"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יומנה היקר

חמישה יומנים שכותבת גיבורה לאורך 20 שנה מרכיבים את רומן הביכורים המסקרן של קרן שפי • בראיון עימה היא מסבירה את הבחירה הסגנונית: "בחיים קורים דברים שמשנים את הסיפורים, והסיפורים משנים את החיים"

,עודכן
"יש דברים שעד היום אני לא יודעת על הגיבורה בספרי". שפי // צילום: גל גרופית // "יש דברים שעד היום אני לא יודעת על הגיבורה בספרי". שפי

לפני כמה שנים לקחה קרן שפי חלק בבלוג "הסיפור האמיתי והמזעזע של" - מגזין תרבות אלטרנטיבי, שהעלה פרויקט משעשע ורב משתתפים ששמו "איך הספרות הרסה את חיי"; "כל אחד כתב על הנושא מהזווית שלו, אבל מה שמעניין היה שמתוך השאלה הזאת, שנאמרה חצי בצחוק וחצי ברצינות, צצה השאלה 'איך הספרות הצילה את חיי', ולא במפתיע - אלה בעצם שני נושאים ששזורים אחד בשני", מספרת שפי.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כוחה של הספרות לעצב ולשנות מציאות וכוחה של המציאות כמעצבת ומשפיעה על הספרות - הם נושאים שחוזרים ועולים ב"הלא בלתי אפשרי" - רומן הביכורים שכתבה שפי, 30, המתגוררת בתל אביב באופן מקוטע ובמשך כמה שנים. התוצאה מייצרת דיאלוג מסקרן בין תהליך הכתיבה לביןהפערים, השתיקות והקיטועים שברומן עצמו.

העלילה מורכבת מחמישה יומנים שכותבת הגיבורה במשך 20 שנה. ביומן הראשון היא צעירה השקועה כולה ברומן תובעני וטובעני עם גבר נשוי ומבוגר. כדי להיחלץ ממנו, היא מתחילה בכתיבת היומן השני, השונה בסגנונו ובמגבלות שהיא מציבה על עצמה במסגרתו, בתקווה שהשינוי בכתיבה יחולל בתורו שינוי במציאות שסביבה. ואמנם המציאות שנוצרת ביומן השני מובילה את הגיבורה למחוזות חדשים ומפתיעים. מכאן גם היומנים הבאים יתבוננו על המציאות מזווית אחרת, ייכתבו בסגנון שונה ואף יתהו על קודמיהם בדרכם; החיבור בין היומנים מתמזג לכדי רומן מורכב, הרפתקני, עשוי בעין בוחנת.

שפי כתבה ראשית את היומן השני כסיפור קצר העומד בפני עצמו, אך עם השנים הרגישה צורך לדעת מה עלה בחיי הגיבורה, כמו גם מה טמון מאחורי השתיקות שלה - מה שהיא שומרת חסוי מפני הקורא ואפילו מפני מי שבראה אותה. "אחד הדברים שקרו באופן טבעי לאורך הכתיבה הוא שיש דברים שלא ידעתי או לא ביררתי עם עצמי", מספרת שפי. "למשל, כשכתבתי את היומן השני ידעתי שהגיבורה נמצאת במצב של תקיעות מהותית, אבל לא ביררתי עד שלב מאוחר למה היא כל כך תקועה, מה היא מנסה לשנות. יש דברים שעד היום אני לא באמת יודעת עליה".

גם זה חלק מעניין הפערים והשתיקות שנוכח לאורך הרומן.

"אני מניחה שאחד הכלים המרכזיים שהינחו אותי לאורך הכתיבה היה שהגיבורה עצמה לא מספרת את כל מה שהיא יודעת; היא לא חושפת הכל בכל רגע, אלא שומרת הרבה לעצמה. בכל רגע יש דברים שקורים לה, שעבורה עשויים להיחשב מרכזיים אבל הם נכנסים לתמונה באופן מאוד אגבי, כך שהיא כל הזמן עומדת בפני הבחירה מה לחשוף ומה להסתיר, איזה מין מציאות ליצור בתוך הרומן הזה".

הרעיון נמצא שם תמיד

מדוע בחרה שפי דווקא ביומן ככלי סגנוני עיקרי ברומן? היא אומרת כי "זו שאלה שקשה לענות עליה בתמציתיות. מגיל צעיר אני מסתובבת עם האמונה שספרות היא משהו שאמור להיות רלוונטי לחיים הפרטיים שלי. מצד אחר תמיד הטרידה אותי השאלה שנוגעת לפער בין המספר הכל יודע, שמציץ מאחורי גבו של הגיבור, לבין הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו בחיינו שלנו - חלקיים, זמניים, מתחלפים כל הזמן ובסך הכל הרבה יותר מסועפים ומורכבים מהאפשרות שהספרות מציבה בינינו. גם חיפשתי ספרים שהצליחו, אולי, להתגבר על הסתירה - ליצור דמויות שהן בעצמן כוח פועל ומשתנה ומגוון; יומן מאפשר לדמויות להתנהל כך, ליצור דמות שאין לה סיפור אחד שהיא דווקא מקדמת אלא הסיפורים מתחלפים, מקוטעים, בחיים קורים דברים שמשנים את הסיפורים והסיפורים משנים את החיים".

באופן אישי, את מאמינה בהשפעה המאגית של הכתיבה על מהלך החיים כפי שאת מציגה אותה?

"אני לא יודעת לעשות את זה באופן שבו הגיבורה עושה את זה", צוחקת שפי, "זו, למשל, נקודה שבה אנחנו מאוד שונות. אני כן מכירה אנשים שיכולים באופן מודע יותר או פחות לשנות את הסיפור שלהם על החיים באמצעות כתיבה או דיבור על החיים. לי אישית קרובים יותר מקומות ביומנים שבהם היחס בין כתיבה לחיים הוא פחות החלטי ומודע, אבל דווקא שם מתגלים אזורים משיקים ומשפיעים".

כעת גם שפי מתמודדת עם פן אחר אך הכרחי של הפער בין כתיבה למציאות. "בריאת סיפור כרוכה בתחושת כוח ובתחושת חופש, שאני לא מכירה משום מקום אחר", היא אומרת. "זה חלק מהעניין שמהרגע שהספר יוצא ואת הופכת למעין דמות מעולם הספרות שמנסה לקדם את הספר שלך, נוצרת תחושה כל כך מבולבלת ומוזרה". אך בו בזמן היא כבר שקועה בכתיבת הספרים הבאים, נאמנה לסגנון העבודה שפיתחה, "יש רעיון שהולך איתי כבר 12 שנים ורעיון שעלה לפני שנה, ואני נעה ביניהם; כמו הגיבורה שלי, אני תמיד בתנועת הלוך־חזור בין סיפורים".

• • •

אילוף הסורר

צלצול טלפון מעיר את נתי, צלם חתונות ירושלמי אדיש וסטלן, שמגלה במיטתו את דנה, בחורה יפהפייה. אין לו זמן להתמקד בהנגאובר הקשוח או בזהות הבחורה - הוא מאחר להלוויה של סבו, יצחק (כושי) גולדמן מקיבוץ אורחן, שנעלם בנסיבות מסתוריות. לאחר כישלון החקירה, נתי וסבתו השתלטנית החליטו לקבוע את מותו של הסב.

נתי, שלא הרבה מוסר חודר את השריון המאצ'ואיסטי שלו, מציע לדנה להתלוות אליו לאירוע תמורת אלף שקל, "נעשה סיבוב דאווין ונעוף הביתה", הוא מבטיח לה. דנה, שמתגלית מהר מאוד כעיתונאית חדה ומלאה במוטיבציה, נענית להצעה ומה שנראה תחילה כדרמה רומנטית דוגמת "אילוף הסורר", הופך לרומן מתח קונספירטיבי תזזיתי, קו ישראל־אפריקה, שמרחף מעל ירושלים בימי האינתיפאדה השנייה.

"שחורציון" של יאיר שגיא מכיל מנות קצובות של דיאלוגים מהירים, טקסי וודו ביידיש (!), רפרורים לגואה, קוסמוי, כסף מהיר, סמים, ערק אשכוליות או כמו שנתי נזכר באחד הטיולים למזרח כ"קליידוסקופ של זיכרונות".

לא מפתיע לגלות ששגיא הוא צלם קולנוע ותסריטאי - ספרו הראשון בנוי דימויים על גבי דימויים, ובהחלט אפשר לדמיין בזמן הקריאה את הגיבורים מדברים ביניהם, כולם אבודים במידה כזאת או אחרת. זה לא יהיה מופרך שהרומן הזה יתוסרט לסידרת טלוויזיה ישראלית קאלטית.

"שחורציון" אמנם לוקה מעט במופרכות עלילתית ובתיאור פולקלוריסטי מדי של אפריקה, אבל בשורה התחתונה מדובר בספר כיפי, מצחיק ומלא דמיון.

"שחורציון" / יאיר שגיא, זמורה ביתן, 286 עמ'

• • •

ג'יי.קיי רולינג ספגה איומים בטוויטר

הסופרת הבריטית ג'יי.קיי רולינג אמרה כי היא סבלה מהטרדות ומאיומים רבים בחשבון הטוויטר שלה מצד לאומנים סקוטיים בתקופת הבחירות במדינה. רולינג, שנולדה לאם ממוצא סקוטי, התנגדה בשנה החולפת לקמפיין העצמאות הסקוטי ואף תרמה לקמפיין הנגד מיליון פאונד. בימים האחרונים היא צייצה בחשבון הטוויטר שלה כי ספגה עלבונות רבים מגורמים סקוטיים על דעותיה, וכתבה כי אף שהיא מאמינה ב"עמידה איתנה מול הבריונים", הקו האדום מבחינתה נחצה כשהוטחו לעברה האשמות כגון "בוגדת בסקוטלנד" ו"תועמלנית שמשקה נהר של שנאה". לאחר הווידוי של רולינג, היא זכתה לאינספור ציוצי תמיכה מכל העולם.

חודש הקריאהיצא לדרך

אירוע הפתיחה של חודש הקריאה, ביוזמת משרד התרבות והספורט, התקיים אתמול במרכז ענב בתל אביב. במסגרת חודש הקריאה, המתקיים זו השנה השישית, יתקיימו ערבי "שירה על הבר", סרטים בעקבות ספרים, מפגשים עם סופרים ומשוררים, אירועי תיקון ליל שבועות ופעילויות לילדים. כמו כן, יוענק פרס שרת התרבות והספורט לספרות ילדים ונוער ע"ש דבורה עומר.

שני אירועים במשכנות שאננים

שני אירועים במשכנות שאננים בירושלים: הערב (20:00) יתקיים המפגש השלישי בסידרת "מכנה משותף", שבו משוררים ותיקים פוגשים משוררים צעירים. במפגש הערב ישוחחו רוני סומק ותהל פרוש. ביום שלישי הבא (19.5, בשעה 20:00) יתקיים אירוע לכבוד ספרה החדש של אגי משעול, "מלאך החדר". באירוע ישתתפו פרופ' אריאל הירשפלד, פרופ' אלחנן ריינר וד"ר שגית אלון־ארבל.

כתב העת "מעין"חוגג עשור

כתב העת "מעין" מציין עשר שנים להקמתו, וישיק את גיליונות 10 ו־11 במסיבה בשבת הקרובה, 16 במאי, בין 18:00 ל21:00 ב"גג של קסטיאל" ברחוב ריב"ל 5 בתל אביב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר