רפואה פרטית בבי"ח ציבורי - מתכון לאסון

אחרי 100 ישיבות שקיימו 13 חברי הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בראשות שרת הבריאות יעל גרמן - פורסמו אתמול עשרות המלצות, אולם ההחלטה שקיבלה כמעט את כל הכותרות היתה ההחלטה שלא להתיר רפואה פרטית (שר"פ) בבתי החולים הציבוריים. ההחלטה התקבלה בסופו של דבר בתמיכת גרמן ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק, שכנראה התפכחו או הבינו סוף סוף כי עירוב הרפואה הפרטית בתוך הרפואה הציבורית הוא מתכון לאסון חברתי ומוסרי. החלטה חשובה זו הצליחה להביא לבלימה משמעותית (אבל לא הרמטית וסופית) של תהליכי ההפרטה הפוגעניים המתרחשים בשנים האחרונות במערכת הבריאות הציבורית בארץ, שמשמעותם הידוק הקשר בין עושרו של האדם לבין איכות וזמינות הטיפול הרפואי שיקבל בתוך מערכת הבריאות הציבורית - בתי החולים ומרפאות קופות החולים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בתקופה האחרונה היה נדמה שבכירי מערכת הבריאות שכחו שחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר מסדיר את כל אספקת שירותי הבריאות בישראל, מושתת, לפי הסעיף הראשון בחוק עצמו, על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. ולא מדובר בסיסמאות אלא בתשתית המוסרית של הרפואה הציבורית, הקיימת בפועל ונראית לעיתים אולי כמובנת מאליה - האזרח בישראל משלם מס בריאות לפי גובה שכרו ואולם את הטיפול הרפואי הוא מקבל לפי חומרת מחלתו.

כאשר מערבים שירות של רפואה פרטית בבית החולים הציבורי - אז יהיה אפשר לקנות תמורת תשלום כספי גבוה (שישולם באמצעות ביטוחי הבריאות הפרטיים) את הבחירה ברופא הבכיר שיטפל בחולה או את הקדמת התור לניתוחים. המשמעות - שבתוך מוסדות הבריאות הציבוריים החולים יטופלו לא לפי דחיפות המחלה אלא רק או בעיקר לפי גובה התשלום שישלמו.

למרבה השמחה, ועדת גרמן ושרת הבריאות התעשתו ממש ביומיים האחרונים והחליטו למנוע את הפרטת שירותי האשפוז הציבוריים. ואולם ההחלטה זו חייבת להיות רק תחילת הדרך במאמץ האדיר הדרוש לשיפור איכות הטיפול הרפואי וזמינותו לכל האזרחים והתושבים במדינת ישראל, בלי הבדל דת, גזע, מין ומצב כלכלי. בנושא זה שרת הבריאות גרמן עשתה עד עכשיו מעט מדי ולאט מדי.

*   *   *

בחרו ברפואה הציבורית

אחרי שנה של דיונים וחילוקי דעות קשים, הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הכריעה: לא תהיה רפואה פרטית בבתי החולים הציבוריים • שרת הבריאות יעל גרמן: "הממשלה קיבלה אחריות והביאה כסף" • בהמלצות: אי אפשר לבחור מנתח, אך אפשר לבחור איפה לקבל טיפול

בתום שנה של דיונים הפתיעה שרת הבריאות יעל גרמן כשהודיעה כי החליטה שלא לאפשר שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בבתי החולים הציבוריים. פריצת הדרך הזו התאפשרה לאחר שהממשלה התחייבה להקצות עוד מיליארד שקלים, 700 מיליון שקלים מהם בבסיס התקציב לקיצור התורים לניתוחים בבתי החולים, לשיפור השירות בחדרי המיון ולהכשרת אחיות חדרי ניתוח.

גרמן הציגה אתמול את המלצות הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות. בהמלצות: לא תתאפשר בחירת רופא בבתי החולים, אך אפשרויות הבחירה של האזרח יתרחבו - הקופות יאפשרו לכל אדם לבחור היכן יטופל, מתוך שלושה בתי חולים מוצעים.

המלצות נוספות נוגעות לביטוחי הבריאות במטרה לצמצם את ההוצאה של האזרחים על ביטוחים פרטיים. יתאפשר לבחור בין שלושה רבדים של ביטוח, שאינם תלויים זה בזה. ברובד הראשון, שיהיה זהה בין הביטוחים המסחריים לביטוחים המשלימים של קופות החולים, יהיה אפשר לבחור מנתח. רובד אחר יכלול בדיקות הריון, תוספת טיפולי פיזיותרפיה, תרופות ועוד, ורובד נוסף יכלול שירותי רפואה אסתטית ושירותים מתחום הלייף סטייל. יוקם אתר שיאפשר השוואה בין כל הביטוחים וימנע מאיתנו כפל ביטוחים.

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק אמר אתמול כי זמן ההמתנה לניתוח לא יעמוד על יותר מ־60 יום, וכי כ־20-15 אלף ניתוחים שמתבצעים כיום במערכת הפרטית יוכלו להתבצע כבר בחודשים הקרובים במערכת הציבורית.

סנקציה נוספת שעשויה להוביל לקיצור תורים בבתי החולים קשורה לתיירות המרפא. הוועדה ממליצה לאשר תיירות מרפא בשעות אחר הצהריים. התיירים ישלמו מס של 15% ממחיר הטיפול עבור שימוש בתשתיות המדינה. המס ייועד לטובת קיצור תורים לישראלים ושיפור התשתיות.

"הממשלה לקחה אחריות והביאה כסף. אנחנו מקווים שבעקבות המלצות הוועדה האזרח יקבל יותר, ישלם פחות ויחכה פחות. אם היינו נשענים על שר"פ זה היה פתרון קל ולא נכון", אמרה גרמן.

ההחלטה שלא לאפשר שר"פ התקבלה ברוב של תשעה מקרב חברי הוועדה. גרמן, שכלפיה נטען כי הפעילה לחצים על חברי הוועדה וערכה שינויים בהרכבה כך שיהיה "בעד שר"פ", הצביעה נגד השר"פ. ארבעה מחברי הוועדה הצביעו בדעת מיעוט, המצדדת בשר"פ - יוג'ין קנדל, ראש המועצה הכלכלית־חברתית במשרד ראש הממשלה; פרופ' קובי גלזר מאוניברסיטת תל אביב; פנינה קורן, נציגת ציבור בוועדה ולשעבר ראש לשכתה של גרמן בעיריית הרצליה; ועו"ד לאה ופנר מזכ"ל ההסתדרות הרפואית.

"אי אפשר לחנוק את המערכת הפרטית כל עוד אין קיצור תורים במערכת הציבורית. אם בפועל היינו עם מערכת ציבורית חזקה, הייתי שמחה לומר שאין צורך במערכת פרטית", אמרה עו"ד לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית שהצביעה בעד השר"פ.

במערכת הבריאות ובמערכת הפוליטית היו רבים שבירכו על ההמלצות, אך נשמעה ביקורת על כך שהתוספת שהושגה אינה מכסה את גירעונות מערכת הבריאות והובע חשש מהכשרת תיירות המרפא.

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, אמר: "כיום חסרים מיליארדי שקלים לתקציב הבריאות. צר לנו שהוועדה לא אימצה את המלצת מועצת הבריאות, לקבוע מנגנון לעדכון דמוגרפי של עלות סל שירותי הבריאות בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה. הפער התקציבי יביא להמשך גירעון הקופות, על כל המשתמע מכך".

מנכ"ל קופ"ח כללית אלי דפס אמר: "אנו מברכים את ועדת גרמן על כך שהחליטה לא להכניס את השר"פ למערכת הבריאות הציבורית. בנושא הביטוחים המשלימים, רוב הכשלים שהוצגו לוועדה בתחילת דרכה בתחום ביטוחי הבריאות למיניהם אינם מקבלים מענה הולם בהמלצות הוועדה. להערכתנו, הביטוחים בחלוקה לשלושה רבדים ייצרו בלבול רב יותר מהקיים. הדבר יוביל לייקור של הביטוח לאור תחרות לא הוגנת מול חברות ביטוח פרטיות".

מיטל יסעור בית־אור, כתבתנו לענייני בריאותטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו