אחריות כבדה מוטלת על כתפי התובעת ליאת בן־ארי, שהמלצתה תכריע אם להעניק לשולה זקן מעמד של עדת מדינה. גובה העונש - 11 או 16 חודשי מאסר - הוא עניין זניח בסוגיה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בדיון הציבורי שהתלקח נאמרים דברים שאינם ממין העניין. לטענת יחצניו של אהוד אולמרט, בפרקליטות מבינים כי חומר הראיות נגדו דליל ומבקשים לעבותו בעדות כבושה ומאוחרת. לא נכון, פרקליטה של זקן עופר ברטל יזם להציע את עיסקת הטיעון, והפרקליטות היא שמהססת.
עלתה גם טענה כי זקן איחרה את הרכבת. אך כבר היו דברים מעולם. השופטת חיותה כוחן ועמיתיה איפשרו לחיים רמון לזמן שלוש עדות (שבית המשפט הדף בהכרעתו) לאחר שתמו הליכי הדיון. מפני שהרצון לעשות צדק גובר על הפרוצדורה.
יש נושאים שאינם מובנים לציבור העוקב אחרי ההתדיינות. החשוב שבהם נקרא "יומני שולה". זו חידה שהגיעה העת לפענחה: הדבר אירע כשמבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס חקר את פרשת מרכז ההשקעות (שבה הורשע אולמרט במשפטו, אבל הצליח לטשטש את חומרת מעשיו). הממונה על המלחמה בשחיתות במשרד המבקר יעקב בורובסקי הניח יד על "יומני שולה". זו ההתכתבות במחשבים בין אולמרט לבין זקן כפי שהתנהלה במשך שנים.
ה"יומנים" הם אוקיינוס של חומר, שהכיל מידע על תנועות הכספים השחורים בלשכתו. שם דלו החוקרים את מרכז ההשקעות ומשה טלנסקי ושורה של עניינים שפרסומם גרם לסערה. בורובסקי מסר את ה"יומנים" לפרקליטות ולמשטרה. מאוחר יותר התברר בתדהמה כי חוקרי המשטרה שבדקו את סוגיית בנק לאומי, אשר נחשפה בפי פרופ' ירון זליכה, לא ידעו על קיומם בזמן אמת.
במהלך המשפט נהגה זקן בנאמנות אצילה כלפי אולמרט. היא הורשעה בראשונטורס והוא זוכה. הביטוי "נשכבה על הגדר למענו" מתייחס בעיקר לסירובה להעיד. בכך מנעה את האפשרות להגיש את "היומנים" לבית המשפט. זה גלגל ההצלה שלו.
ברור שעדותה של זקן בעייתית ככל עד מדינה. אבל "היומנים" הם אוצר בלום של מידע מוצק, שנרשם בזמן אמת, והם יוכלו לסייע לאישור (או לדחיית) גירסתה. בפועל הם יאשרו גם יאשרו.
אין כמעט אפשרות ציבורית שעיסקת הטיעון לא תצא לדרך. אמנם הפרקליטות חשה כי יש לה מספיק ראיות להרשיע את אולמרט בפרשת הולילנד גם בלי זקן, אבל אם השופט דוד רוזן יפתיע ויזכה את אולמרט, תעמוד מערכת המשפט נכלמת כאשר זקן תתייצב מול כלי התקשורת ותספר מה לא רצו לשמוע מפיה.
זקן תהיה עדת מדינה, אלא אם כן, כמו בסיבוב הקודם - כאשר היתה לה עיסקת טיעון גמורה והיא חזרה בה - שוב יתדפק בלילה על דלתה עורב מסתורי עם "קשקוש סתום בדלת, קל כדפק יד נחשלת", כלשונו של אדגר אלן פו בתרגומו של זאב ז'בוטינסקי. אותו עורב מסתורי, שסיכל את עיסקת הטיעון הראשונה ו"מבט עיניו מביע/ חלומות שטן מריע/... ומרתיע צל שחור/ ונפשי לאור וחופש מהכתם השחור/ לא תקום - אל עד אין דור".
ואין לנפשה מנוח, ואין לה חירות פנימית ממי שהיה הבוס, אלא אם תעז ותעיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו