משה בן שמחון, פז בר, רועי קסטרו, בן רייזמן
כל הדיווחים על המשבר המלווה את משפט הרצח בבר־נוער כללו אתמול דברי שבח לפרקליטה הבכירה נאווה שילר ולעוזרותיה, שלא היססו למשוך ידן מן התביעה נגד חגי פליסיאן. השבח במקומו. בכל פעם שמתעורר ספק כזה בלב התובעים הם עומדים בפני הפיתוי להמשיך בתביעה ולהניח לבית המשפט לפסוק את פסוקו, ובכך אפילו להכשילו. אם יש ספק - אין ספק, והתיק עובר לגנזך.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
עם זאת ייתכן כי לשילר היה קל במשהו לנהוג כך. ממילא ומראש לא היתה בטוחה כי יש בידה תיק "בטוח" וההכרעה להעמיד את פליסיאן לדין התקבלה במשרדו של פרקליט המדינה דאז משה לדור יותר מאשר אצלה במחוז תל אביב.
לצורך השוואה ראוי לזכור שני מקרים מהעבר הרחוק: לפני יותר מ־50 שנים נרצחה בקיבוץ גבעת ברנר אביגיל סלומון. המשטרה היתה משוכנעת כי בידיה הרוצח, אבל לא נמצאו ההוכחות המלאות והוא יצא בשלום מבדיקת הפוליגרף. זה מצב מתסכל מאין כמותו לרודפי הצדק. האם ייתכן שמצב זה יחזור על עצמו גם עתה?
מצד אחר, כאשר התקיים שלב הערעור במשפטו של ג'ון דמיאניוק ("איוואן האיום") ביקר איש הפרקליטות מיכאל שקד ברוסיה. הוא בדק בארכיונים, וביוזמתו סיפר לבית המשפט הישראלי על ממצאים אשר גרמו לעליון בראשות מאיר שמגר לזכותו מחמת הספק. זה לכבודה של ישראל. אם ייסגר עתה התיק, ושוב לא יהיה אפשר לפתחו מחדש - מה משני המקרים האלה ידמה לו? אביגיל סלומון? ג'ון דמיאניוק? מי חכם ויידע?
הבקיאים בתיק החקירה - לרבות הספקות אשר נוספו בשלב הנוכחי ובית המשפט אסר על פרסומם - יכולים להגיע למסקנה כי שני השלבים סבירים אם כי לא הכרחיים: הן העמדתו לדין, הן האפשרות שייסגר התיק נגד פליסיאן. זה מה שאירע בתיק דמיאניוק. בהסתמך על מלוא המידע שהיה בפניהם קבעו השופטים דב לוין, דליה דורנר וצבי טל כי יש לגזור עליו עונש מוות; ובהתחשב במידע שהביא ברוב הגינותו שקד, אף שידע כי דמיאניוק היה נאצי נתעב אבל לא איוואן האיום, היה מקום לזכותו.
בתיק הנוכחי טרם נאמרה המילה האחרונה. אמש עוד נחקר עד המדינה, ודבריו מעוררי עניין. ברי כי אם ייסגר התיק - ואפשר כי זהו המהלך הנכון - לא יהיה אפשר עוד לחדשו. אולי גם לא צריך. אך עתה אין להיחפז. הרי החיפזון מן השטן.
סביר להניח כי בתיק זה נמצאו מי שנגרמו להם צער ונזק וכאב וחרדה שלא לצורך; וסביר שתתקבל החלטה שאין ביטחון כי ייעשה בה צדק, בין שיימשך המשפט ובין שלאו. הסגירה נראית לפי שעה רבת סיכויים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו