1. הן הפועל תל אביב והן בית"ר ירושלים נתקלו אתמול בתסמונת העונה הזו, הלא היא תסמונת רעננה/ עכו. חודשיים של ניצחונות על קבוצות קיקיוניות הפכו את דוד אמסלם לאוטו ריאהגל אבל בשבוע האחרון הוא נתקל בשתי קבוצות כדורגל ונשאר אובד עצות. מאידך, הפועל תל אביב הבינה שלא כל משחק מסתיים כבר בדקה ה-16. אתמול נפגשו שתי הקבוצות עם יריבה מליגת העל. 2. אלי גוטמן עדיין אלי גוטמן. מה בער לו לחזור לפתוח עם דני בונדר במקום קנדה רק הוא יודע. במחצית הוא הכניס את המגן ההתקפי והפך את המשחק בתוספת דניאל דה רידר שבאמת רוצה ובאמת נלחם. הפועל תל אביב היא באמת תענוג של קבוצת כדורגל ופתאום חלום הדאבל חזר אתמול לאוויר בבלומפילד מכל מיני מקומות: השיפוט הגרוע של מאיר לוי כמו בגמר ההוא, "נעימת השיכורים" המוכרת מהדאבל ההוא ביציעים ובית"ר ירושלים שנמחקת מהמפה וגומרת את העונה וכנראה גם את השנים הבאות. בעשר השנים האחרונות לא היה אביב כזה בבלומפילד, ונדמה שאתמול בערב הדבר הזה חלחל לכל אדום באשר הוא. הכל או כלום רשום על העונה הזו. 3. מהצד השני בית"ר ירושלים הופכת כאמור לחידה ענקית לקראת השנים הבאות. היא חייבת מאמן, חוליית הגנה ובעיקר סמלים אמיתיים. עכשיו ממש מגיע עידן הפוסט טראומה של גאיידמק, לא זה שמתבטא בחשבון הבנק אלא על כר הדשא. לבית"ר ירושלים אין היום אף אחד שאפשר להגיד עליו שהוא האיש שיוציא את העגלה הזו מהבוץ. אבל ממתי שכירי חרב מלכלכים את הידיים שלהם? ואגב, שמעון גרשון סגר אתמול סופית את החשבון שלו עם אוהדי הפועל תל אביב, עם הבישול המצוין לגילי ורמוט.
"מפרגן" לשמעון גרשון
עדי רובינשטיין
כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".