אבישג פרנג'יל (52) מהיישוב מיתר היא לא הרמאית היחידה בישראל שעסקה בשנים האחרונות "בטיפולים" להסרת כישוף תמורת כסף. עם זאת היא היחידה, כנראה, שהועמדה לדין והורשעה בכך שניצלה את מצוקתם של ה"מטופלים". ההסבר שקיבלנו מפרקליטות המדינה למיעוט המקרים של הגשת כתבי אישום מהסוג הזה, הוא בכך ש"מטופלים" מעדיפים שלא לסור לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה.
פרנג'יל הורשעה לאחרונה על ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן בשלוש עבירות של סחיטה באיומים ובשלוש עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. עם זאת, זוכתה מחמת הספק מעבירת העושק.
כתב האישום נגדה קיפל בתוכו שלושה סיפורים מקוממים שבהם ניצלה אבישג את מצוקתן של שלוש נשים בעשור השביעי לחייהן, שביקשו מזור למצוקותיהן, בשנים 2010-2012. בתשובה לשאלת התובעת עו"ד גלית אפרתי הסבירה אחת המתלוננות כי היתה במצב נפשי כל כך ירוד עד שהאמינה "לכל שטות" שיצאה מפיה של הנאשמת. בסופו של דבר קיבלה הנאשמת משלוש הנשים סכום כסף בלתי נתפס כמעט: 472 אלף שקלים.
"עיזרי לי לחתן את הבן"
המתלוננות פנו לנאשמת, בין היתר, לאחר שפירסמה עצמה במודעה בעיתון מקומי שבה נכתב "מוציאה כישופים קשים על ידי שדים ומחזירה אהבות". מי שגרם לפתיחת החקירה המשטרתית היה בנה של המתלוננת הראשונה בתיק, מ', שנדהם לגלות כי הנאשמת הוציאה מאמו 362 אלף שקלים.
את הסכום הזה שילמה מ' בתמורה לכך שאבישג תסייע לה לחתן את בנה. על פגישתן הראשונה סיפרה כי "אבישג פתחה בקפה ודיברה ואמרה שהיא תעזור, שהבן שלי יתחתן". בהמשך, לדבריה, אבישג הדליקה נרות וקשרה שקית סביב מותניה. מהטיפול הראשון יצאה מ' ב"זול", יחסית: היא שילמה 5,000 שקלים במזומן. לאחר מכן "עזרה" הנאשמת למ' לקבל הלוואות בסכומים של 55 אלף שקלים שאותם העבירה לידיה.
אבל אבישג לא הסתפקה בכך. לדברי מ', הנאשמת ניצלה עד תום את אומללותה ואמרה לה שמטרת הטיפולים היא למנוע מוות צפוי של נכדתה. "הבת שלך עצבנית, יהיה לה סרטן בקיבה, אם לא תשלמו 50 אלף שקל היא תמות", צפתה ה"מטפלת".
מ' סיפרה כי הלינה באוזני הנאשמת על הכספים הרבים שזו דורשת ממנה. "אמרתי לה, 'אבישג, אני לא יכולה, את מבקשת כל כך הרבה כסף', אז היא ענתה לי, 'מה את רוצה שהמשפחה שלך תמות?!'" כאשר נשאלה המתלוננת בביהמ"ש עם מי מתקשרת הנאשמת כדי לעזור לה, ענתה: "עם שייח', אני לא יודעת. היא אומרת שהשייח' מביא לה חומר שהיא עושה טיפולים".
המתלוננת השנייה בתיק, א', סיפרה בבית המשפט כי באותה תקופה היתה שרויה בדיכאון והרגישה כאבים בגופה. "אבישג אמרה לי שיש לי שדים ושיש לי שלוש סתימות בעורקים בלב. היא אמרה גם שהילדים שלי ימותו ושלבת שלי יוציאו את הרחם".
הפתרון שהציעה לכך אבישג היה גירוש השדים. "הנאשמת אמרה לי שהיא צריכה לקום בלילה, לדבר עם השדים, לעשות כל מיני פעולות. וזה דורש עבודה". ואיך נראתה העבודה? א' סיפרה: "היא לקחה סתם שקית וקשרה לי מתחת לבטן. איזו שקית זו היתה? כמו שקית של זבל". תמורת הטיפול המדובר העבירה לה א' לא פחות מ־34 אלף שקלים.
"פעלה כמו פתיה"
המתלוננת השלישית, י', היא מורה לשעבר בתיכון לספרות ולשון, והשופט רוזן כתב עליה כי היא "אישה משכילה ורהוטה בלשונה, שפעלה בענייננו כמו פתיה בדרך שאינה מתאימה לדרכה".
י' ביקשה מאבישג לפתור את המשבר שנקלעה אליו לאחר שהתגרשה מבעלה בתום 30 שנות נישואים, והעבירה לה 76 אלף שקלים בתמורה לכך.
אבישג טענה להגנתה, בין היתר, כי היא עוסקת בייעוץ רוחני ובעזרה לאנשים וכפרה בכך שהיא עוסקת בכישוף. לגרסתה, עשתה זאת בהצלחה לא מעטה, מששיפרה את מצבן של כל אחת מהנשים.
השופט רוזן נתן אמון מלא בעדויות של שלוש המתלוננות כשקבע כי כל אחת מהן "העידה בביהמ"ש על איומים במחלות ובמיתות של בני משפחה באם לא תשלם לנאשמת את הכספים שנדרשו על ידיה".
על חוסר מהימנותה של אבישג כתב השופט כי "עניין לנו בנאשמת המוכנה לומר כל דבר, מופרך ככל שיהיה, על מנת להסביר את זרימת הכספים שנותבו לרשותה".
בפן המשפטי קבע השופט כי "גם איום בפגיעה על־טבעית, מיסטית או קוסמית, יכול בנסיבות מסוימות לעלות לכדי איום".
• • •
מומחה יקבע:
האם נהג האוטובוס סובל מבעיות בריאות בגלל אופי עבודתו?
ת יקים אזרחיים, בייחוד תיקים המתבררים בבתי הדין האזוריים לעבודה השונים, עמוסים לעייפה בסוגיות רפואיות ובספרות מקצועית חובקת עולם. הרופאים המומחים מוזמנים לבית המשפט, לעיתים קרובות, כדי להוכיח את הקשר הסיבתי בין המחלה שלה טוען התובע לבין עבודתו.
כך קרה לאחרונה במקרה של נהג אוטובוס מדרום הארץ שביקש להוכיח בבית הדין לעבודה, בפסק דין תקדימי, קשר סיבתי בין החמרת מחלת הטחורים שממנה הוא סובל לבין עבודתו כנהג אוטובוס.
עבודתו, לדבריו, נמשכה בקווים העירוניים והבין־עירוניים בין 8 ל־12 שעות ביום וכללה הפסקות קצרות בין נסיעה לנסיעה. שלושה רופאים מומחים הופיעו בבית הדין האזורי, אשר דחה את תביעתו תוך כדי קביעה שאין קשר סיבתי (להבדיל מהחמרה) בין המחלה לבין עבודתו.
נהג האוטובוס לא הרים ידיים והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, וזה קבע כי מעיון בחוות הדעת הרפואיות יש אכן הסכמה כללית כי תנאי עבודתו של התובע אינם גורמים לטחורים, אולם "דומה כי יש גישות רפואיות שונות בשאלה אם תנאי העבודה מחמירים את המחלה".
השופטים הוסיפו כי ניצנים לאפשרות זו (שאלת ההחמרה) עולים, גם במשתמע, מתוך חוות הדעת הרפואיות. כיוון שכך החליט בית הדין הארצי להיות זהיר: השופטים, בשל הסוגיה התקדימית, החליטו להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לעבודה ולמנות רופא מומחה נוסף (רביעי) שמומחיותו היא בתחום הפרוקטולוגיה.
תפקידו של מומחה זה יהיה "ללבן את ההיבטים הרפואיים והמשפטיים לרבות בשאלה בקיומן של אסכולות שונות ובשאלת ההחמרה".
• • •
בעל פאב, תפסת לקוח מעשן? לא כדאי לך לקרוא לפקחים
בראשית שנת 2013, בשני מועדים שונים, התקבלו במוקד עיריית הרצליה תלונות על לקוחות שעישנו בפאב עירוני. מי שהתקשרו למוקד העירוני היו שניים ממנהלי הפאב.
לאכזבתם של בעלי הפאב ומנהליו הוגש כתב אישום דווקא נגד החברה המפעילה את הפאב, "דבלין הרצליה פיתוח בע"מ". על פי כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום לעניינים מקומיים בהרצליה, החברה הואשמה בשתי עבירות של אי מניעת עישון במקום ציבורי.
להוכחת האשמה, הצטיידה התביעה בעדויותיהם של שני מפקחים שהגיעו לפאב והבחינו במעשנים, אלא שבסופו של דבר החליט השופט אילן סלע לזכות את החברה בהכרעת דין מנומקת.
כנקודת מוצא כתב השופט, כי "המחוקק לא ביקש להפוך את מחזיק המקום הציבורי לשוטר או לפקח ולא להעניק לו זכויות אכיפה כדי למנוע עישון".
השופט קבע כי המחוקק מנה כמה פעולות שאם בעלים של מקום ציבורי עשה אותן הרי הוא מילא את חובתו החוקית. לדעת השופט, "די בדרישה להפסקת העישון ממי שנתפס בקלקלתו והימנעות ממתן שירות לאדם כזה כל עוד הוא לא נענה לדרישה וכיבה את הסיגריה". השופט הוסיף כי הוא נותן אמון בעדויותיהם של מנהלי המשמרת, שהעידו על הקושי לתפוס את כל המעשנים.
עוד ציין השופט כי עדותו של אחד הפקחים על כך שהמקום היה תמיד "אפוף עשן" "לא עלתה בקנה אחד עם מספר המעשנים שנתפסו על ידי המפקחים: ארבעה בביקור הראשון ושניים בביקור השני במתחם שהכיל יותר מ־250 איש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו