קללות מחוץ לדיון בג"ץ בחוק המסתננים

בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בג"ץ דן היום בעתירות של ארגוני זכויות אדם, כנגד חוק ההסתננות החדש, המאפשר כליאת מבקשי מקלט במתקן "חולות".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

נציגת המדינה עו"ד יוכי גנסין, ציינה במהלך הדיון כי מאז ראשית השנה הסתננו לישראל רק 18 בני אדם, שלושה מתוכם כבר יצאו מישראל. היא הוסיפה כי "רשתות ההברחה ממשיכות להתקיים ברחבי סיני, אולם הפעילות כרגע מתמקדת בהברחת אמצעי לחימה וסמים". היא הדגישה כי "מדינת ישראל איננה יכולה להכיל את התופעה, ושהמשמעות של נרמול היא תמריץ להגעה של עשרות ומאות אלפי אנשים מאפריקה".

כזכור, בג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, קבע פה אחד בספטמבר 2013, כי התיקון לחוק למניעת הסתננות, המאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים, אינו חוקתי ויש לבטלו. בעקבות כך חוקקה הכנסת חוק חדש המצמצם את השהייה במשמורת למשך שנה אחת בלבד, ומסדיר את השהייה במתקן חולות.

תושבי דרום ת"א הקימו מהומה מחוץ לאולם

בג"ץ צירף לדיון גם את עתירתו של המרכז למדיניות הגירה, בשם כמאה תושבי דרום תל אביב, להוצאת אוכלוסיית המסתננים מדרום תל אביב למתקני שהייה. חלק מתושבי דרום תל אביב, שלא כולם הורשו להיכנס לאולם שהיה מלא עד אפס מקום, הביעו את מחאתם ואת תסכולם מחוץ לאולם.

המוחים הטיחו דברים קשים לעברם של המסתננים שהגיעו למקום. במקום נשמעו קריאות כמו: "הכניסו את הסודנים והוציאו את היהודים", "אנחנו חיים בגטו", "הילדים שלי ואני עשינו צבא, לא מגיע לנו כלום?", "עשר שנים הם אוכלים אותנו חיים", "תעופו מפה", "אנחנו הפליטים האמיתיים של השכונות שלנו". אשה אחת אף צעקה לעברם: "בואו תאנסו אותי".

האגודה לזכויות האזרח טענה בעתירתה כי "החוק החדש אותו מיהרה המדינה לחוקק לאחר פסיקת בג"ץ, מנוגד לפסק דינו של בג"ץ. החוק מסדיר את כליאתם של מבקשי המקלט במתקן חולות, המכונה על ידי המדינה 'מתקן פתוח', ואשר הוקם בסמוך לכלא סהרונים שבדרום מערב הנגב, שבו מוחזקים כ- 1,500 מבקשי מקלט. מטרת החוק היא לשבור את רוחם, על מנת שהממשלה תוכל להתהדר בכך שאינה מגרשת אותם, אלא רק מסייעת בידיהם לעזוב 'מרצונם'".

עוד הדגישה האגודה כי "החוק החדש אינו משפיע רק על אלו הכלואים במתקן אלא על קהילת מבקשי המקלט כולה, החיה בפחד מפני כליאה. הם חוששים מהעברתם לחולות, וחוששים ממעצר בסהרונים משום שאין בידיהם היתרי שהייה תקפים. עד כה, אלפים קיבלו צווים להתייצב בחולות. כמאתיים נעצרו משום שלא הצליחו לחדש את היתרי השהייה שלהם, בעקבות הקשחת הבירוקרטיה הכרוכה בכך".

"מטרת החוק היא לשבור אותנו"

מוטאסים עלי, מבקש מקלט מדארפור ואחד ממנהיגי מחאת המסתננים, טען כי "המטרה של החוק והכליאה שלנו בחולות היא לשבור ולייאש אותנו, לגרום לנו לחתום על עזיבה כאילו מרצון".

מנגד ביקשה המדינה מבג"ץ לדחות את העתירות בטענה כי "החוק המתוקן הוא חוקתי ויש בו איזון מיטבי בין האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ובין זכויותיהם של אזרחיה ותושביה, לבין האינטרסים והזכויות של עשרות אלפים מתושבי אפריקה אשר הסתננו לישראל בשנים האחרונות".

עוד הודיעה המדינה כי הגיעה להסדרים להעברת מבקשי מקלט לשתי מדינות באפריקה וכי עד כה יצאו אליהם 72 מסתננים. המדינה הדגישה כי שליחו המיוחד של ראש הממשלה חגי הדס, ניהל מגעים רק עם מדינות אשר המצב בהן מאפשר יציאה בטוחה אליהן. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, עודכן בנוגע להסדרים ואישר אותם. המדינה לא פירטה באלו מדינות מדובר, והודיעה כי אם תידרש, תוכל למסור את המידע לשופטי בג"ץ, במעמד צד אחד, בדלתיים סגורות.

ישראל קלטה יותר מסתננים מכל מדינות האיחוד האירופי

כתב התשובה שהוגש לבג"ץ, על ידי המרכז למדיניות הגירה הציג נתונים של נציבות האו"ם לפליטים המוכיחים כי מספר האריתראים והסודנים שנכנסו לישראל בשנת השיא של ההסתננות, 2011, גבוה במספרים מוחלטים ממספר המהגרים הלא חוקיים שקיבלו הגנה כלשהי בכל מדינה אחרת באיחוד האירופי. כך יוצא לדוגמה שישראל קלטה פי 95 מספרד ביחס לאוכלוסייה ופי 370 ביחס לשטחה.

עו"ד דורון טאובמן, שייצג את המרכז למדיניות הגירה ישראלית, אמר בתום הדיון: "אנו מקווים כי שופטי בג"ץ יכירו בכך כי במאזן בין פגיעה בביטחונם וזכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל לבין השמתם של מסתננים לא חוקיים במתקני שהייה פתוחים שם מסופק להם כל צרכם, המאזן נוטה בברור לטובת אזרחי המדינה הזו".