צילום: פז בר
לקראת החג התכנסנו כדי לטעום יינות ישראליים כשרים לפסח ולבחור את המומלצים שלנו לחג.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בטעימה העיוורת, שנערכה במלון דן תל אביב, השתתפו שמונה טועמים, רובם לא טועמים יין על בסיס יומיומי. הבקבוקים כולם כוסו ומוספרו. היו לא מעט חילוקי דעות, מתברר שעל טעם ועל ריח אפשר להתווכח די הרבה, אבל ממוצע הציונים מסכם באופן די ברור את חוות הדעת הקולקטיבית שלנו על כל יין ויין. את 16 היינות שנכנסו לרשימה חילקנו לארבע קבוצות, כדי לעזור לכם להחליט איזה יין למזוג לכל אחת מארבע הכוסות. את היינות הטובים יותר מומלץ תמיד לשתות ראשונים, כי כידוע, אחרי כמה כוסות כבר קשה מאוד להבחין בהבדלים.
כוס ראשונה
טפרברג 1870, טרה, מלבק 2012
ציון: 89
מחיר: כ־70 ש'
יקב טפרברג 1870 רושם השנה את הפער הגדול ביותר בין האיכות הנתפסת שלו לבין האיכות האמיתית. ביקב כמה יינות מסקרנים ואיכותיים במיוחד, למשל המלבק. הוא נמנה עם הזנים המותרים לשימוש בבורדו, ובצרפת הוא משחק תפקיד משנה אחרי הקברנה סוביניון והמרלו, אבל בדרום אמריקה הוא נחשב למוביל. הטועמים שלנו אהבו את ריחות הפרי ואת המגע הנעים, ובשלל התשבחות שהוא קיבל מהם היו "יין מצוין", "נהדר", "מחליק בגרון" ו"טוב לארוחת חג".
רקנאטי, גליל עליון, שיראז 2012
ציון: 88
מחיר: כ־65 ש'
סידרת גליל עליון היא סידרת ביניים שאמנם לא זכתה ליותר מדי יחסי ציבור, אבל זה לא מפריע לה לספק את הסחורה. כל הטועמים הבחינו בנוכחות המסיבית של ריחות קפה, מוקה, שוקולד וריחות עמוקים נוספים, אבל זה לא הפריע להם להתייחס גם לטעמו של היין ולכתוב עליו רשמי טעימה דוגמת "יין מבריק", "רומנטי" ו"עשיר בטעמים חמים".
צילום: בועז לביא
דלתון, D, פינו גרי 2013
ציון: 87
מחיר: כ־60 ש'
פינו גרי הוא אחד הזנים העתיקים ביותר הידועים לנו, הנפוץ בעיקר בגרמניה, בצרפת ובצפון־מזרח איטליה. זוהי מוטציה של פינו נואר ששינתה את צבעה לצבע בהיר יותר. בציר 2013 הוא הראשון שבו נבצרו ענבי פינו גרי בכרמים של דלתון, והתוצאה מרגשת במיוחד. הצבע הבהיר והצלול שלו, הריחות המעודנים והטעמים המאוזנים גרמו לחלק מהצוות להתייחס אליו כאל "יין למתקדמים" שהוא "מעניין מאוד", בעוד אחרים הגדירו אותו כ"יין לפתוח איתו את הארוחה" ו"יין לקחת לים ביום חם". כך או אחרת, בסיכום הכללי הוא זכה להיות המצטיין הלבן של הטעימה והיחיד מקרב הלבנים שנכלל ברביעייה הראשונה.
1848, דור 2, מרלו 2012
ציון: 87-86
מחיר: כ־60 ש'
"חגיגה של פירות", "מתאים לארוחה גדולה", "עושה נעים" ו"מפנק", אלו רק חלק קטן מהמילים היפות ששפכו הטועמים שלנו על ראשו של היין הזה, שנעשה מענבי כרמים בגליל, בשפלת יהודה ובהרי ירושלים. יקב 1848 הוא ממשיכו של היקב הראשון שנפתח בארץ ישראל על ידי משפחת גלינא־שור, וזו השנה השנייה ברציפות שבה אחד מהיינות שלו מצליח להגיע למקום גבוה ברשימה שלנו, כנראה משום שהוא מצליח לשלב היטב בין מגע נעים לטעמים רבי עוצמה.
כוס שנייה
רמת הגולן, ירדן, סוביניון בלאן 2013
ציון: 86
מחיר: כ־60 ש'
רוב ההערות נגעו לצבע הצלול היפהפה שלו ולמתקתקות היחסית שלטועמים שלנו לא היה קשה להרגיש. חלקם שמו לב לפער בין ניחוחות הפרי המתוקים לבין החמצמצות והיובש של הטעמים ולסיומת הארוכה שלו. אבל למרות לא מעט הסתייגויות, הציונים שהוא קיבל היו לא רעים בכלל.
צילום: דניאל לילה
ברקן, אסמבלאז', ריחן 2010
ציון: 86
מחיר: כ־90 ש'
בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ושיראז מהגליל העליון, שזכה למחמאות כגון "יין לארוחה" ו"יין נהדר עם נוכחות". מי שהסתייג ממנו, התייחס לטעמים הדומיננטיים, בעיקר פלפל שחור ופירות בשלים, וכן לגוף הגדול ורב העוצמה שלו. "יין למיטיבי לכת", כינה אותו אחד מאיתנו.
תבור, אדמה II, רעם 2010
ציון: 85
מחיר: כ־95 ש'
"מצוין, מרתק, עמוק, עם המון אופי", כתב עליו אחד הטועמים. טועם אחר התרשם פחות והתייחס אליו כאל יין "חד־מימדי ולא מעניין". זהו בלנד של ענבי שיראז וקברנה סוביניון מהגליל העליון, בעל גוף מלא נוכחות של חבית וטעמי פרי עשירים. את חלק מהטועמים הוא לא הצליח להרשים באמת.
רקנאטי, גליל שרדונה 12
ציון: 85
מחיר: כ־60 ש'
"אדיר" ו"מתאים לארוחה טובה", התלהב ממנו טועם אחד. "המון טעמי עץ", הסתייג טועם אחר. "יין טוב מאוד", חשב טועם שלישי. אלמלא ישבו איתנו גם כמה אנשים שלא משתגעים על טעמי וניל ופירות בשלים, הוא היה מקבל מן הסתם ציון גבוה יותר, אבל הערות דוגמת "מריר ומכווץ את הפה" והציונים שהתלוו אליהן פגעו בדירוג הכללי שלו.
צילום: בועז לביא
כוס שלישית
כרמל, VINEYARDS, קברנה פרנק 2010 עמק קדש
ציון: 84
מחיר: כ־80 ש'
"יין מרשים, מפתיע ומגרה", כתב אחד מאיתנו. אחרת חשבה שהוא חמוץ מדי ולא נעים, והיו כאלה שמצאו את החמיצות שלו מרעננת דווקא. בסך הכל הטועמים התרשמו שמדובר ביין לא מאוד דומיננטי ולא מאוד מרשים.
צילום: אייל קרן
הרי גליל, גליל, אלה 2011
ציון: 84
מחיר: כ־60 ש'
בלנד של סירה, ברברה ופטי ורדו, שהטועמים שלנו סברו כי הוא מתאים לאוכל. אחדים סברו שהוא "מעניין ומפתיע", ואחת הטועמות אף הגדירה אותו כ"יין מעולה, שמתחיל מתקתק ומסתיים בחמצמצות. כמו לאכול פירות יער".
טוליפ, מוסטלי קברנה פרנק 2010
ציון: 84
מחיר: כ־85 ש'
היו שחשבו שהוא "מתקתק, עשיר, מורכב ומאוזן", ומנגד היו שהתייחסו אליו כאל יין שנותן תחושה לא ברורה של "לא לכאן ולא לכאן" ואף הבחינו בטעמים שהזכירו משהו סינתטי.
תבור, אדמה II טללים 2011
ציון: 84
מחיר: כ־75 ש'
העושר של היין הזה, העשוי ענבי שרדונה מרמת סירין, חילק אותנו לשני מחנות. אלה שאהבו אותו חשבו שהוא "עשיר ומלא ומתאים לארוחה כבדה" והתייחסו אל הארומה שלו כמזמינה. אלה שאהבו אותו פחות הסתייגו מהכובד ומהבשלות.
צילום: רגב כלף
כוס רביעית
טפרברג 1870, טרה, גוורצטרמינר 2012
ציון: 83
מחיר: כ־60 ש'
יין חצי יבש שזכה לתגובות מעורבות: "מאוד ניטרלי" ו"מתאים לשתייה על המרפסת בשבת" היו חלק מהן. בכל מקרה, רוב הטועמים לא ממש התלהבו מהמתיקות ומהעדינות שלו.
טוליפ, ווייט פרנק 2013
ציון: 83
מחיר: כ־85 ש'
צבע האפרסק הבהיר של היין הזה, לבן חצי יבש שנעשה מענבי קברנה פרנק אדומים, שבה את ליבם של רוב הטועמים, אבל את השלב הבא היה לו קצת קשה לעבור. רוב הטועמים סברו שהוא מתוק ודומיננטי מדי.
כרמל, VINEYARDS, גוורצטרמינר מרום גליל 2013
ציון: 82
מחיר: כ־65 ש'
הטועמים זיהו בו ריחות מזמינים ומתוקים של אפרסק ושל מנגו והתייחסו אליו כאל יין סביר מאוד, שהם היו מעדיפים לשתות כיין קינוח או כליווי למנות ראשונות, ולא לצוות אותו לארוחה כבדה יותר.
צילום: אייל קרן
טריו, הרי ירושלים, לבן 2013
ציון: 81
מחיר: כ־60 ש'
הוא התחיל בריחות לא מאוד נקיים, אבל גם לאחר שאיווררנו אותו הרושם הראשוני נשאר והוא לא היה מאוד חיוני. היות שזהו היקב הקטן והצעיר ביותר ברשימה, הבטחנו שננסה שוב בשנה הבאה.
צילום: גיא הכט
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו