מחקר: זיכרונות לטווח ארוך ניתנים לשחזור

בשורה עתידית לחולי אלצהיימר • מחקר חדש מגלה: מערכת העצבים מסוגלת לשחזר קשרים אבודים בין הסינפסות, המקשרות בין תאי עצב למטרה • המשמעות: אם ניתן יהיה לשחזר את הקשרים, יוכלו חוקרים לשחזר גם זכרונות לטווח ארוך

האם חוקרים הצליחו לשחזר זיכרונות אבודים? במשך עשרות שנים האמינו מומחים למדעי המוח כי זיכרונות מאוחסנים בסינפסות, אזור המפגש בין תאי עצב לתאי מטרה, שנהרסים על ידי מחלת אלצהיימר. אולם מחקר חדש מספק מידע חדש הסותר את ההנחה הישנה. 

"זיכרון לטווח רחוק לא מאוחסן בסינפסות", אמר דיוויד גלנזמן, אחד מהמחברים הבכירים של המחקר, שפורסם ב- eLife, מגזין מדע המופץ חינם ברשת. גלנזמן, פרופסור לנוירוביולוגיה ולביולוגיה ופיזיולוגיה אינטגרטיבית באוניברסיטת UCLA, הוסיף כי מדובר ב"רעיון רדיקלי, אך לשם מובילות הראיות. מסתמן כי מערכת העצבים מסוגלת לשחזר קשרים אבודים בין הסינפסות. אם נצליח לשחזר את הקשרים בין הסינפסות, הזיכרון יחזור. זה לא יהיה קל, אבל אני מאמין שזה אפשרי".

לדברי החוקר הבכיר, המחקר הוא בעל משמעות אדירה לחולי אלצהיימר, שכן רק משום שהמחלה גורמת להרס הסינפסות, אין זה אומר כי הזיכרונות הושמדו. "כל עוד הנוירונים חיים, הזיכרון יהיה שם, מה שאומר שניתן לשחזר חלק מהזכרונות האבודים בשלבים המוקדמים של אלצהיימר. עם זאת, מאחר ובשלבים מאוחרים יותר של המחלה הנוירונים מתים, סביר להניח שאת הזכרונות האלה כבר לא ניתן יהיה לשחזר. 

הצוות של גלנזמן חקר סוג מסוים של חילזון ימי הנקרא אפליזיה (Aplysia) בניסיון להבין את יכולות הלמידה והזיכרון של החיה. תוצאות הניסוי הצביעו כי הקשרים האבודים בין הסינפסות ככל הנראה שוחזרו. "משמעות הדבר היא שהזיכרונות כנראה לא מאוחסנים בסינפסות, אלא במקום אחר", אמר גלנזמן. על אף שטרם הוכיחו זאת, גלנזמן חושב שהזיכרון שלנו מאוחסן דווקא בגרעין של הנוירונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר