יש תמורה

אפשר לנסות לדוש שוב בחשיבותו של הערוץ הראשון. אפשר להגיד אגרה, דני נוימן ותקלות טכניות. הכל נכון ומדויק וראוי לבדיקה. אבל אפשר להגיד גם "מבט שני". אפשר להגיד גם איתי לנדסברג, האיש שמאחורי הגלגול הנוכחי של התוכנית. אפשר גם להגיד תוכנית תחקירים לא סקסית בעליל, שבה לא תמצאו את בובי דה נירו ולחלופין לא תזכו בה למניפולציה של מגמת תקשורת במקיף ג', שבה ייפגש שחקן כדורגל ערבי עם אוהד בית"ר ירושלים. פה אשכרה מאמינים בתחקיר ישן וטוב עם קריינות מונוטונית, שלא השתנתה מ־1976 עת עלתה התוכנית לאוויר.

אמש חזרו בתוכנית לסיפורו של חוקר רשות המסים רפי רותם. אותו אחד שהבין שלהיות דון קישוט בכל מסגרת שהיא מוביל לכך שהמערכת לא מותירה לך שום סיכוי לנצח אותה. אפשר להבין לרגע מדוע הצוות של "מבט שני" חוזר לסיפור של רותם בזמן שאחרים כבר ויתרו. אולי, לדוגמה, בשל העובדה שהם יכולים להזדהות היטב עם מצבו של רותם. נכון, הם עדיין לא על ספסל ברחוב, אבל יש יותר מדי דברים משותפים בין הסיפור הפתלתל של חוקר המס לבין הטלטלות שעוברת תוכנית התחקירים הוותיקה. אבל כשצופים ב"מבט שני" חושבים לרגע מה היה יכול להיות הערוץ הראשון ומה מצבו האמיתי, ובעיקר נזכרים שפעם כך נראה הערוץ הממלכתי בישראל.

חוסר האטרקטיביות של התוכנית נובע כנראה מהעובדה שהיא משודרת ביום רביעי והופכת לנושאת הדגל האחרונה אל מול תרבות הריאליטי: פעם היא משודרת מול הגמר של "האח הגדול" ופעם, כמו אתמול, היא משודרת מול פרק פתיחת העונה של התוכנית הכי נצפית בישראל בשנת 2013.

תבשלי לי

מאסטר שף, רביעי, ערוץ 2, 21:00

הריאליטי הכי מדובר במדינת ישראל הוא למעשה הגירסה האנושית שלנו ל"סיפור מארץ עוץ". דורותי שלנו, מלווה באיש הפח, בדחליל ובאריה פחדן (תבחרו אתם מי הוא מי עבורכם) במסעה בטבלאות הרייטינג עד החזרה לעונה הבאה.

האמת? "מאסטר שף" היא הדבר הכי ישראלי בטלוויזיה שלנו. הנה תסתכלו, אפילו במודעות הפרסום החבר'ה מקשת חילקו במתנה "פלייסמנט", כאשר המילה צריכה להיכתב כמובן "פלייסמט". וזה מאוד חינני, הרי מי מאיתנו לא אומר לפעמים "האמברקס". ובינינו, האם יש עוד מקום במדינת ישראל מלבד הריאליטי הנוכחי שבו גרמני וערבייה צועדים יחד כשברקע מירי רגב נותנת בכפיים? מן הסתם בעונה הנוכחית לאור האינפלציה המגוחכת בתוכניות האוכל בכל הערוצים, התוכנית תמשיך את הקו של העונה שעברה ותהיה הכל חוץ מתוכנית אוכל. אבל בתוכנית שזוכה להצלחה כל כך מסחררת בלי שאף אחד מהצופים באמת טועם את האוכל, השלב הבא והטבעי הוא שגם אף אחד לא באמת יצטרך לבשל בה אוכל ואנחנו רק נלווה את המשתתפים בטלנובלה הארוכה של חייהם אשר כוללת, בין השאר, גם בישול.

עד אז אפשר לבנות בשקט על 30 פלוס במדד הרייטינג הממוצע של העשייה הטלוויזיונית, שהצליחה לפצח את הדנ"א של צופה הטלוויזיה הישראלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו