בבית העלמין הצבאי בחולון הובא היום אחר הצהריים למנוחת עולמים סמ"ר גל בסון (20), לוחם סיירת "יהל"ם" של חיל ההנדסה שנהרג אתמול ברצועה. ספדו לו אימו פנינה, אחיו הבכור בן, איש מילואים שקיבל את ההודעה על מות אחיו הצעיר בעודו נלחם בעזה, וחברתו אלמוג.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בסון ז"ל הוא ההרוג השלישי מהעיר חולון במבצע "צוק איתן". קדמו לו סמ"ר בניה רובל מהצנחנים, שהיה חבר של גל בסון ז"ל ונהרג שבוע קודם לכן, ורב סרן צפריר בר אור ז"ל מחטיבת גולני.
גל בסון ז"ל למד בבית הספר התיכון קרית שרת בחולון במגמת ספורט, חבר בנבחרת האתלטיקה, שיחק כדורסל בקבוצת הנוער של הפועל חולון ואף נטל חלק בעבר במשלחת תלמידי תיכון שטסה לגרמניה להפגש עם תלמידים מרמאללה בכינוס העוסק בדו קיום.
"הוא היה אידיאליסט, מלא במוטיבציה לשרת ובחר בחיל ההנדסה כי רצה תפקיד משמעותי. השקיע בקורס בחיל והתקדם מעלה. גם שם סחף אחרים כמו בתקופה שלמד בתיכון. איש צעיר עם חיוך כובש שכולם נשבו בקסמו" אמרו החברים והמורים לשעבר.
סמ"ר גל בסון הותיר אחריו זוג הורים, פנינה ואלי, אח בכור בן (23) ואחות קטנה לינוי (16 וחצי).
"אתה הגיבור של כולנו"
אלפים גדשו את החלקה הצבאית בבית העלמין בכפר ורדים בגליל המערבי וליוו למנוחת עולמים את בן היישוב לוחם השריון סמ״ר גיא לוי שנהרג ביום שישי בהיתקלות עם מחבלים בעזה.
לוי ז״ל בן 21 במותו הותיר אחריו הורים רן וגליה ואחות ארין. בין אלפי המשתתפים בלוויה היו גם חבריו של גיא מהיחידה שלבשו חולצות עליהן הודפס הכיתוב: ״החברים של לוי. תמיד נזכור אותך״.
ארין אחותו של גיא ז״ל ספדה לו ואמרה בדמעות: ״קשה להתעורר לעולם הזה כשאתה לא כאן. קשה לתאר את הכאב. אתה הגיבור של כולנו והגיבור הפרטי שלי. אני אוהבת אותך אח שלי תשמור עלינו מלמעלה״.
סמ"ר גיא לוי ז"ל
גליה לוי אימו של לוחם השריון שנהרג אמרה בהספד שנשאה לבנה: ״ברגעיך האחרונים לא הייתי שם איתך לחבק ולעזור. גאיוש שלנו הדף קצר מלתאר את חייך הכל כך מלאים, הגשמת את חייך במלואם ועצרת פתאום. ילד ללא הפסקה. גיא שלי ילד אהבה אתה, היית המורה שלי ואני מרגישה חלל עצום וכאב גדול על האובדן. אני עוזבת לך את היד לא ברצון״.
ראש מועצת כפר ורדים סיון יחיאלי ספד אף הוא לגיא ז״ל ואמר: ״גיא. אנחנו עומדים כאן קהל רב עצום וכואב. ומנסים לעשות את הבלתי האפשרי למצוא את נוסחת הפלא להתמודד עם הכאב. חבריך הרבים יחבקו את הוריך וישובו לחזית כדי להמשיך ולהילחם. כולנו הכרנו אותך וידענו מאיזה חומר אתה עשוי. נתינה ואהבה היו בך תמיד. אנחנו נפרדים ממך בכאב עצום גיא שלנו. הילד השובב והלוחם האמיץ. כולנו גאים בך ומודים לך״.
"כואב לדבר עליך בלשון עבר"
בבית העלמין בקיבוץ גינוסר הובא למנוחות לוחם ההנדסה הקרבית, סמ"ר גיא בוילנד, 21. יותר מאלף איש, בהם חברים לנשק, וחברי הקיבוץ, ובראשם ההורים אדוה וגלן, ליוו אותו בדרכו האחרונה. שישה לוחמי הנדסה קרבית נשאו את הארון. הדוד ירון אמר קדיש בקול רועד ועל הקבר נישאו הספדים.
סמ"ר גיא בוילנד
רותם גופר, דודתו, הספידה ואמרה: "כואב לדבר עלייך בלשון עבר. הילד הג'ינג'י בעל השיער הארוך שממש לא מזמן התקצר. וחיוך מבויש שמסתיר יותר ממה שמגלה. אוהב את החיים ומוקף בחברים. נולדת למשפחה מיוחדת, חמה ומלוכדת כך הייתם מחוברים האחד אל השני, באהבה, בהבנה עמוקה ללא מילים, ואיזון הרמוני שגרם לכל הסובבים אתכם להתפעל. ברוך זכרך, כבר מתגעגעים, כל המשפחה".
"ההלם והתדהמה גדולים"
מיכל אמיר בן אשר, הספידה בשם הקיבוץ, " קטנות המילים. האמת הפשוטה היא כי גיא, במותו ציווה לנו את החיים. מנער גינגי' תאב מוסיקה וחיים, הפך באחת ללוחם נועז, מופת ודוגמה לבני התשחורת הצועדים ביננו, יחפים בדרך כלל, עד שמגיע רגע נעילת הנעליים הצבאיות, ואז מבלי משים הם חוד החנית של הקיום שלנו כאן".
"ההלם התדהמה והרצון לחבק אתכם ולתמוך גדולים מאיתנו. אנחנו משתדלים, כל העם הנהדר הזה, בזכות גיא וחבריו, להיות איתנים בעורף למען הניצחון בחזית".
יוסי ורדי, ראש המועצה האזורית עמק הירדן: "גיא היה חייל מסור, הבין את הצורך לשרת וקיבל פעמיים חייל מצטיין. לאחרונה עסק באמל"חיה, שם יצר אפודי מגן, ותחת ידיו הטובות וכישרונו היצירתי יצאו אפודי מגן מיוחדים עם המון פריטים חשובים ושימושיים. גיא אהב מאוד מוסיקה, הוא ניגן בגיטרה ויחד עם חבריו הקים להקה. מטבעו היה בחור ביישן אבל על הבמה הוא פרח. גם עם חבריו היה פתוח ואהוב מאד, בעל הומור ועם שמחת חיים. איבדנו בן יקר ואהוב". במותו הותיר זוג הורים, אחות קים ואח לוק.
כובע מס' 7 נותר מיותם
הבוקר הסתיימו ימי השבעה על מותם של ראשוני הנופלים במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. בני משפחתו של סג"מ בר רהב ז"ל מרמת ישי, שנפל ביומו הראשון של מבצע "צוק איתן", עלו לקברו בבית העלמין בטבעון.
אתמול הם הגיעו למחווה מרגשת בבריכת השחייה בקריית טבעון, שהייתה ביתו השני של הבן שנפל. בר (21) היה שחקן כדורמים מצטיין וכוכבה של קבוצת הפועל קרית טבעון, ואף כיכב בנבחרת ישראל. במשחקים חבש על ראשו תמיד את כובע מספר 7.
פינת הזיכרון בבריכה // צילום: הרצי שפירא
"כדורמים היה חלק משמעותי מאד בחייו של בר", סיפר דודו מורן בנימין (31), שהיה זה שבצעירותו משך אותו למשחק, "הוא כל כך אהב את משחק הכדור מים ובמשחקים תמיד חבש את הכובע. רצינו לבוא ולחזק את הקבוצה שמתמודדת על האליפות, ויחד עם אחיו הצעיר ניר, שהלך בעקבותיו של בר, וגם הוא שחקן כדור מים מצטיין, לתת כתף למאמץ של הקבוצה, והכל לזכרו של בר. גם נעמה ואפי ההורים באו לעודד", סיפר מורן, "זה טורניר הליגה האחרון לפני שלב ההצלבות שבו אנחנו חייבים לנצח שני משחקים. אנחנו תמיד זוכרים את המילים של בר, שהיה מדרבן את כולם לבוא לשחק או לעודד את הקבוצה".
"אפילו לפני שהוא נכנס לעזה הוא לא הרפה, והיה מתקשר ואומר לי: 'אתה בא לשחק. אנחנו חייבים לנצח'. אני נכנס למים לכבודו, כי הוא כל כך רצה שנהיה במשחק הזה", אמר מורן, "כשאני או ניר היינו מחליפים אותו במשחקים, גם אנחנו היינו חובשים את כובע מס' 7. במשחקים היום, החלטנו להציב את כובע מס' 7 בפינת זיכרון בבריכה, כאות זיכרון והערכה לבר - ואף אחד לא יחבוש אותו", סיפר.