"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא ניתן לבטל כלי מדידה שהוכיח את עצמו"

מנכ"ל משרד החינוך לשעבר ד"ר שמשון שושני תוקף את החלטת השר פירון • "המבחן נותן מידע על עבודת המערכת לציבור ולממשלה. איך אפשר לעקוב אם מבטלים אותו?"

,עודכן
צילום: ליאור מזרחי // צעד נכון של פירון? המנכ"ל לשעבר בטוח שלא

ד"ר שמשון שושני, ששימש בעבר בשלוש קדנציות כמנכ"ל משרד החינוך, מתח ביקורת קשה על משרד החינוך והעומד בראשו על ההחלטה לבטל את בחינות המיצ"ב לכיתות ה' ו-ח'.

"כל עוד אין כלי מדידה אחר, לא ניתן לבטל כלי מדידה שהוכיח את עצמו. "יש משוב ברמה הכיתתית, ברמה הבית-ספרית וברמה הארצית. המשוב הזה נותן מידע על עבודת המערכת לציבור ולממשלה. אם מבטלים את המיצ"ב איך אפשר לעשות מעקב, איך אפשר לקבוע אם יש הישגים לאורך שנים?","אם אין אפשרות להשיג מידע שוטף על מערכת החינוך בכללותה, זהו לא דבר חיובי, משום שכך לא ניתן יהיה לשפר את המערכת", אמר שושני.

גם ח"כ מאיר שטרית יצא נגד ההחלטה לבטל את הבחינה: :זאת טעות חמורה בעיני ופופוליזם טהור, המשמעות היא לשבור את הראי כדי שלא נראה כיצד אנו נראים באמת.תלמידי ישראל לצערי במבחנים הבינלאומיים הללו נמצאים במקום האחרון במדינות ה-OECD, עם פער של שתי ספרות מהמקום הלפני אחרון. זהו סימן שמשהו מאוד לא טוב קורה במערכת החינוך. איך נדע אם ילדינו לומדים ומבינים את מה שהם לומדים?"

"לו היו מלמדים את הילדים לעומק באמת לא היתה שום סיבה שהם יפגרו כה עמוקות אחרי מדינות אחרות. הבנת הנקרא היא עניין פשוט, מבינים או לא מבינים את לשון העברית? גם חשבון הוא עניין פשוט או שיודעים או שלא יודעים לפתור את התרגילים. אצלנו כנראה שלא יודעים.עכשיו עם ביטול הבחינות גם אנחנו לא נדע את זה. המורים יכולים להמשיך ללמד איך שהם רוצים בלי בדיקות חיצוניות. לא נדע בעתיד אילו בתי ספר הם חלשים על מנת שנשקיע בהם יותר והתלמידים שם יזרקו לשוליים שוב, לדעתי זה לרעת מערכת החינוך ויגרום להמשך ההידרדרות שלה".

מוקדם יותר הודיע שר החינוך פירון על ביטול הבחינה.בהודעה מטעם המשרד נאמר, כי מבחני מיצ"ב חיצוניים לא יתקיימו עד שהוועדה המיוחדת שהוקמה למתווה מעודכן למבחנים תפרסם את מסקנותיה. הוועדה תכלול נציגי משרד החינוך מנהלים, מורים, מומחים מהאקדמיה, מומחים בתחומי החינוך, מדידה והערכה ונציגי ציבור.

שר החינוך הרב שי פירון אמר כי "מבחני המיצ"ב הם כלי מדידה והערכה חשובים, שעלינו להעמיק בהם, אך במתכונתם הנוכחית לא ניתן להמשיך עוד. אני רואה חשיבות רבה בהתקדמות שעשתה מערכת החינוך בנושא ההערכה, בביסוס תהליכי עבודה וקבלת החלטות".

"למרבה הצער, לצד אלה אנחנו רואים, שבשנים האחרונות התגברו ההשלכות השליליות של המבחנים על תהליכי ההוראה והלמידה. מבחני המיצ"ב במתכונת הנוכחית הפכו לשוט המכה בבתי הספר, המכה במורים ובתלמידים. תופעת ההכנה הממוקדת למיצ"ב התחזקה יתר על המידה, והובילה בחלק מבתי הספר לשיבוש סדרי הלמידה. אני רוצה שכל מורה יוכל לממש את שליחותו החינוכית המקצועית", הוסיף.

גורמים במשרד סיפרו על מספר גורמים חשובים שהובילו אותם לקבלת ההחלטה על שינוי המתווה. לדבריהם, המבחן הלחיץ בצורה ניכרת את התלמידים החלשים, שחלקם אף הודרו מהבחינה בכדי לא לפגוע בציון הבית-ספרי. הטבלאות פגעו בשמם הטוב של בתי הספר, והפרו את האיזון בין ציונים לבין מדדים ערכיים-חברתיים.

כמו כן ציינו במשרד, כי ההכנות הממוקדות של בתי הספר לקראת הבחינה באו על חשבון שעות הלימודים השוטפות. זאת במקביל לתופעה שלילית של רכישת חוברות הכנה לבחינה והכנת הילדים למבחן במהלך החופשות. בנוסף, הבחינה הביאה להתרחבות התופעה של פגיעה בטוהר הבחינות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר