כ-60% מתיקי עבירות המין נגד קטינים נסגרים, כך התברר היום בישיבת הוועדה לזכויות הילד של הכנסת. יו"ר הוועדה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, ציינה כי "יש חסמים רבים המונעים את ענישת הפוגע, כמו העיכוב בחשיפת האירוע ובהגשת התלונה, עקביות העדויות והימנעות מהזמנת הנפגע להעיד בבית המשפט, אך מתפקידנו לפרום אותם ולדאוג שימוצה הדין עם העבריינים".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לוי-אבקסיס הוסיפה כי הסכנה הטמונה באי-ענישה, היא שהעבריינים יחזרו לבצע את זממם, והדגישה כי את ההליך הפלילי יש לבצע "תוך שמירה מקסימאלית על נפשם של הקטינים על מנת שלא יסבלו יותר". היא שיבחה את המשטרה ואת התנהלות חוקרי הילדים במשרד הרווחה, והורתה להם להגביר את שיתוף הפעולה בינם ובין הפרקליטות. לדבריה, "בכל בתי המשפט חייבים להיות מכשירי וידאו, בהם השופטים יכולים לצפות בעדותיהם המוקלטות, שכן עדות קטינים היא בעייתית, ויש לקדם חקיקה פרטית ולהיאבק בתופעה הלא-הגיונית בה עברייני מין מסתובבים בחופשי בזמן שלקטינים נהרסו החיים".
רפ"ק מיטל אברהמי, קצינת מדור נוער במשטרה, ציינה כי עבירות נגד קטינים דורשות התערבות משפטית מיוחדת, וכי הטיפול המשטרתי נעשה באופן רגיש ומהיר. לדבריה, "אין במשטרה מדיניות של סגירת הליכים בנושאים אלה, הסמכות לכך - מוקנית לפרקליטות".
עו"ד רונית הרצמן, מהמחלקה הפלילית של פרקליטות המדינה, ציינה כי "התיקים בנושאים הללו הם החשובים והרגישים ביותר של הפרקליטות, ואנו עושים המון על מנת למצות את הדין עם העבריינים". בנוגע לסגירת התיקים הרבים אמרה כי "כאשר אין ראיות חיצוניות לתיק והילד לא מספק ראיות - יש בעיה, ופעמים רבות זה המצב". היא הבטיחה כי כל סגירת תיק, נעשית רק באישור הדרג הבכיר ביותר של הפרקליטות.
רונית צור, מנהלת השירות לחקירות ילדים במשרד הרווחה, סיפרה על הנוהל של חקירות ילדים, ועל מורכבות ההליך. כמו כן, עמדה על חשיבות העדות המוקלטת של הילדים בפני שופט, וציינה את העובדה שלעיתים מוכרעים תיקים על בסיס "זיהום חקירה", כלומר מחשש לחוסר אותנטיות בעדות הילדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו