שיגעון בחלל

הדקות הראשונות של "שומרי הגלקסיה" מספקות את כל מה שאפשר לבקש מסצנות הפתיחה של סרט קיץ. השנה היא 1988, וילד יפה נפש עם פנס בעין ועם ווקמן בעל אוזניות ספוג כתומות נכנס לחדר בית חולים כדי להיפרד לנצח מאמו חולת הסרטן. האם נופחת את נשמתה, ואילו הילד, פיטר שמו, רץ בעיניים דומעות למגרש החניה, שם מופיעה לפתע חללית ענקית ששואבת אותו לתוכה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עשרים ושש שנים לאחר מכן, ופיטר, שאומץ וגודל בידי חבורת שודדי חלל, בגר והפך לגנב בין־גלגקטי ששמו Star Lord. הוא נכנס אל תוך מערה כלשהי על כוכב לכת נטוש, מרכיב את אוזניות הספוג הכתומות של הווקמן על אוזניו, לוחץ "פליי" ומתחיל לנענע את האגן בלהט לצלילי "Come and Get Your Love", להיט נשכח משנות השבעים של להקת Redbone. קרדיטים.

ההקדמה האמוציונלית והיעילה הנ"ל שואבת את הצופים אל תוך הסרט באופן מושלם, תוך כדי שהיא משלבת בכישרון ניכר בין המסורת שהותוותה בידי ממציאי הבלוקבאסטר המודרני, ג'ורג' לוקאס וסטיבן שפילברג ("מלחמת הכוכבים", "אינדיאנה ג'ונס"), לבין פארודיית הפולחן "שיגעון בחלל" ("Spaceballs") של מל ברוקס, שעשתה צחוק מוחלט מהמסורת הזאת. יש בה פאתוס, יש בה תחושת פליאה, יש בה מודעות עצמית, יש בה הומור, יש בה נוסטלגיה, והכי חשוב, יש בה הבטחה גדולה לכיף.

החדשות הטובות הן שהתסריטאי־במאי ג'יימס גאן ("Slither", "Super") מקיים את ההבטחה הזאת בענק. "שומרי הגלקסיה" הוא באמת הסרט הכי כיפי שמוקרן כעת בקולנוע, ובהפרש ניכר. החדשות העוד יותר טובות הן שאין חדשות רעות.

איך שלא תסתכלו על זה, אולפני מארוול הצליחו לשלוף כאן שפן רציני מהכובע. עם חבורה חדשה לחלוטין של דמויות, ללא גיבור־על אחד לרפואה, ועם סיפור שאינו מתקשר באופן ישיר ליקום של מארוול שהכרנו עד כה, גאן וחברי הצוות שלו מרחיבים את היריעה באופן מקסימלי, ומניחים על המסך יצירה קצבית, שנונה ומסעירה שאינה סובלת ממחסור בביטחון עצמי. התוצאה אולי אינה משתווה לסרטי הטרילוגיה המקורית של "מלחמת הכוכבים" (משימה בלתי אפשרית, כנראה), אך אם גם אתם הרגשתם שמארוול קצת מדשדשים ותקועים במקום מאז "הנוקמים", רכבת ההרים המפנקת והצבעונית הזאת בהחלט תגרום לכם לשנות את דעתכם ב־180 מעלות.

דביבון לא אכפת לי

הסיפור - שממהר לחבר בין פיטר לבין ארבעה פורעי חוק אהבלים בברית של אינטרסים, ושולח אותם לקרב אדיר מול פסיכופת גדול וכחול בשם רונן המאשים, שנחוש להשמיד כוכב לכת שלם על כל יושביו - פשוט למדי. ובכל זאת, בזכות הדגש שמושם על בניית חמשת הגיבורים ועל הריבים המשעשעים והתכופים ביניהם, בזכות הטון השטותניקי ועתיר הרפרנסים ששולט בתסריט, ובזכות פאנצ'ליינים לא מאוד הגיוניים כמו "אנחנו בדיוק כמו קווין בייקון!" - זה עובד.

מלבד פיטר (כריס פראט, "מחלקת גנים ונוף"), הצופים פוגשים גם את גומורה (זואי סלדנה, "אווטאר"), מתנקשת ירוקת עור עם סוגיות משפחתיות סבוכות, את דראקס (המתאבק המקצועי דייב בטיסטה), גברתן אדום עור שנחוש לסגור חשבון עם המניאק שרצח את משפחתו, את רוקט (בראדלי קופר, "חלום אמריקני"), דביבון ציני ומתחכם שנשמע כמו כריסטופר, האחיין של טוני סופרנו, ואת גרוט (וין דיזל, "מהיר ועצבני"), עץ עם לב זהב ואוצר מילים די מוגבל. כולם מצוינים, כולם מצחיקים, וכולם מקבלים את הרגעים שלהם בזרקור. וכשהחבורה מתאחדת ופועלת יחד, במין שלומיאליות אנדרדוגית שמאפיינת את הסרט כולו, זה רק הולך ומשתפר.

"שומרי הגלקסיה" מקפץ בין עולמות וכוכבי לכת, מציג דמויות משנה צבעוניות (דוגמת "האספן", שמגלם בניסיו דל טורו), מדגמן לא מעט לב ונשמה, מהדהד לפרקים את טרנטינו (בכל מה שקשור לפסקול, לפחות), ומתהדר בכל התפאורה והאפקטים הדרושים לאופרת חלל שמבקשת להרוויח את כבודם של מעריצי הז'אנר. העיצוב המושקע והמרהיב מסגיר את התקציב הנדיב (170 מיליון דולר, על פי הדיווחים) שהועמד לרשותו של הבמאי, ואפילו התלת־ממד נראה הפעם כמו חלק אינטגרלי מהחוויה, ולא כמו סתם משהו שנוסף ברגע האחרון, כדי להקפיץ את ההכנסות בקופות.

אני אהיה האחרון לטעון שהסרט חף מבעיות. לא כל הבדיחות פוגעות במטרה (וחלקן מעט מאולצות), סצנות הקרב האוויריות ממוחשבות מדי ומקוטעות מדי, ומעוררות געגועים למודלים הישנים והטובים של ILM (חברת האפקטים שייסד ג'ורג' לוקאס ב־1975), הרע הראשי אינו מספיק מפחיד ו/או מעניין (למרות שהלוק שלו די מגניב), וגאן וחבריו לא באמת ממציאים כאן שום דבר חדש. אבל גם כך, "שומרי הגלקסיה" אינו מתקשה למקם את עצמו גבוה מעל שאר שוברי הקופות שיצאו הקיץ. וגם כך, הספקתי כבר לראות אותו פעמיים.

כבר כמה שנים טובות ג'יי.ג'יי אברהמס ("סופר 8", "סטאר טרק") מנסה לסמן את עצמו כיורש של שפילברג ולוקאס, והעובדה שהוא עמל כרגע על הפרק הבא בסידרת "מלחמת הכוכבים" רק צפויה לחזק את ההשוואה הזאת. אבל דווקא גאן, שהגיח לפתע משום מקום, מסתמן כעת כמי שפיצח את הדרך שבה אפשר לשדרג את הנוסחה המנצחת שהשניים פיתחו, ולעדכן אותה למאה ה־21. לראיה, "שומרי הגלקסיה" שם את "סטאר טרק" (וגם את "אווטאר", לצורך העניין) בכיס הקטן. מעניין לאן הוא ינווט את ספינת החלל שלו מכאן.

"שומרי הגלקסיה" ("Guardians of the Galaxy"), במאי: ג'יימס גאן. ארה"ב 2014

yishai.kiczales@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו