"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הפרקליטות לעליון: להחמיר עונשיהם של צ'רני וקלנר
עוד מבקשת הפרקליטות בערעור להגדיל את הקנסות שהוטלו על החברות שבאמצעותן בוצעו העבירות
צילום: עמי שומן // קלנר

הפרקליטות לעליון: להחמיר עונשיהם של צ'רני וקלנר

עוד מבקשת הפרקליטות בערעור להגדיל את הקנסות שהוטלו על החברות שבאמצעותן בוצעו העבירות

עדנה אדטו
, עודכן

פרשת הולילנד: בסוף השבוע הגישה פרקליטות המדינה ערעור ובו היא מבקשת מבית המשפט העליון להחמיר במידה ניכרת בעונשי המאסר שנגזרו על הלל צ'רני ואביגדור קלנר, שני נותני השוחד העיקריים. עוד מבקשת הפרקליטות בערעור להגדיל את הקנסות שהוטלו על החברות שבאמצעותן בוצעו העבירות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שופט בית המשפט המחוזי בת"א, דוד רוזן, גזר על יזם פרויקט הולילנד, הלל צ'רני, 3.5 שנות מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי, קנס וחילוט רכוש. על היזם אביגדור קלנר נגזרו 3 שנות מאסר בפועל, נוסף על מאסר על תנאי, קנס וחילוט רכוש.

בערעור נטען כי בפני בית המשפטי המחוזי "הוכחה תמונה קשה וכמעט בלתי נתפסת של מעשי נתינה וקבלה של שוחד חוזרים ונשנים ושל עבירות נלוות לעבירת השוחד - מעשים, שנעשו במהלך שנים ארוכות, בסכומי כסף גבוהים וחסרי תקדים במשפט הישראלי".

צ'רני.צילום: יוסי זליגר

עוד טוענת המדינה בערעור כי בנסיבות שלפנינו, שבהן חומרת העבירה של נותני השוחד היא ניכרת ביותר, היה מקום להחמיר עימם. כך למשל, נטען לגבי צ'רני, כי נותן השוחד ביצע מספר רב של עבירות, בסכומי עתק, כשהשוחד ניתן למספר רב של מקבלים, במהלך שנים ארוכות - ועל כן ראוי להחמיר בעונשו אפילו מעבר למקבל שוחד, שהיקף מעשיו מצומצם יותר באופן משמעותי.

נוסף על כך, נסב הערעור הן על הימנעותו של בית המשפט המחוזי מחילוט מלוא היקף הכספים (שבגינם הורשעו נותני השוחד בעבירות של הלבנת הון); והן על כך שבית המשפט הסתפק בהטלת עונשים סמליים בלבד על החברות שבאמצעותן בוצעו העבירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...