הלדינו חזרה לאופנה

אסתר נבארו־זהבי אינה אשתו או אמו של אחד הכדורסלנים הכי טובים בכל הזמנים באירופה, חואן קרלוס נבארו, אך השניים חולקים שם משפחה ושורשים זהים. בשעה ש"לה בומבה" מייצג את נבחרת "אספניה" של המאה ה־21, הישראלית מזכירה את עלילות ספרד בימי הביניים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כל חייה אסתר רגילה להסביר לכולם את מקור שם משפחתה. נבארו אינו קשור בשורשי קיבוץ כברי שבגליל המערבי, שם היא חיה היום. השבוע, אחרי שעות וימים של הסברים כי היא מצאצאי מגורשי ספרד, סוף סוף היא באה על גמולה: אפשרות לדרכון ספרדי. כלומר, דרכון אירופי שאינו מצריך ויתור על הדרכון הישראלי. "כששמעתי על הודעת ממשלת ספרד שמחתי מאוד. אמרתי לבעלי שאיני צריכה טובות ממנו", היא אומרת בחיוך ביחס למקורו האשכנזי של בעלה.

כמו אסתר נבארו, בימים אלו ישראלים רבים תרים במגירות אחר ניירות עתיקים, שואלים את הסבים מה הם זוכרים מהתקופה ההיא וחלקם מקללים את הרגע שבו סירבו לדבר עימם בלדינו או ללמדם ספרדית. השבוע, בפעם הראשונה זה מאות שנים, חזרה הלדינו לשימוש ולתודעה הציבורית. 

ההתלהבות הישראלית מוקדמת, כמובן. להיות אוהד של בארסה או להכיר את כל מילות השירים של חוליו איגלסיאס אינם קריטריונים ראשיים לקבלת הדרכון, למגינת ליבם של האוהדים והמעריצים. "התהליך רלוונטי אך ורק בשביל אנשים שיכולים להוכיח את מקורם הספרדי ואת יחסם המיוחד לספרד, בעזרת כל מיני עדויות כתובות. פרק הזמן להגשת בקשות לאזרחות יהיה מוגבל", נמסר משגרירות ספרד בישראל.

שאלתי את אסתר נבארו מדוע היא רוצה דרכון ספרדי. "אני רוצה להרגיש שייכות עוד יותר חזקה לספרד", ענתה, "אך אין ספק שגם קל יותר להתהלך בעולם עם דרכון אירופי. אך שלא יהיה ספק - אילו הייתי צריכה לבחור בין הדרכונים הייתי נשארת עם הישראלי".

*   *   *

אפילו שערו של אנדרס אינייסטה בגמר המונדיאל האחרון לא גרם להתלהבות כה רבה בישראל כלפי ספרד. הכל בגלל שר המשפטים הספרדי, אלברטו רואיס גיירדון, שלפני שבוע בדיוק הודיע על פרויקט לחקיקת חוק שנועד לשנות את סעיף 23 בקוד האזרחי, במטרה להקל ולזרז את הענקת האזרחות הספרדית לאנשים שביכולתם להצדיק את השתייכותם לקהילה הספרדית ואת יחסם המיוחד לספרד. 

כדי להבין את החלטת ממשלת ספרד יש לחזור 522 שנים לאחור, אך גם להיכנס לתוך אישיותו של גיירדון. כבכיר מתון בימין הספרדי, גיירדון תמיד היה בקשר מצוין עם ישראל ועם יהודי ספרד, בעיקר עם הקהילה במדריד, לאור עברו כנשיא של מחוז מדריד וראש העיר. בחיפה יש כאלו שזוכרים שבשנת 2012, על הבמה - לצד שלמה ארצי שקיבל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה - עמד גיירדון ואפילו נאם נאום נרגש וציטט את מילותיו של מלך ספרד: "ספרד היא כבר אינה נוסטלגיה אלא בית, ולא צריך לומר שהיהודים מרגישים כמו בבית כי היהודים הספרדים נמצאים בבית שלהם, בבית של כל הספרדים, ולא משנה מאיזו דת הם".

עם זאת, גורמים במדריד אמרו בימים האחרונים ל"ישראל השבוע" כי התהליך אינו מיידי וחייב לקבל את אישור בית המחוקקים והסנאט. הבעיה אינה הפרלמנט הספרדי, שבו יש רוב למפלגת השמרנים שבשלטון, אלא הסחבת הביורוקרטית שעלולה לעכב את המפגש המחודש בין ספרד לצאצאי מגורשי 1492.

"נותן מענה לכיסופים"

"מדובר בסגירת מעגל ובצדק. אנחנו, היהודים הספרדים, סבלנו באינקוויזיציה - זו היתה השואה שלנו", אמרה השבוע נבארו בביתה שבקיבוץ, בעודה עוקבת אחר עץ המשפחה שלה ששורשיו בספרד. כמה דורות לאחר גירוש ספרד הגיעה משפחתה לאיזמיר שבטורקיה, שם התפתחה קהילה יהודית גדולה.

נבארו מגלה כי יש בידיה "גזרי עיתונים מהתקופה הזו בטורקיה. אפשר לראות בהם את סבי, אלברטו נבארו, שאם איני טועה היה המתאגרף היהודי הראשון". בשנות ה־50 משפחתה עלתה לישראל, ואסתר מגלה כי לא רק שנולדה בירושלים, "אלא אפילו בשכונה הספרדית ימין משה. בילדותי דיברנו בשכונה רק לדינו. זו היתה השפה של כולם והיום, כמו אז, אני גאה מאוד בשורשיי הספרדיים. הילדות שלי היתה מיוחדת, עם הווי של חיים משותפים ועזרה הדדית. המבוגרים שמרו על הילדים, ממש כמו בקיבוץ. מעין משפחה אחת גדולה. עד היום אנחנו שומרים על קשר עם כל השכנים שגרו בימין משה ומתראים איתם בחגים ובמועדים בבית הכנסת הספרדי שבשכונה... שהפך לנקודת מפגש".

היה קשה להשיג השבוע לשיחה את שגריר ספרד בישראל, פרננדו קרדררה, קשה יותר, אולי, מאשר לדבר עם מלך ספרד. קרדררה לא זוכר כל כך הרבה טלפונים ואי־מיילים כמו בימים האחרונים. לפתע, להיות ספרדי זה פופולרי, ולא רק בגלל הכדורגל, הטאפאס או הקולנוע. 

"הכרנו בפומבי בחיבה ובנאמנות של יהודים ממקור ספרדי כלפי ספרד", אמר קרדררה בשיחה עם "ישראל השבוע", "זו החלטה חשובה כי היא מצביעה על החשיבות העצומה שספרד מעניקה לתרומת היהודים לתרבות ולהיסטוריה שלנו". השגריר טוען כי מדובר בתהליך אמיתי וחשוב, אך למקרה שמישהו כבר החל לארוז מזוודות הוא מבהיר: "מי שמעוניין לבקש אזרחות חייב להמתין לאישור הסופי בחוק. בינתיים מדובר רק בפרויקט של חקיקה, שחייב לעבור אישור בקונגרס ובסנאדו וייתכנו בו שינויים".

גורמים ספרדיים אינם מבינים כיצד בישראל חשבו שהרשימה של 5,200 השמות שפורסמה ברשתות החברתיות ובתקשורת - היתה רשמיות מטעם המדינה הספרדית. אין רשימה כזו. מה יש? תיקון לחוק אשר פותח את הדלת לצאצאי הרמב"ם ורבי יוסף קארו.

התקשורת הספרדית מסקרת בעניין את תגובותיהם של הישראלים להחלטה, וברשתות החברתיות נפוצה תהייה לנוכח מספר כה גדול של "הספרדים הפוטנציאליים" שעוררה הרשימה המפוברקת - כ־3.5 מיליון. לרגע נשאלה שאלה - כיצד מדינה עם אבטלה הגבוהה מ־26 אחוזים יכולה לקלוט כל כך הרבה אזרחים? כמובן, כולם יודעים שלא מדובר במספר ריאלי של אזרחים חדשים ושרוב האנשים העונים על הקריטריונים לאזרחות שיקבלו דרכון בעתיד, לא יהגרו לאליקנטה, מדריד או סביליה.

אבל לא רק השגריר עסוק. אם יש היום ארגון במדריד עם עבודה רבה - זהו "קאסה ספרד", שהוקם על ידי הממשלה ב־2006 כדי לעודד את היחסים הבילטראליים עם ישראל ואת התרבות הספרדית. הארגון תומך בהחלטתו של שר המשפטים גיירדון. "מרכז ספרד־ישראל מברך על יוזמת הממשלה, אשר עולה בקנה אחד עם הקו שאנו מעודדים של חיזוק היחסים בין ספרד לבין העולם הספרדי", אמר לי השבוע בטלפון ממשרדו במדריד פרננדו מ' ורה דה ריי, מנהל יחסי התקשורת הבינלאומית של הארגון.

אל מול הציפיות שעוררה הידיעה בישראל ובמדינות אחרות שבהן קהילות ספרדיות יהודיות גדולות, ורה דה ריי מעדיף לאמץ עמדה זהירה. "השינוי בחוק הוא היסטורי ונותן מענה לכיסופים הצודקים של הספרדים אשר בתפוצות", הוא קובע, "הנוסח של פרויקט החקיקה מקל על הליך הביורוקרטיה ועל המבחנים ואינו כולל ויתור על האזרחות המקורית. אך זהו נוסח לא סופי בתוך פרויקט שממתין לו תהליך פרלמנטרי ארוך". 

"למזער את הכאב"

כעת, לאחר ההחלטה הראשונית, הכדור במגרשם של השדולות והארגונים. במשרדים של התאחדות עולי אמריקה הלטינית ברעננה נפגשתי עם היו"ר, חוסה קארו, שעוקב בעניין אחר החדשות מספרד. עם שם משפחה כמו שלו, חוסה לא צריך להוכיח את שורשיו הספרדיים, אך הוא יודע שכמו כולם, אם הוא רוצה את הדרכון הוא יצטרך להציג הוכחות בפני התאחדות הקהילות היהודיות בספרד. 

קארו נולד בסנטיאגו, בירת צ'ילה, בשנת 1956. אחרי שנים רבות גם בארגנטינה, עלה לארץ בשנת 1999, עם אשתו וארבעת ילדיו. "הוריי נולדו בצ'ילה, אך סביי והוריהם הגיעו מטורקיה", מסביר קארו, "אבותיי עשו את המסלול המוכר אחרי גירוש ספרד, כלומר ברחו לפורטוגל, ומשם לאיים כמו קפריסין ויוון - עד שהגיעו והשתקמו בטורקיה". כיום, הוא תושב רעננה ומחזיק בשלוש אזרחויות - ישראלית, צ'יליאנית וארגנטינאית. "לאבי תמיד היה אוסף של דיסקים בלדינו ואני זוכר שבבית שלנו התרבות הספרדית היתה מאוד חשובה", הוא מבהיר. 

במציאות הכלכלית המורכבת של ספרד העכשווית, רבים תהו על החלטת הממשלה לזרז את הזכאות היהודית לאזרחות. מעבר לאלמנט הסימבולי וההיסטורי, יש האומרים כי ההחלטה קשורה ביחסי ציבור של ספרד. אחרים סבורים כי היא נובעת מהצורך בהשקעות במדינה - שעדיין לא רואה באופק השתקמות כלכלית. קארו מספק הסבר נוסף הקשור בהתערבותו של חוסה מריה אסנאר, ראש ממשלת ספרד לשעבר, איש מפלגת השמרנים "PP" אשר מוכר גם בזכות הגנתו הנלהבת על מדינת ישראל.

שאלתי את קארו כיצד יעזור לו הדרכון הספרדי, בתור מי שכבר מחזיק באלטרנטיבות לצד הדרכון הישראלי. "איני רוצה בו בשביל צורך פרקטי", הבהיר, "אלא אני רואה בדרכון ספרדי תיקון היסטורי, יכולת שלי לומר שכל אבותיי נאלצו לעזוב את ספרד וכעת יש לי את הזכות לחזור". כשקארו מדבר על חכמי משפחתו הוא מגיע ישירות לרבי יוסף קארו, מחבר "שולחן ערוך". "גם היום, 450 שנים אחרי, אנו נעזרים בו", הוא אומר בחיוך, "הוא פישט את היהדות והקדים את זמנו".

קארו מדגיש כי "בכל פעם שאני נוסע לספרד אני מרגיש משהו מיוחד, כמו שיבה הביתה, אף שהבית שלנו הוא בישראל. אין ספק שהיוזמה של הממשלה אינה יכולה למזער את הכאב ואת האכזריות של האינקוויזיציה, אך כן - זו אמירה חשובה מאוד".

"מפגש מחודש"

לדברי יו"ר ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים והיועץ לרשות הלאומית של הלדינו, ההיסטוריון ד"ר אברהם חיים, "כבר ב־1924 פרימו דה ריברה (שליט ספרד בשנים 1930-1923; ס"א) הציע אזרחות כפולה ליהודים הספרדים. גם במהלך מלחמת העולם השנייה שגרירים ספרדים אמיצים העניקו דרכונים ליהודים והצילו את חייהם".

522 שנה אחרי הגירוש עדיין יש ויכוח על המספרים המדויקים של יהודים שנרצחו, התנצרו או עזבו. "לפי כמה חוקרים", אומר ד"ר חיים, בעצמו ספרדי שנולד בירושלים, "בתקופה ההיא גרו בספרד 600 אלף יהודים. שליש מהם מתו ברדיפות, בטבח ובבית המשפט של האינקוויזיציה. שליש גורשו ושליש התנצרו. האחרונים, המומרים, תרמו רבות לתרבות הספרדית של מאת הזהב". 

מה דעתו על התמורות של השבוע האחרון? "זה צעד טוב שמגיע קצת מאוחר. מוטב עכשיו מאשר לעולם לא. כהיסטוריון וכאדם שעוקב במשך ארבעה עשורים אחר היחסים בין ישראל לספרד אני מסביר זאת כרה־אינקווינטו, כלומר מפגש מחודש שנמצא בעיצומו בין שתי המדינות ובין שני העמים". 

מהם הקריטריונים הברורים לקבלת דרכון?

ד"ר חיים: "מדובר באותם ספרדים שגדלו ודיברו קודם לדינו. אפשר לדעת עבור מי הלדינו היא שפת אם. אי אפשר לשקר כאן, זה כרטיס כניסה. וכמובן יש את כל הז'אנרים של המורשת: רומנסות ובלדות, שירי ערש ומאכלים. הספרדים היהודים הם השגרירים הטובים ביותר של ספרד בעולם".

ואולי, כאן טמון כל הסיפור. בזהות שלא ניתנת למחיקה. כפי שאמר לפני יותר ממאה שנה יהודי מסלוניקי בשם יצחק ספורטה: "ספרדים היינו, ספרדים אנחנו, וספרדים נהיה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו