לאחר 15 שנים של חפירה ארכיאולוגית, הנחשבת לאחת מהמורכבות והמיוחדות שנערכו בישראל, הסתיימה לאחרונה חשיפת "מצודת המעיין", מצודה כנענית רחבת ממדים ומרשימה בגן הלאומי עיר דוד, המתוארכת למאה ה-18 לפני הספירה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ההערכה היא כי זו המצודה הגדולה ביותר שנמצאה בארץ ישראל עד לימיו של המלך הורדוס. המצודה העצומה, שעובי קירותיה הוא כשבעה מטרים וגודל האבנים בהן השתמשו לבנייתה מגיע לשניים עד שלושה מטרים כל אחת, נחשפה באיטיות מאחר שלצד העבודה המאומצת של עשרות פועלים בראשות פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון מרשות העתיקות, המשיך האתר לארח מדי שנה מאות אלפי מבקרים, מבלי שהחפירה תמנע את הביקור.
"מצודת המעיין" מגוננת על מעיין הגיחון המקראי על ידי ביצור עצום, המבודד את הגישה אל המעיין ובכך מאפשר הגעה אל מי הגיחון רק לבאים ממערב מתוך העיר. על פי המסופר בשמואל ב', פרק ה', כבש דוד המלך את "מצודת ציון" מידי מלך יבוס ואנשיו. מן החפירות המקיפות עולה, כי יתכן שמדובר במצודה מרשימה זו, שאליה חדרו לוחמיו של דוד בבואם לכבוש את ירושלים מידי היבוסים.
"מצודת המעיין". צילום: יח"צ עיר דוד
בתחילת ספר מלכים א' מסופר על המלכתו של שלמה "על גיחון" והמקרא מתאר את משיחתו למלך על ידי נתן הנביא וצדוק הכהן. טקס זה התרחש, ככל הנראה, ממש בלב "מצודת המעיין", מעל נביעתו של מעיין הגיחון.
"החפירה החלה כבר ב-1867"
אוריה דסברג, מנהלת הפיתוח של עיר דוד, ציינה, "החפירות בגבעת עיר דוד המקראית החלו על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל בראשותו של הקפטן הבריטי, צ'רלס וורן, כבר בשנת 1867, אך החופר הראשון שחדר אל מעבה המצודה הכנענית מבלי שהיה מודע לכך היה צייד אוצרות ורומנטיקן בשם בראונלו מונטגיו פארקר, שבין השנים 1909-1911 חיפש במרץ אחר ארון הברית ואחר אוצרות המלך שלמה, בליבה של המצודה הכנענית בעיר דוד. החפירה התנהלה בסודיות גמורה תוך שהוא משחד את בעלי התפקידים הטורקיים, שיאפשרו לו לחפור במקום. במאי 1911 התגלתה החפירה על ידי שומר חרוץ, שלא היה במעגל מקבלי השוחד. פארקר נאלץ להימלט על חייו וברח לקפריסין ביאכטה, שהמתינה לו בנמל יפו".
דסברג הוסיפה, כי "את שרידי התעלות, שחפרו פארקר ואנשיו לפני כ-100 שנים, ניתן לראות כיום בחלקה העליון של המצודה. בימים אלה חידשה "מצודת המעיין" את פניה ולאחרונה נפתחה לארח את המטיילים, הנהנים מביקור חוויתי ועשיר באמצעי המחשה, המאפשרים למבקרים לשוב לזמן קצר אל התקופה המקראית תוך הכרות עם הישג אדריכלי יוצא דופן, שהוקם על ידי הכנענים הקדמונים לפני כ-3,800 שנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו