקים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"על העורכים מוטל תפקיד לא קל. מצד אחד עליהם לשמור על כללי הלשון, שלא כל הנואמים מדייקים בהם, להבהיר את הסגנון ולמנוע דו־משמעות או אי הבנה, ומצד אחר אסור להם לסטות מתוכן הנאום ומצורתו. חובה עליהם לשמור על סגנונו האישי של כל אחד מהח"כים", היטיב להגדיר את המלאכה אשר צידון, שהיה בשנות ה־70 סגן מזכיר הכנסת.

אי אפשר שלא להתרשם מהרצינות הרבה שבה עובדות המחלקה מתייחסות לנאומיהם של נבחרי העם. כל נאום של כל שר או ח"כ שנרשם תחילה על ידי מחלקת הפרוטוקולים עובר עריכה ראשונה, עריכה שנייה ולאחר מכן עריכה שלישית וכן הגהה סופית. בפרוטוקול של כל ישיבת מליאת הכנסת, שנמשכת שעות אחדות, מוצאות העורכות מאות שיבושים וטעויות.

כשמשפט מסוים של אחד הנואמים לא ברור מספיק, הן שבות ומאזינות להקלטה של הנאום כדי שלא תצא חלילה שגגה מתחת ידיהן. כששאלתי את מנהלת המחלקה, דבורה אביבי, מדוע הן מתייחסות ברצינות רבה כל כך לנאומיהם של הח"כים, שלעיתים הם משעממים ונעדרי כל חשיבות, היא השיבה: "מי שהיה מזכיר הכנסת, שמואל יעקובסון, אמר פעם כי תמיד כשהוא נכנס לאולם מליאת הכנסת הוא מתייחס אליה בכבוד, גם כשהיא לא ראויה לכך. דברי הכנסת הם מסמך רשמי של המדינה, ולכן נעשה כמיטב יכולתנו כדי להבטיח שהנוסח יהיה ראוי מבחינת השפה".

גם סלנג נכנס לרשומות

לעיתים מתעורר ויכוח בין העובדות במחלקה לגבי אופן האיות של מילים מסוימות. "היה לנו ויכוח", מספרת אביבי, "לגבי השאלה אם יש לכתוב את המילה ותיקן ב־ת' או ב־ט'. לפי כללי התעתיק של האקדמיה, צריכים לאיית ב־ט' אבל בכל מקום נוהגים לכתוב ב־ת', אז החלטנו לנהוג כמו אחרים ולכתוב ב־ת'. הוא הדין לגבי האיות של תורכיה ב־ת' ולא ב־ט'".

בניגוד לרושם שעלול להיווצר, שעריכת נאומים של שרים וח"כים היא משעממת ומתישה, מדגישה אביבי כי "זו בשום אופן לא עבודה משעממת. להפך, היא מאתגרת, זה דבר ששומר על חיוניות המחלקה שלנו ומונע שחיקה". הן גם משתדלות ללכת עם הזרם ולהותיר בטקסט התבטאויות של ח"כים שיש בהן ביטויים מהסלנג שאינם בדיוק עברית תקנית, למשל "עושה לי שכל" או "איך זה מרגיש לי" וכד'.

כשעובדות המחלקה נשאלות אם השרים והח"כים יודעים להעריך את המאמץ שהן משקיעות בשיפור ובשיפוץ של דבריהם, הן מחייכות במבוכה ומספרות כי "על פי תקנון הכנסת, יש זכות לח"כ לבקש לתקן שיבושים או השמטות מדבריו".

מעוותים גם את המקורות

לפני שמונה שנים חידשה מחלקת "דברי הכנסת" מסורת ישנה שבה החל דוד ניב, שהיה מנהל המחלקה בשנות ה־70, של פרסום לקט טעויות ושיבושים בדבריהם של שרים וח"כים במליאת הכנסת, לצד התיקונים שהוכנסו בהם. הלקט הנקרא "כתִקונם - הערות בענייני לשון, סגנון ומינוח" - והוא מופץ בכל שבועיים במאות עותקים לשרי הממשלה והח"כים, וכן לעובדי הכנסת ולאנשים מחוץ לכנסת שמגלים עניין בנושא. עד כה ראו אור 142 לקטים, המתפרסמים גם באתר הכנסת.

מיכל קורץ, האחראית לפרסום הלקט, מציינת כי "אנחנו מתייחסים בלקט בעיקר לתופעות שאנחנו נתקלים בהן במהלך עבודתנו, למשל השימוש במילה 'חֵלֶק' שלא לצורך, כגון ח"כים שנהגו לומר 'מה שנעשה עכשיו הוא חלק מתוכנית' או 'אם יתקיים דיון כזה אשמח ליטול בו חלק'. אנחנו תיקנו אותם ל'מה שנעשה עכשיו הוא שלב בתוכנית' או ל'אם יתקיים דיון אשמח להשתתף בו' וכד'".

כשעיינתי באינסוף השגיאות בעברית של נבחרי הציבור, נזכרתי בשירו של דן אלמגור "עברית קשה שפה" ששרו בשנות ה־70 יוסי בנאי ורבקה מיכאלי, על קשייהם של עולים חדשים בלימוד השפה העברית. באחד מבתי השיר נאמר "עברית קשה שפה גם שפה מתבלבלת". מעיון בדברי הח"כים נראה שלא השפה מתבלבלת, אלא נבחרי הציבור מתבלבלים ומשבשים פסוקים מהמקורות שהם מצטטים. עובדות מחלקת "דברי הכנסת" שומרות בקנאות על כבודם של הח"כים ומסרבות בתוקף לציין את שמותיהם של אלה ששגו בציטוט של משפטים מהמקורות, אך הן כן סיפקו כמה דוגמאות.

במהלך אחד הדיונים אמר ח"כ כי "כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרח". זהו כמובן שיבוש של משפט בפרק א' בספר שמות שבו נאמר "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ". במקרה אחר אמר אחד הח"כים כי "השר הקודם עינה אותנו בשוטים וזה בעקרבים". גם זה שיבוש למשפט מפורסם מספר מלכים א', שבו נאמר "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים".

•   •   •

הח"כים מציגים: כך משבשים פתגמים

הנושא "כדם בעצמותיך"? "בוא לא נשפוך את התינוק כולו"

לח"כים יש נטייה לעשות שימוש באימרות ובפתגמים מוכרים במהלך נאומיהם, אבל למרבה הצער הם לא תמיד מכירים או מבינים את הפתגמים ולכן הם מעוותים את תוכנם בצורה שמעוררת במליאה חיוכים, ולעיתים אף גלי צחוק.

הנה כמה דוגמאות מתוך "כתִקונם". אחד הח"כים אמר לחבריו: "האלימות שנחשפנו אליה בשבוע שעבר היא עוד קצה בקרחון הזה". ח"כ אחר עירבב שני פתגמים שונים ועשה מהם "דייסה" כשאמר: "הבעיה, לצערי הרב, עומדת על תילה כאבן שאין לה הופכין".

ח"כ אחר ששמע כנראה את הפתגם "אל תשפוך את התינוק עם המים", אמר בנאומו: "בואו לא נשפוך את התינוק כולו". ח"כ יצירתי אחר, שבוודאי שמע את הביטוי שיש להוציא את העגלה מהבוץ, אמר בנאומו: "אני מקווה שנוכל להוציא את הסבך הביורוקרטי הזה מהעגלה". ח"כ ששמע את הביטוי המדבר על אנשים שנושא מסוים בוער כאש בעצמותיהם, רצה לעשות בו שימוש, אבל זכר רק חלק ממנו ואמר: "אתה יודע מה? אם זה יהיה כדם בעצמותיך, אתן גם לך לדבר".

לסיכום, ח"כ שרצה לשתף את הח"כים בתחושה של מי שעבר מהקואליציה לאופוזיציה, אמר: "אני רוצה להגיד לכם כמי שישב בצד השני של המטבע, שגם באופוזיציה לא קל".

•   •   •

במסדרונות

צמאים למידע: נוכחות רחבה בוועדת חו"ב

בישיבה הראשונה של ועדת החוץ והביטחון, שהתקיימה בשבוע שעבר בהשתתפות ראש חטיבת מחקר באמ"ן, תת־אלוף אלי בן מאיר, נרשמה השתתפות רבה של חברי הוועדה החדשים. נוכחים בדיון סיפרו כי כבר זמן רב לא זכור להם שח"כים ישבו במהלך כל הדיון, שנמשך כארבע שעות, שאלו שאלות והיו מעורבים בכל הנושאים שנדונו.

קריאה להעסקת עובדים עם מוגבלויות

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט קרא למנכ"לים של משרדי הממשלה לבוא לכנסת ולהתרשם מעבודתם המסורה ומתרומתם לכנסת של 20 עובדים בעלי מוגבלויות שונות. במועסקים בכנסת יש כאלה הלוקים בתסמונת דאון, באוטיזם, וכן משוקמי משרד הביטחון ואחרים. העובדים בעלי המוגבלויות נהנים ממעמד של עובדי כנסת לכל דבר. פלוט כתב למנכ"לים כי תרומתם של בעלי המוגבלויות לכנסת רבה, וכי התמורה המתקבלת מהעסקתם בכנסת חשובה וראוי כי ייקחו דוגמה מהכנסת ויישמו את המנהג גם במשרדיהם.

יו"ר הכנסת והמנכ"ל עם העובדים בעלי המוגבלויות  //  צילום: דוברות הכנסת

היועמ"ש נגד מתנות: ספר התורה הוחזר

היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון מתנגד באופן עקרוני לכך שהכנסת תקבל מתנות או תרומות ולכן בשבוע שעבר - לאחר שבטקס חגיגי בהשתתפות יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שרים וח"כים רבים, ציינו את סיום כתיבת האותיות בספר תורה שנכתב על ידי ועידת רבני אירופה לציון התאריך העברי לניצחון על גרמניה הנאצית לפני 70 שנה - נאלצו בכנסת להחזיר את ספר התורה לתורם היהודי. ח"כים, בעיקר מהמפלגות החרדיות, כעסו על כך וסיפרו שבעבר קיבלה הכנסת מתנות רבות, ואיש לא ביקש להחזירן לתורמים. דובר הכנסת אמר כי "הכנסת הקפידה בשנים האחרונות לדחות כדרך שיגרה הצעות ובקשות למתן תרומות לכנסת".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו