מחירי הדיור הגואים מטריפים לא רק את ציבור רוכשי הדירות. אבל מה קרה לדירה החדשה מהקבלן? מתברר שלא מעט. למי שמצליחים להגשים את החלום הישראלי ולרכוש דירה, מצפה היום חוויה משודרגת לאין־שיעור ממה שהיה נהוג פעם, לפחות בכל הנוגע לסטנדרט שהקבלן מספק. חלק ממחירי הדיור המופקעים קשורים גם לסטנדרטים, אשר רק עלו עם השנים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
השינויים שחלו בטעם של הציבור בארץ הם גדולים מכדי שנוכל לתארם בכתבה אחת, אבל כן ננסה להבין לאן נושבת הרוח ומהם הטרנדים בסטנדרטים שמציעים הקבלנים לציבור רוכשי הדירות, שלפעמים נראים כמו גימיקים שיווקיים.
"מי דמיין שיום אחד לכל ילד יהיה חדר משלו? שבדירות של חמישה חדרים יהיה חדר משחקים?" נזכרת סמנכ"לית השיווק של שיכון ובינוי נדל"ן, דורית סדן. "פעם בשנות ה־50 הסטנדרט היה דירות 2.5 חדרים. ההורים קיבלו חדר אחד, וכל הילדים חדר נוסף. פשוט לא היה יותר".
"כשיצאנו לראשונה בפרויקט סביונים", נזכרת ליאת ישראלי־דנינו, סמנכ"לית השיווק והמכירות של אפריקה ישראל מגורים, "הרעיון של מועדון דיירים, שלימים הפך לג'ימבורי, היה חדשני. גם חדר כושר בפרויקט מגורים היה קונספט שכמעט לא היה מוכר. היום הדברים האלה כמעט הפכו לסטנדרט".
בפרויקט הכלל־ישראלי הממוצע, הציבור רוכש בדרך כלל דירת 4 חדרים: להורים יש סוויטה משלהם, שכוללת חדר שירותים או מקלחת, יש סלון מרווח ועוד שני חדרים, אחד מהם הממ"ד, לשימוש הילדים. הממ"ד הוא תוספת בבנייה הישראלית משנות ה־90 בעקבות יישום לקחי מלחמת המפרץ הראשונה, שבה נפלו טילים על העורף הישראלי.
זה רק ספורט. מגרש טניס בפרויקט YAM של חברת בריגה בנתניה
בשנים האחרונות סוויטת ההורים התקבעה כסוג של סטנדרט, וכך גם מטבח הפתוח לגמרי לסלון. גם גודלו של המטבח גדל בהתמדה, והיום הציבור מצפה למטבח מרווח. וכמובן, המרפסת, שגדלה עם השנים ממרפסת של 8-7 מ"ר ל־14-12 מ"ר כיום. אם בעבר נהגו הישראלים לסגור את המרפסות, כיום התקנות אינן מאפשרות זאת והקבלנים מספקים מרפסות שקשה מאוד לסגור אותן, גם אם רוצים להשיג אישור. לדברי סדן, "המטבח הוא כבר לא סתם מקום לבישול, אלא הפך לחלק המושקע ביותר בבית ולרוב גם היקר ביותר מבחינה עיצובית, שבו אלמנטים יוקרתיים מיובאים וכיורים וברזים משוכללים. העיצובים מהודרים ונעים מעיצוב בסגנון עתיק וויקטוריאני ועד מטבחים תעשייתיים".
הדירה הישראלית הנמסרת כיום על ידי הקבלנים שונה בתכלית השינוי מקודמותיה בעשורים הקודמים. הריצוף גדל בהתמדה, והסטנדרט הישראלי הרווח כיום הוא מרצפות גרניט פורצלן בגודל של 60X60 ס"מ או של 80X80 ס"מ. הקבלנים מציעים פעמים רבות בתור סטנדרט גם ריצוף שיש, לוחות צפחה או פרקט.
סטנדרט חדש: בריכה על הגג או במרפסת. פרויקט אקווה, עין הים, חדרה
השינויים הרבים בסטנדרטים מייצרים עלויות נלוות. חלקן הופכות לנטל על הקבלנים שבונים את הדירות, ואחרות, לדעת הקבלנים, הן מיותרות. כך, למשל, סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ, רוני בריק, מציין כי הסטנדרנט הירוק, שהפך לטרנד, משית עלויות גדולות המייקרות את הדירות ללא צורך.
"פעם לא היו, למשל, תריסים חשמליים", אומר בריק, "ואילו היום יש דרישה כזאת בלא מעט מקומות בארץ. יש רשויות שאפילו מחייבות לבנות בתקן הבנייה הירוק, וערים מסוימות העבירו החלטה פנימית אצלן בנושא. יש אפילו המלצה של פורום מהנדסי הערים לחייב את העיריות לעשות כך. לדעתי, זה לא מתאים לתקופה ובוודאי לא תורם כלום. מכל הבדיקות שעשינו עולה כי החיסכון הקטן שהבנייה הירוקה מניבה לאחר 20 שנה סתם מעלה את מחירי הדירות בהווה".
עם זאת, בריק כן סבור שהעלייה בסטנדרטים האחרים היא מחויבת המציאות. "אני לא חושב שאפשר לחסוך בסטנדרט הבנייה וגם אם נעשה שינוי מהותי וחיסכון בסטנדרט של מה שהקבלנים מציעים בדירות החדשות, נגיע לחיסכון של 30-10 אלף שקלים. אני לא חושב שזה נכון לצמצם את הסטנדרט הטכני. דרישות הציבור לפני 20 שנה היו נמוכות יותר ביחס למה שאנחנו נדרשים היום כסטנדרט. אם פעם היה ריצוף של טראצו, היום דורשים ריצוף גרניט פורצלן".
פרויקטים רבים מציעים מטבח משודרג. צילום: שחר תמיר
שדרוג פלטינום
אחד הרעיונות המקוריים הקשורים לסטנדרטים בתחום הבנייה יושם על ידי היזם יקי רייסנר, המקים עם חברת צ. לנדאו ייזום מקבוצת רייסדור את פרויקט "סונג טאוורס" בגבעת שמואל. הפרויקט מציע ללקוחות שלוש חבילות סטנדרט של דירה. "בנינו חבילת שדרוג סגורה, והלקוח יכול לבחור בין שדרוג בסיסי, גולד ופלטינום. לשדרוג גולד צריך להוסיף 28 אלף שקלים ולשדרוג פלטינום 56 אלף שקלים. הלקוח יקבל חבילת שדרוגים שבפועל היתה עולה לו הרבה יותר אילו הוא היה מוסיף אותה בעצמו. חלק מהאפשרויות בחבילת הגולד הן ריצוף דמוי דק במרפסת, פרקט בחדר השינה, אסלות סמויות וברזים של יצרנים איכותיים דוגמת גרוהה, ארונות אמבטיה ומקלחון. הלקוח גם חוסך במס הרכישה, כי דירות בסטנדרט גבוה מהקבלן כבר כוללות את מס הרכישה במחיר המשולם לקבלן. כאן חבילת השדרוג מגיעה לאחר הרכישה".
מעלית שאוגרת חשמל
ליאת ישראלי־דנינו, סמנכ"לית השיווק והמכירות של אפריקה ישראל מגורים, מספרת שבמגדל "סביון מופת" ברמת גן ובפרויקט "סביון במשתלה" יש "מעלית מחזירת אנרגיה. זו מעלית שבזמן שהיא עולה ויורדת היא אוצרת חשמל, מה שמפחית מהעלות השוטפת של החשמל בבניין".
