צילום: רויטרס
לפעמים בכל זאת יש צדק בכדורגל, גם אם הוא מופיע מאוחר מאוד. לפני ארבע שנים, כשכולם חיכו לפנדלים בין ספרד להולנד, הגיע אנדרס אינייסטה בדקה ה-116 וניצח את המשחק. אמש בין גרמניה לארגנטינה, במשחק טוב יותר מגמר 2010 עם מספר מצבים קורצים בשני הצדדים, כבר חשבו 79 אלף צופים במרקנה ועוד מעל למיליארד צופים בכל העולם שוב בטעות שהגמר יוכרע בפנדלים. ואז הגיע מהלך הניצחון של גרמניה בדקה ה-113- שיתוף פעולה בין מחליפים, אנדרה שורלה פרץ באגף והקפיץ למריו גצה שעצר על החזה ובעט מהאוויר לפינה הרחוקה. גצה שהיה חלש בטורניר הזה (למרות שכבש נגד גאנה) וספג ביקורות קשות בארצו, החליף את מירוסלב קלוזה בדקה ה-89 והפך לאס של יוגי לב שמכריע את גמר המונדיאל ה-20.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הנבחרת הטובה ביותר בעולם היא גם אלופת העולם עם 18 שערי זכות, הופעה היסטורית מול ברזיל בחצי הגמר (1:7) ומאמן התקפי שידע לתקן את הטעויות שלו במהלך הטורניר, גרמניה אלופה. עם נבחרת שמגיעה בקביעות בשנים האחרונות לשלבים המכריעים בכל טורניר גדול, שמצמיחה כיום המון כשרונות, שהגיעה לברזיל בלי השחקן ההתקפי הכי מבריק שלה – מרקו רויס שנפצע ערב הטורניר (וגם בלי אילקאי גונדוגאן, מרסל שמלצר, שטפן קיסלינג ועוד שחקנים נפלאים).
זו זכיה היסטורית! במונדיאל השמיני על אדמת אמריקה לראשונה זוכה במונדיאל נבחרת אירופית. וזו הזכיה הרביעית של גרמניה במונדיאלים – הראשונה מאז 1990 (ובכלל זכיה ראשונה בטורניר גדול מאז יורו 1996). רק ברזיל עם זכיה אחת יותר מקדימה את גרמניה שיכולה בהחלט לטעון לתואר אומת הכדורגל המפוארת ביותר – אם תתחשבו גם בשלוש זכיות ביורו, ובכלל בניהול הכדורגל המצוין, בתרבות כדורגל מנצחת (200 אלף איש צפו אתמול במשחק בשער ברנדנבורג בברלין), בשיא הצופים בעולם הכדורגל, בפיתוח שחקנים.
**
דקות לפני פתיחת המשחק סמי חדירה נפצע בחימום לפני המשחק וכריסטוף קרמר הצעיר עלה לבכורה בהרכב גרמניה במשחק רשמי (הופעה רביעית בלבד בסך הכל). קרמר עצמו נפצע והוחלף (31) בידי אנדרה שורלה. שתי הנבחרות היו קרובות לכיבוש במחצית הראשונה, בו גרמניה החזיקה 72% מהזמן בכדור וארגנטינה חיפשה לעקוץ בחטיפות ובכדורים ארוכים. גונסאלו היגוואין כמעט ניצל טעות איומה של טוני קרוס כדי לכבוש לבד מול השער אבל בעט החוצה – החמצה שתלווה אותו כל החיים. בהארכה רודריגו פלאסיו רשם החמצה דומה. לארגנטינה היו מצבים במתפרצות, גם לאו מסי פיספס צ'אנס נהדר בפתיחת המחצית השנייה – אבל 0 אחד עגול בבעיטות למסגרת ב-120 דקות.
מנגד ג'רום בואטנג היה ענק בהגנת גרמניה, המצטיין במגרש כשלבדו הציל שוב ושוב מצבים מסוכנים. תומאס מולר הנהדר שאמנם לא סיים כמלך השערים (התואר הלך לחאמס רודריגס – 6) אבל הכין מצבים לאנדרה שורלה ולהובדס שנגח קרן לקורה.
גרמניה הנוכחית נבחרת של שחקנים שעובדים קשה, בלי מנהיג אמיתי. אין בה לותאר מתיאוס או אוליבר קאן, ואפילו לא מיכאל באלאק, אבל חבורה של שחקנים נהדרים ומתואמים שמתבסס על השלד של באיירן מינכן.
בשורה התחתונה הקלישאה הישנה חוזרת – כדורגל משחקים 90 או 120 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים. ובצדק.
**
מה שהיה אמור להיות המשחק המאושר ביותר בחייהם של הארגנטינאים – כשלאו מסי יניף את הגביע במרקאנה ומאה אלף ארגנטינאים יחגגו בריו דה ז'ניירו, על אפם ועל חמתם של השכנים והיריבים השנואים מברזיל – הפך למפלה מוצדקת. ארגנטינה נקלעה לפיגור ראשון בטורניר שבע דקות לסיום ולא התאוששה.
מסי נתן טורניר טוב בשלב הבתים אבל ככל שהתקדם הוא הלך ונחלש. אפס שערים בשלבי הנוקאאוט בשלושה מונדיאלים ולמרות זאת הוא זכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר. ארגנטינה לא ספגה בכל הנוקאאוט אבל הכדורגל שהציגה היה דל, משעמם והגנתי. היא כבשה 8 שערים ב-7 משחקים, מביך בנבחרת עם כזו סוללת התקפית.
מסי פותח מבערים על הומלס // צילום: איי.פי
