בג"ץ בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור, דן בעתירה של חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד) יחד עם ארגון עדאללה והאגודה לזכויות האזרח, כנגד החלטת ועדת האתיקה של הכנסת להרחיקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה למשך שישה חודשים (למעט השתתפות בהצבעות). היועץ המשפטי של הכנסת, ביקש מבג"ץ לדחות את העתירה. פסק הדין יינתן במועד אחר.
ההחלטה התבססה על שתי התבטאויות של חה"כ זועבי מן החודשים האחרונים: הראשונה, ההתבטאות באשר לחוטפי שלושת הנערים – אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער ז"ל ("הם לא טרוריסטים ...") אשר נאמרה בעת שגורלם של הנערים עדיין לא היה ידוע, והשנייה - הקריאה להפסיק את התיאום הביטחוני עם הרשות הפלשתינית ו"להטיל מצור על מדינת ישראל במקום לנהל משא ומתן איתה", שנכתבה במאמר בעיצומה של הלחימה בעזה במבצע "צוק איתן".
בעתירה טענה ח"כ זועבי כי ועדת האתיקה אינה מוסמכת להטיל על חבר כנסת סנקציות בגין הבעת דעותיו הפוליטיות, וכי בכל מקרה הסנקציות שהוטלו עליה הן בלתי מידתיות ומפלות ביחס למקרים אחרים שנדונו בוועדת האתיקה.
בתגובת הכנסת שהוגשה באמצעות היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון ועו"ד ד"ר גור בליי, נטען כי לוועדת האתיקה יש סמכות להטיל סנקציות אתיות גם על התבטאויות פוליטיות של חברי כנסת שנעשות במילוי תפקידם, דווקא משום שהם אינם נושאים באחריות אזרחית או פלילית על התבטאויות אלה בשל חסינותם.
בתגובה מובהר כי התבטאויות אלה, במיוחד בהקשר בו נאמרו, מהוות הפרה של חובת הנאמנות החלה על כלל חברי הכנסת, ואינן עולות בקנה אחד עם טובת המדינה לה מחויבים חברי הכנסת על-פי הכללים, אף לא בפרשנות הרחבה ביותר שניתן לתת למונח זה. לעניין הסנקציה שהטילה הוועדה, נטען כי בהתחשב בחומרת ההתבטאויות, בעיתוי בו נאמרו ובעובדה שכמחצית מתקופת ההרחקה חלה בתקופת הפגרה, הרי שהעונש הוא מידתי וסביר.
במהלך הדיון התייחס נציג הכנסת, עו"ד גור בליי, לבקשת השופטים לטענה כי העונש שהוטל על זועבי אינו מידתי: "אין חולק על מדובר בעונש כבד וחסר תקדים במובנים רבים. לא מצאתי תקדים כזה. זה משקף את החומרה שבה ראתה הוועדה את הדברים וכן את העיתוי בו הם נאמרו. אני מאמין כי דברים אלה אם לא היו נאמרים במהלך המלחמה, הם היו מקבלים גישה אחרת בעניין הענישה".
השופט סלים ג'ובראן העיר על כך: "הדברים שנאמרו הם דברים קשים וגם העיתוי, אין על כך ויכוח. השאלה היא, האם בשלב מאוחר יותר העותרת לא חזרה בה מחלק מהדברים. כשהיא אמרה שהיא לא בעד החטיפה ואינה מסכימה איתם. והיא נגד פגיעה בחפים מפשע ישראלים ופלשתינים כאחד. השאלה האם זה יכול להשפיע על שיקול הדעת של הוועדה?".
עו"ד חסן ג'בראין, מארגון עדאללה, טען כי "מצור" – הכוונה היא מצור מדיני על ממשלת ישראל", השופט חנן מלצר העיר: "זה לא הולך בפירושים. נאמר "להטיל מצור על מדינת ישראל" לזה אדוני ייתן הסבר".
ראש ההרכב, המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור הקשתה: "האם אדוני יכול להצביע בפנינו, על מקרה אחד, בפרלמנטים בעולם של התבטאות דומה להתבטאות שלפנינו, שעבר לסדר היום?".
השופטת אסתר חיות הדגישה: "כאשר יש התבטאות של ח"כ הנוגדת את המכנה המשותף המינימלי שצריך להיות ואומר דברים שהם לא רק מקוממים חלק מהציבור, אלא יש בהם פיסת עמדה נגד המדינה. מציעים להטיל מצור על המדינה. להפסיק תיאום בטחוני עם המדינה. מזדהים עם אנשים שחוטפים ילדים – איך מיישבים את האמירות הללו עם טובת המדינה הבסיסית ביותר?... אני כשלעצמי לא מצליחה להבין איך אדם שמצהיר על עצמו שהוא דוגל באי אלימות יכול לומר על חוטף ילדים שהוא לא טרוריסטי. זה 'שלג שחור'. מה זה אדם שחוטף ילד בדרך הביתה והורג אותו בדם קר, יש הגדרה אחרת מאשר טרוריסט?".
ח"כ דני דנון שהגיע לדיון, אמר לפני תחילתו: "לא מספיק להרחיק את זועבי מהמליאה, צריך להרחיק אותה מכנסת ישראל. המשמעות שאנשים שהם אויבי העם, אנשים שמייחלים לנפילתנו, שתומכים באויבנו, יהיו חלק מהכנסת – זה בעצם לתת פרס לטרור, סכנה לדמוקרטיה וסיוע לחמאס ולחיזבאללה". דנון הודיע כי בכוונתו לעתור לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה לפסול את ח"כ זועבי מהתמודדות בבחירות לכנסת הבאה.
מפלגת בל"ד מסרה בתגובה בתום הדיון: "אנו מקווים כי שופטי בג"ץ יעמידו חומת הגנה משפטית למול מסע ההסתה והאלימות הפרלמנטרית חסרת התקדים של ממשלת נתניהו וסיעות הימין שהפרו כאן את החוק והאתיקה כאחד, שכן המסר שיצא מכאן יהדהד לניסיונות נוספים נגד ח"כ זועבי ונגד נציגי הציבור הערבי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו