האופניים: ידידים של הגוף

כל אחד שיוצא לרחוב הישראלי רואה יותר ויותר גברים ונשים רוכבים על אופניים. במקביל נפתחו בישראל חנויות שבהן אפשר לרכוש אופניים מהיצרנים הבולטים ביותר בעולם. מסקר שערכה עמותת אור ירוק באוקטובר השנה עולה כי ל־65 אחוזים מהציבור יש לפחות זוג אופניים אחד.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

גם כותב שורות אלה הוא רוכב אופניים, הרואה ברשימה זו סוג של שליח ציבור לעת מצוא. הסיבה לכך היא שרוכבים רבים, רבים מדי, רוכבים באופן לא נכון; האוכף־הכיסא נמוך מדי, ורוכבים אינם דוחפים את הפדל באמצעות החלק הנכון של הנעל. רכיבה בלתי נכונה עלולה לגרום לכאבי ברכיים, אף שהרכיבה הנכונה היא ידידותית לברכיים, בניגוד לריצה, גם כשהסחוסים שחוקים.

לצורך רשימה זו, העוסקת בפציעות ספורט האופניים ובייחוד בדרכים למנוע אותן, הסתייעתי בד"ר דרור לינדנר, אורתופד, רופא בכיר ביחידה לפגיעות ספורט וניתוחים ארתרוסקופיים (בעזרת מצלמה) מהמחלקה האורתופדית בבית החולים אסף הרופא. כמו כן, משמש לינדנר מרצה במכון וינגייט.

הערך המוסף בראיון שערכתי עם ד"ר לינדנר הוא בכך שהרופא הצעיר, בן 39, הוא גם היום ספורטאי פעיל בענף הטריאתלון (שחייה, אופניים וריצה). לפני 12 שנה היה סגן אלוף ישראל ברכיבת אופניים נגד השעון. לדבריו, הוא נאלץ לנטוש את הספורט התחרותי כי "הרפואה גזלה ממני יותר מדי זמן ואי אפשר לשמר את האינטנסיביות של האימונים".

בפתח דבריו אומר הרופא כי מרבית העבודה של רוכב האופניים נעשית על ידי הגפיים התחתונות, בעיקר על ידי שרירי הארבע ראשי (שרירי הירך) וכן על ידי שרירי השוק. הוא מסביר כי "גם שרירי הגב ושרירי הידיים עובדים ברכיבה, אולם במידה פחותה. הרגליים, הלב והריאות נושאים במרבית המאמץ. חד־משמעית! זה כמובן משליך על פציעות של הגפיים התחתונות וגם על פציעות גב, אף שהגב אינו משתתף ברכיבה".

ד"ר לינדנר ממהר לבשר לנו בשורות טובות: רכיבה של שש עד שמונה שעות בשבוע, של רוכב חובב ממוצע, מועילה מבחינה תפקודית. האופניים הם, לדידו, הידידים הנאמנים של הלב, הריאות, הסחוסים, השרירים (של הגפיים התחתונות) ונפש האדם. לעומת זאת, הוא אומר בביטחון כי "ספורט תחרותי לאדם שמתפרנס מתחרויות ומקדיש לספורט זה בין שש לשמונה שעות ביום, אינו בריא לגוף בגלל מאמצי היתר של הרוכב".

על שימור הסחוסים של הרוכב, אומר הרופא: "ספורט האופניים הוא גם הספורט הטוב ביותר לסחוס. הסחוס לא אוהב לחץ, לא אוהב את הקומפרסיה הפועלת אצל הרצים, אלא את התנועה ששומרת עליו. לעומת זאת, בריצה אתה מפעיל משקל של פי שבעה-שמונה ממשקל הגוף מפני שאתה נוחת על רגל אחת ולא מניח אותה. הסחוס הוא בצבע לבן, חלק, והנוזל המזין אותו צמיג וצהבהב. התנועה עצמה של רוכב האופניים משמרת אותו.

ד"ר דרור לינדנר // צילום: יוסי זליגר

"בגוף יש כלל: מה שאתה לא משתמש בו - הולך לאיבוד. תאמן את השריר, תאמן אותו במשקולת, והוא יתפתח. אל תזיז אותו, והוא יצטמק. העצם, למשל, היא בדיוק ההפך מהסחוס: היא אוהבת את הלחץ".

ד"ר לינדנר מחלק את הפציעות של הרוכבים לשניים: פציעות טראומטיות (נפילה, אירוע פתאומי) ושימוש ומאמץ יתר. "ברכיבת שטח", הוא אומר מניסיונו, "הרוכב מסתכן יותר בפציעות טראומטיות כאשר הוא מועף מעבר לכידון. הרוכב נוחת על יד מושטת. הפציעה השכיחה ביותר היא של עצם הבריח, עצם ארוכה המהווה חלק מחגורת הכתף. פציעה נוספת הנכללת בפציעות טראומטיות היא שברים בשורש כף היד".

הסיבות לכאבים ולפציעות עקב שימוש ומאמץ יתר הן מגוונות. "הכיסא לא בגובה ובמיקום המדויקים. הנעל, נעל הספורט הרגילה או נעל הרכיבה, לא נמצאת בזווית הנכונה. קיימת גם תופעה נפוצה של הירדמות איבר בגוף תוך כדי הרכיבה (תחושת נימול - צ"ה). ההירדמות נוצרת ממצב של כליאת עצבים. ההירדמות אומרת שאחד העצבים סובל. תנוחה לא נכונה של הרוכב יכולה ליצור את הבעיה של כליאת העצבים. הפתרון האפשרי שעשוי לגרום להיעלמות ההירדמות הוא שינוי תנוחת האיבר הרדום תוך כדי הרכיבה".

כדי להסביר בעיה נפוצה של רוכבים, ממחיש זאת הרופא בתיאור הבא: "האויב הגדול ביותר של רוכב הכביש הוא הרוח. הואיל והרוכב רוצה להיות כמה שיותר אווירודינמי, הוא מכופף את עמוד השדרה המותני וכדי לראות את הדרך הוא גם מרים את הראש. תנוחה זו של כיפוף עמוד השדרה המותני ויישור יתר של עמוד השדרה הצווארי, לאורך זמן, אינה בריאה לחוליות עמוד השדרה".

רוכבים רבים, מספר ד"ר לינדנר, באים אליו בגלל כאבים בקדמת הברך, כאבים בעצם הפיקה. "הפיקה", מסביר הרופא, "היא עצם צפה. היא מעין מנוף מכאני המחבר את השריר הארבע ראשי (שרירי הירך) אל עצם השוק, וזוהי הפציעה הנפוצה ביותר בקרב רוכבי האופניים.

"כאשר רוכב אופניים בא אלי ומתלונן שיש לו כאבים בקדמת הברך, השאלה הראשונה שאני שואל אותו היא אם הוא שינה משהו במיקום של נעל הרכיבה. לפעמים תזוזה של הנעל בכמה מילימטרים עלולה לגרום לכאבים האלה. הפתרון לכאבים בקדמת הברך במרבית המקרים אינו ניתוחי אלא טיפול שמרני, בעיקר של פיזיותרפיה, וכיוון האופניים".

ד"ר לינדנר מפטיר, שלא בבדיחות הדעת, כי הרוכבים נחלקים לאלה שכבר נפלו מהאופניים ולאלה שעוד ייפלו. בנימה מעודדת מאוד ואופטימית הוא אומר לנו כי בזכות היתרונות הגדולים של ספורט זה והתנאים הטובים בישראל (מזג אוויר ומפת שבילים מתפתחת): "לכו לרכוב. חבל לכם על הזמן".