בשנים האחרונות אפשר לזהות במגמות החכמות את הרעיון של מחשוב הסביבה הביתית. ב"סמארט טאוור", פרויקט פינוי־בינוי של קבוצת כנען ברמת גן מוקמים מבנים שאינם מוגדרים כפרויקט יוקרה, אך כן מספקים מפרט עשיר. כל הדירות יהיו חכמות, כך שאת כל מערכות החשמל יהיה אפשר להפעיל באמצעות הסמארטפון או הטאבלט. זהו אחד הפרויקטים הראשונים בישראל שבהם ניתנת מערכת כזו כסטנדרט. עלות מערכת כזו, אילו נרכשה באופן פרטי, היתה נאמדת בכ־20 אלף שקלים. המערכת מאפשרת להדליק ולכבות את הדוד החשמלי מרחוק, לוודא מה קורה עם הילדים הנמצאים בבית או במועדון הדיירים ועוד.
פרויקט אחר הוא פרויקט "ביאליק בוטיק" של קבוצת גבאי, שתוכנן על ידי האדריכל אבנר ישר ברמת השרון, ושגם בו החידוש בסטנדרט הוא שכל הדירות יהיו "דירות חכמות". בעזרת מכשיר הסמארטפון האישי יהיה אפשר להפעיל את כל אמצעי החשמל והתאורה בדירה. בין השאר, יהיה אפשר לצפות בנעשה בחניון, במועדון הדיירים או בדירה כדי להשגיח על הילדים, לפתוח ולסגור תריסים וחלונות ולהפעיל את הדוד כשנמצאים במכונית בדרך הביתה.
גם הילדים מרוויחים. ממלכת הילדים בפרויקט אקווה, עין הים, חדרה
מפנקים את הילדים
מה שפעם נתפס כמוצר יוקרתי הפך היום לסטנדרט בפרויקטי נדל"ן רבים. אנחנו מדברים על הג'ימבורי, כמובן. מדובר בחדר דיירים משודרג שמותקנים בו שלל מתקנים מיוחדים לילדים. בפרויקט AQUA, הנבנה על ידי החברות עמרם אברהם ואפי קפיטל, בשכונת עין הים שבמערב חדרה, הקימו לאחרונה ג'ימבורי משודרג. היזמים מכנים אותו "ממלכת הילדים". באותה ממלכה, שהיא שדרוג של מועדון הילדים הרגיל, יהיה חדר משחקים בקונספט של סיפור הילדים המוכר והאהוב "אליס בארץ הפלאות".
החדר תוכנן ועוצב על ידי האדריכלית ומעצבת הפנים קורין לוי, תוך כדי מתן תשומת לב לכל פרט ושימוש באלמנטים מחומרים מיוחדים מתוך הסיפור, ובהם פטריית ענק במרכז החדר המשמשת בתור ספסל ואלמנט תאורה.
הטרנד הירוק
אחת ממובילות הטרנד הירוק בארץ היא חברת שיכון ובינוי. כפי שמסבירה סמנכ"לית השיווק של שיכון ובינוי נדל"ן, דורית סדן: "האלמנטים הירוקים בבנייה של שיכון ובינוי נדל"ן מתייחסים לארבעה תחומים עיקריים: חיסכון באנרגיה, חיסכון במים, טיפול בקרקע ונושאי איכות סביבה ואיכות חיים. הבנייה הירוקה באה לידי ביטוי בתחומים הבאים: שימוש בחומרי בנייה בריאים בעלי תקן ירוק; הכנה למאווררי תקרה בחדרי השינה; חסכמים בכל הברזים והמקלחות; בורות חלחול להחזרת מי הגשם לקרקע; מערכות טיפול באבנית החוסכות בצריכת החשמל של מכשירים ביתיים; פיתוח סביבתי עם צמחייה חסכונית במים; חדר למיחזור פסולת; חדר אופניים ופארק רחב ידיים".
בשכונת קריניצי החדשה עתידות להיבנות כ־1,000 יחידות דיור בחמישה מגדלי יוקרה הנבנים כ"מרחב ירוק", הכולל פתרונות אקולוגיים וסביבתיים.
אריחים של פעם
חלק מהשינויים בסטנדרטים של הבנייה מתאפשרים בזכות מהפכה בתחום הריצוף. כפי שמסביר דוד בן פורת, סמנכ"ל הסחר בקבוצת נגב. "יש שינוי מהותי של מעבר לאריחים גדולים של 80X80 ס"מ. חלק מהאריחים כיום מיוצרים בטכנולוגיה חדשנית שמאפשרת להם להיות דמויי אבן, שיש ואפילו עץ. יש גם מגמה של וינטג'. כלומר, חזרה למוצרים היסטוריים; אריחים מעוטרים דמויי בטון בסגנון תל אביב הקטנה בגודל של 30X30 ס"מ, ויש גם אריחים בצורת בטון או בסגנון הטראצו של פעם".
אריחים ייחודיים של נגב לסלון הבית. צילום: שחר תמיר
אופניים חינם לדיירים
חלק לא מבוטל מהפרויקטים המוקמים כיום כחלק משכונות מודרניות כוללים טיפוח הסביבה והשתלבות בה. כך, למשל, בפרויקט YAM שבנתניה, המוקם על ידי חברת בריגה, יוענקו שירותי השכרת אופניים ללא תשלום. בפרויקט HI, המוקם בקריית מוצקין על ידי יוסי אברהמי וחברת אלמוגים החזקות, הלאונג' ממוקם בקומה ה־24 והאחרונה של הפרויקט. על פי התכנון של אורי עשת, לרוחב כל חזית הלאונג' יהיו קירות מסך שיאפשרו נוף פנורמי לעבר הים ורכס הכרמל. מעל הטרקלין יוקם מצפור שיצויד בטלסקופ ושממנו יהיה אפשר להשקיף לעבר אזור הצפון.
טפטים שמקנים תחושת מרחב. להשיג בגולדשטיין גלרי. 210 ש' למטר
פרויקטים רבים מציעים כל מיני תוספות חריגות בנוף הישראלי, בין השאר כדי להדגיש את הייחוד שלהם. ב"פסגת חלומות זכרון" של חברת אמירי גן נבנים 30 צמודי קרקע דו־משפחתיים. החידוש בסטנדרט: חניה בסגנון אמריקני (גראג') - כלומר, החניה המקורה היא חלק מהבית עצמו וכוללת כניסה פנימית לתוך הבית ותריס גלילה חשמלי לרחוב. מדובר באלמנט שלא היה נהוג בעבר בסטנדרט של בתים פרטיים בארץ. מאפיין נוסף הוא שטח חניה פנימי גדול במיוחד של 16 מ"ר, המאפשר גם מקום לאחסון ציוד נלווה לכלי הרכב. בפרויקט "מגדלי יורו" בפתח תקווה של חברת יורו ישראל הביאו בחשבון את האוכלוסייה הדתית הענפה בעיר, ולכן מרפסות השמש גדולות במיוחד כי מרפסת סוכה הלכתית היא תנאי הכרחי. לדברי האדריכל גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים, המומחה לתכנון שכונות מגורים, "סטנדרט הבנייה והגימורים התפתח מאוד בשנים האחרונות, ואלמנטים יוקרתיים הגיעו עתה גם לפרויקטים רגילים. אפשר לראות את הסטנדרט החדש בבניין עצמו, החל מציפוי הבניין, דרך חיפוי הקירות בחומרים איכותיים דוגמת קירות מסך, אלומיניום וכדומה, וכלה בלובי מפואר בעל חלל כפול, מועדוני דיירים, חדרי כושר, חניה תת־קרקעית בכמה מפלסים ועוד".
לדברי בני קרת, מנכ"ל אזימוט ויועץ אסטרטגי ליזמי נדל"ן, "מאחר שמפרטי הדירות היום גבוהים מאוד בסטנדרט שלהם, התוספות הן קטנות ובעלות רקע עיצובי ואישי. השדרוג מתמקד בעיקר בתוספות ובשינויי צבע, בגימור של הקירות, בשינויים במטבח, בתוספות חשמל ובשינויי בנייה בעלויות מופחתות. לדבריו, "בשנים האחרונות מחיר בניית הדירה עלה באופן משמעותי בעקבות התייקרות כוח האדם ותשומות הייצור, אך גם בשל המפרטים הגבוהים".
4 עד 100: יינות מומלצים לליל הסדר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו